לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




מכתב פתוח למשפחה הישנה והטובה....

מכתב פתוח למשפחה הישנה והטובה....

הליברליזם והאינדיבידואליזם לצד חינוך ילדים בעייתי מייצרים גברים ונשים המתקשים להשתתף בזוגיות אינטימית המבוססת על שיתוף, התפשרות וויתור הדדי.

מאת

משחר ההיסטוריה האנושית היוויתם, אבא, אמא וילדים, המשפחה שמתוכה הגיחו אזרחים בריאים לאוויר העולם ואל תוך החברה שלנו, אך לא עוד.

אתם כבר ממש לא נמצאים במרכז השיח הציבורי ולצערי אף להיפך. העובדה שהנכם מהווים עדיין את הרוב המכריע המייצג את  האופי המשפחתי, המסורתי המוכר והידוע, לא עוזרת לכם להתקבל אל תוך המועדון האליטיסטי של הקדמה היום. כל אדם, שרק יעז להציע שאולי כדאי ורצוי לשמר אתכם, משפחה מהסוג הזה, מסתכן בטענות על היותו שמרן, גזען, חשוך, פטריארכלי ועוד כהנה וכהנה כינויי גנאי.

גם האפשרות שאותו אדם בסך הכול מנסה לשדר סובלנות וקבלה של שאר המשפחות הפוסט מודרניות המכונות "אלטרנטיביות" או "חדשות" כגון, משפחות חד מיניות, חד הוריות, משפחות מורכבות, משפחות תלת-הוריות, קוהביטציה או כל קונסטלציה אחרת החורגת מהתא המסורתי, לא מזימה את התחושה שפשוט אסור לפרגן לכם, למשפחה המסורתית. עד לפני עשרים שנה לא זכורים לי שלל האפשרויות המשפחתיות הללו ולהערכתי תהליך קבלת כל האופציות הללו אל חיק ה"מיינסטרים" הנו אחד התהליכים החברתיים המהירים ביותר שידענו . אלא שמי שעדיין מתקשה להסתגל לשינוי הדרמטי הזה ומביע מחאה כלשהי נגדו, מסתכן שוב באותו שלל כינויים שלעיל. זאת אומרת סובלנות ופתיחות יש, אבל תלוי למי.

ואם במשפחות האלטרנטיבות עסקינן, אני חייבת להדגיש כי לא אליהם מופנה מכתב זה. הוא מופנה דווקא לבני המשפחה שאינם בקונצנזוס החברתי כיום, שיכולים להיות חלק ממשפחה "מורכבת" דוגמת זוגיות שנייה, אבל עדיין יש בה גבר ואישה. התחושה שלי ושל רבים אחרים היא שנדחיתם מהמרכז במובן שלא ממש מותר לדבר על חשיבות או שבח הקן המשפחתי "המוזר" הזה בפריים טיים. לא משנה שזו עדיין הבחירה הטבעית ואף הפנטזיה של מרבית האנשים בחברה שלנו. לא משנה שעסקי הנישואין (על שלל אירועי מסיבות ההצעה, האירוסין, הרווקים והרווקות) עדיין פורחים. בעסקי התקשורת, השיח הלגיטימי הפך לגיטימי בעיקר על משפחות אלטרנטיביות, בלי כל קשר לחלקן היחסי בחברה.

האם אסור לנו לטעון שאולי בדרך הזו אנו מאבדים משאבים יקרי ערך שזכינו להם בתוך המשפחה המסורתית?

גם מהתיאוריה וגם מהמציאות אנו עדים לכך שמשפחה פוסט מודרנית מתאפיינת בירידת ערך מוסד המשפחה המסורתי, פונקציות רבות מועברות מהבית אל מערכות בקהילה (דוגמת פעוטונים ומשפחתונים), יחסי הכוחות בין ההורים לילדים הופכים לשוויוניים יותר, ישנו שימוש בטכנולוגיה רפואית מתקדמת לשם הולדה, אפילו בגיל מבוגר יחסית. בני-זוג מצפים להגשמה אישית על חשבון המחויבות למשפחה. האם יש בכל אלה, רק תמורות חיוביות? האם אסור לנו לטעון שאולי בדרך הזו אנו מאבדים משאבים יקרי ערך שזכינו להם בתוך המשפחה המסורתית?  ויותר מכך, אולי בכלל ניתן לשלב את הקדמה יחד עם המסורת, דוגמת הגשמה עצמית עם שמירה על זוגיות מדהימה ומשפחה מלוכדת? אני הרי האחרונה שתטען כי נשים צריכות להישאר בבית ולגדל תינוקות, בעצמי לא עשיתי את זה, אבל אני חושבת שמותר להגיד שזו גם אופציה משפחתית אפשרית, בלי להתנצל או להיחשב פטריארכלית.

 

מתחשק לי לכתוב שיש במשפחה כזו סוג של קסם מסוים ויחד עם זאת מכעיס אותי שאני מתארת דפוס משפחה כל כך בסיסי כאגדה. עד כדי כך שכחנו שהאופציה הזו בכלל אפשרית?

את המשמעות של ריבוי האופציות המשפחתיות ייתכן ונצטרך לחקור עוד עשרים או שלושים שנה ונלמד להבין דרך מחקר נרטיבי מה הן ההשלכות של הסגנונות והתמורות במוסדות המשפחה עלינו כחברה. נצטרך ללמוד ולהבין האם חדש הוא רק טוב והאם מה שעבד במשך דורות נועד להיהרס, כי בינתיים הכיוון הוא רע. בינתיים, אנו רואים היטב את ההשלכות של חוסר ההשקעה וחוסר הלגיטימיות הקיימת בחברה שלנו כנגד, אנשי המשפחה המסורתית. המילים "מחויבות" ו"תלות הדדית" הפכו למילים גסות. זוגות רבים מכנים את המקום שאמור להיות הבית הבטוח והאוהב שלהם - "מוסד", ומתייחסים אליו בהתאם. אחוז הגירושין נוסק לכיוון הארבעים אחוז מהזוגות הנישאים. עשרות אלפי ילדים חיים ללא אבא בשל אחוז הגירושין המטורף הזה, ששליש מהם הופכים אנטגוניסטים בעצימות גבוהה.

אז נכון שיש מי שיקפוץ על הנתונים הללו ויטען כי זוהי ההוכחה לכך שהמשפחה הסטנדרטית פשטה את הרגל, אז זו טעות! אי אפשר להזים את הממצאים הללו בלי משתנה השינוי החברתי שחל בעשרות השנים האחרונות. הליברליזם והאינדיבידואליזם לצד חינוך ילדים בעייתי המלווה בחוסר כבוד מחד אל מול העצמת הילדים כנסיכים ומלכות מאידך, מייצרים גברים ונשים המתקשים להשתתף בזוגיות אינטימית המבוססת על שיתוף, התפשרות וויתור הדדי ויש לכך תרומה מכרעת לתחושת הכישלון.

פירוק התבנית המשפחתית המגדרית המסורתית בדרך לכל מיני סוגים של משפחות ברמה הערכית או הדתית הנו נושא למחלוקת לגיטימית בעיני. מותר לכל אחד להביע את דעתו על כך. מה שלא לגיטימי הוא שהתומכים בסגנון המשפחה הלא מסורתית נחשבים כאנשי הקדמה והנאורות בעוד המצדדים בסגנון משפחה כמו שלכם, המורכבת מאבא, אימא וילדים נחשבים מיושנים וחשוכים.

והאם יש מה לעשות על מנת לעצור את ההרס והארס המחלחלים היום אל תוך המשפחה המסורתית? לדעתי כן! עלינו להתחיל בשינוי השיח האנטי משפחתי מסורתי ולהמשיך בחיזוק ערכים משפחתיים המבוססים על אמון ושיתוף, הדרכה לזוגיות בריאה, שיקום הסמכות ההורית ובעיקר להיות גאים ועקביים בהעברת מסרים על ערכים משפחתיים בריאים וחיוביים. מכאן אפשר לצאת אל משפחה מסורתית חדשנית המבוססת על ערכי העבר אך פונה אל העתיד!

אנא, הגיבו בתגובות ושתפו בפייסבוק על פתרונות ויוזמות שיתרמו לחולל את השינוי. 

26/1/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) יוסי, 30/1/2017 12:44

מאמר מעולה תודה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub