לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




7 טיפים לנישואין

7 טיפים לנישואין

יישום עצות קלאסיות לחינוך ילדים, בחיי הנישואין.

מאת

 הילדים שלנו יעזבו באיזשהו שלב את הבית. הם יבנו לעצמם בתים משלהם, חיים משלהם ויותירו אותנו לבד עם בן (בת) הזוג. זאת יכולה להיות הזדמנות נפלאה, או חלילה, אסון. תלוי בעבודת ההכנה שלנו.

האם התעלמנו במשך שנים מבן הזוג שלנו כדי לפנות אל הילדים, או שהבנו שהזוגיות היא מערכת היחסים החשובה ביותר בחיינו? נישואין הם מערכת יחסים נצחית – בעולם הזה ואפילו בעולם הבא. דרושים טיפוח והשקעה בלתי פוסקים, בדיוק כמו גידול הילדים שלנו. אם נתבונן בחלק מהעצות הקלאסיות שניתנות לחינוך ילדים, נגלה שרבות מהן מתאימות גם לנישואין.

1. תנו להם זמן – איכות וכמות – באופן קבוע. איננו יכולים לחכות לחופשות ובהחלט איננו יכולים לחכות עד שהילדים יגדלו (בפרט בדורנו, כשזה לוקח יותר זמן מאי פעם!). אנחנו צריכים 'ליצור' לעצמנו קצת זמן פרטי בכל יום. טוב שילדינו יראו שאנו מציבים את הנישואין בעדיפות גבוהה ושהעולם לא תמיד חג סביבם (לפחות נסו להעמיד פנים כאילו הוא לא).

2. האזינו היטב והיו קשובים. אם אנחנו בעבודה כשהם מתקשרים, כדאי שנעזוב הכל ונעניק לבני זוגנו תשומת לב ממוקדת. אם הילדים שלנו מתקשרים, אנחנו כמעט תמיד זמינים עבורם. אם הנכדים מתקשרים או רוצים לדבר בסקייפ, נהיה ללא ספק זמינים. אבל מה קורה אם זה הבעל או האישה, האם קורה שאנו מבקשים מהמזכירה לומר להם שאנו עסוקים ושישאירו הודעה? או פשוט לא עונים לנייד? איזו פעולה עסקית יכולה להיות יותר חשובה מהנישואין שלנו?

3. אל תיטרו טינה, אל תנקמו, סלחו ושחררו. הילדים שלנו טועים המון, ובכל זאת כולנו יודעים שלא ממש יעזור אם ננהל איתם חשבונות וניטור להם טינה. ולמרות שהם פוגעים בנו מאוד, אנחנו לא חושבים "להחזיר להם". אנו רוצים רק את אהבתם ואת טובתם. והעקרונות האלה נכונים גם ביחס לבני הזוג שלנו.

אנו מצווים לדון את הזולת לכף זכות, לחפש ולמצוא הסבר חיובי להתנהגות שלילית לכאורה. כל עוד מדובר בילדים שלנו, זה בא לנו באופן טבעי: "הם עייפים", "הם לא מרגישים טוב", "מישהו העליב אותם קודם." האם לא מגיע גם לבני הזוג שלנו ליהנות מהספק? האם לא יתכן שגם הם עייפים, לא מרגישים טוב או שהיה להם יום מבאס בעבודה?

סלחו והמשיכו הלאה. היצמדות לכעס ולטינה פוגעת בשניכם ואינה מועילה בכלום. הנישואין יותר מידי יקרים בשביל לבוסס בשגיאות העבר.

4. אשרו את רגשותיהם. חפשו אחר הזדמנויות לשבח אותם. כן, אפילו מבוגרים זקוקים לשבחים וחיבה. אמרו להם שאתם אוהבים אותם, לפחות פעם ביום. יש אנשים שזה בא להם בקלות, אולם אחרים נשואים שנים מבלי להשתמש בביטויי חיבה שגרתיים. אל תניחו שהבעל או האישה שלכם "יודעים" שאתם אוהבים אותם. בדיוק כמו שאנו יודעים להגיד לילדים כמה אנחנו אוהבים אותם, אנחנו צריכים לעשות את אותו הדבר גם בחיי הנישואין שלנו.

התעניינו בחייהם. מהם תקוותיהם וחלומותיהם? תמכו במטרות ובשאיפות שלהם. היו מעורבים בתחומי העניין שלהם (לפחות תשאלו עליהם) אפילו אם הם לא עולים בקנה אחד עם שלכם. ארגנתי פעם פעילות לנשים שכל בעליהם עבדו באותה חברה. אחת הנשים סירבה להגיע, "זה העסק שלו, לא שלי", היא אמרה. ואני נדהמתי. כן, זאת העבודה שלו, אולם מכיוון שהוא נמצא שם יותר זמן מאשר אתה, האם לא מתאים שתתענייני קצת במה מדובר?

5. התנצלו כשאתם טועים. התעקשות שאנחנו צודקים בכל מחיר או הימנעות מהתנצלות, הן עמדות שנובעות מחולשה ופחדנות. עמדת ביטחון, חוזק ואכפתיות היא לומר: "מצטער/ת", "סליחה", "את/ה צודק/ת" ולהיות הראשון שאומר את זה. כמו שזה נכון לגבי ילדינו, שהרי חשוב לנו לתחזק את הקשר בינינו, כך כמובן גם לגבי זוגיות.

6. העריכו את ייחודיותם של בני זוגכם. השוני מאתנו אינו מהווה בעיה, אלא הזדמנות וקרקע פוריה ללימוד, לצמוח ולהעמיק את החמלה שבנו. לא היה עולה בדעתנו להתרגז על השוני שבינינו לבין ילדינו. אך בין בני זוג בדרך כלל, ההבדלים מובילים למתח. אם נוכל להעריך אותם, הם יוכלו להפוך במקום זה למקור הנאה והתרגשות.

7. הימנעו מנרקיסיזם. בני הזוג שלנו לא נמצאים אתנו כדי למלא את צרכינו ולממש את חלומותינו. הורים שמשתמשים בילדיהם כדי למלא את מטרותיהם האישיות הורסים את הילדים, ונשארים בלתי מסופקים. נישואין, כמו הורות, אינם מסגרת שבה אני מצפה לקבל, אלא לתת, לתת ולתת עוד. התוצאות תבואנה מאליהן. המטרה שלנו צריכה להיות תמיכה בו או בה, אהבתו או אותה. להיות נשוי דורש מאתנו להתאמץ כדי לתת אפילו כשאנו עייפים, כשלא בא לנו, כשאנו חושבים "למה הם לא עושים את זה בעצמם?!" זה מה שהופך את הנתינה למשמעותית.

אנחנו כל כך לבביים וסובלניים וחכמים כשמדובר בילדים שלנו. אנחנו משתתפים בקורסים, פועלים על פי תיאוריה חדשה או שיטה אחרת על מנת לעשות את הדבר הנכון. ואז אנחנו יותר מידי עייפים כדי לעבוד על הנישואין שלנו. אנחנו מתייחסים אליהם כאל דבר המובן מאליו, אנחנו לא יכולים להטריח את עצמנו. ובכל זאת, הילדים שלנו יעזבו (ובקושי יעיפו מבט לאחור!) ואנחנו נישאר, בעזרת האל לאורך השנים עם מערכת היחסים הזאת שעומדת מעל כולן.

אם נטפח אותה בזמן, נוכל לקצור את הרווחים. 

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub