הלל היה אומר: "אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?" (פרקי אבות א, יד)

דבריו המוכרים של הלל בפרקי אבות, מספקים תובנה נפלאה ביחס לכל מערכת יחסים אנושית ובפרט לקשר הנישואין.

ברגע שנפנים את שלוש השאלות האלה, ניצור את האיזון והפרספקטיבה הדרושים למערכת יחסים מוצלחת.

1) אם אין אני לי, מי לי?

איש מלבדנו אינו יכול לשנות את מציאות חיינו. איננו יכולים לסמוך על אף אחד שיעזור לנו, בפרט אם איננו עוזרים לעצמנו. מה נוכל לעשות כדי לשנות את המצב? חלק מהבגרות הרגשית במערכת יחסים היא לקיחת אחריות אישית. למרות שיכול להיות שבן הזוג שלנו אינו מושלם ויהיה קל להתמקד במה שהוא איננו עושה כראוי, האדם היחיד שבכוחו לשנות הוא אני. רק כאב לב יבוא בעקבות המתנה שבן הזוג ישתנה. מנטליות הקרבן משתקת ומונעת מאיתנו לחפש אחר פתרון אמיתי למצבנו, ומובילה אותנו לכעסים רבים יותר ולעוינות.

תמיד מעורר בי השראה לשמוע על אנשים מצליחים שגברו על חיים מלאים במשברים וקשיים. איך הם הצליחו לעבור את כל הניסיונות האלה? ברור לי שהם לא הרשו לעצמם לשקוע ברחמים עצמיים. והם לא חכו לאף אחד אחר שיואיל בטובו להשתנות ולהציל אותם. הם לקחו אחריות ועשו כל מה שביכולתם כדי להשיג את מבוקשם בחייהם.

בנישואין, צריכים שניים לטנגו. שניכם תורמים למצב שבו אתם מוצאים את עצמכם, לטוב ולמוטב. אם מערכת היחסים מתוחה, מהם הדברים שאתם עושים שתורמים לקרע הזה? מה תוכלו לעשות אחרת כדי לשנות ולשפר את המצב? כיצד תוכלו להפוך לבני הזוג הטובים ביותר שביכולתכם להיות? כאשר מפתחים גישה של אחריות אישית, יש לה השפעה רחבה על כל מערכת היחסים. למעשה זוהי דרך הרבה יותר יעילה לחולל שינוי אצל בני הזוג מאשר להאשים אותם בבעיות שלנו ולצפות מהם שיעשו את העבודה.

2) וכשאני לעצמי מה אני?

המלכודת של אחריות אישית, היא שאנחנו עלולים להפוך לצדיקים בעיני עצמנו. כשבני הזוג שלנו כועסים, עלינו או על מישהו או משהו אחר, אנחנו עלולים לחשוב בהתנשאות: "אני כבר עבדתי על עצמי. אם היית גם לומדת/ קוראת את הספר הזה/ עושה את התרגיל הזה, לא היית מתעצבנת ככה" הצמיחה האישית שלנו אינה צריכה לבוא במחיר של קהות רגש כלפי צערו של הזולת.

מערכות יחסים הן ההזדמנות הטובה ביותר לפתח רחמים לזולת. שמעו אותם באוזן קשבת, הכילו אותם, אשרו את הקשיים שלהם, וגלו אמפתיה למצבם. הידיעה שתהיו שם בשבילם בצערם, ולא תבקרו אותם או תטיפו להם מוסר, היא לעתים קרובות הדבר אשר לו הם זקוקים כדי להתגבר ולצמוח בעצמם.

ואם לא עכשיו, אימתי?

אין רגע מתאים יותר לשקם את מערכות היחסים שלכם מרגע זה. זוגות משטים בעצמם לחשוב שמערכת היחסים שלהם תוכל להמשיך ולדאות על הילוך "טייס אוטומטי", והם יוכלו לטפל בבעיות מאוחר יותר. החיים עמוסים, ונראה שתמיד ישנן סוגיות בוערות יותר ממערכת היחסים, שדורשות את טיפולכם המידי.

טעות גדולה. אל תחכו עד שהילדים יגדלו ויעזבו את הבית. או שתרוויחו יותר כסף ותוכלו להרשות לעצמכם לגשת לטיפול. לעולם איננו יכולים לדעת כמה זמן נותר לנו בעולם הזה. סיפורים טראגיים על אנשים שמיום אחד למשנהו הלכו לעולמם, מעוררים אותנו ומחדירים בנו הערכה רבה יותר להווה. זה הזמן ליצור את מערכת היחסים האידיאלית שלכם. זה הזמן להתחיל להיות אדיב יותר ולגלות הערכה רבה יותר לבן הזוג. זה הזמן להציב את הנישואין בראש סולם העדיפויות.

"אם לא עכשיו, אימתי?" יזכיר לכם את חובתכם הקדושה להתעורר ולהתחיל לפעול. אל תביטו לאחור על ההזדמנויות המפוספסות ותתחרטו על שנים של קשר שהיו יכולות להיות משמעותיות יותר.

קל לתת לנישואין להתקיים כברירת מחדל, על אש נמוכה. הלל מאתגר אותנו להיות ערניים לשלוש שאלות חשובות במיוחד, שמאפשרות לנו לקחת אחריות על חלקנו במערכת היחסים, להיות שם עבור בני הזוג שלנו, ואם אנחנו מהססים, הלל מעודד אותנו להתחיל עכשיו!