לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




האם את מתעללת בבעלך?

האם את מתעללת בבעלך?

מה קורה כשמדובר בתופעה פחות מוכרת, בה הגבר הוא הנפגע או המוכה? האם גם הוא זוכה להגנה מהסביבה או שמא לגינוי, לעג וחוסר אמון?

מאת

על קורבנות נשים ביחסים זוגיים, שמענו לא מעט ובצדק רב. מדובר בתופעה בעלת מודעות ציבורית גבוהה ביותר שקיימת במדינה. לצדן, עומדות עשרות תנועות נשים פמיניסטיות, מערכת רווחה, משטרה והחוק שבכל עת שאישה תגיע להתלונן מוכרחות לנקוט באמצעים להגנה עליה, מבלי לבחון את הדינאמיקה של הקונפליקט.

יש צווי הרחקה, הגנה, סיוע לנשים להגיע למקלטים לנשים מוכות ועוד.

מה קורה כשמדובר בתופעה הפוכה? בה הגבר הוא הנפגע או המוכה? האם גם הוא זוכה להגנה מהסביבה או שמא לגינוי, לעג וחוסר אמון?

אחת הדרכים, היא לסייע לנשים להכיר בתוקפנות ובטרור שהן מפעילות בתוך מערכת היחסים הזוגית, לקחת אחריות עליה ולפנות לעזרה.

להלן כמה תמונות מהחיים שאפשר לזהות על ידן אם את או מישהי שאתם מכירים הן דווקא נשים, שתוקפניות או אלימות ביחסים הזוגיים שלהן:

1. את אומללה והוא האשם:

את מתעוררת בבוקר בחוסר חשק, רע לך, לא מתחשק לך ללכת לעבודה, לטפל בילדים או לעסוק בעבודות בבית. כל דבר מייאש אותך, מעבודתך המתסכלת עד הצטברות הכלים על השיש. האשם במציאות הזאת– זה הוא, ואת תדאגי שהוא ידע את זה.

2. את עצבנית וזה בגללו:

לפני שהכרת את בן- זוגך הנוכחי חשבת שאת בחורה שמחה וחביבה, אבל עכשיו את רבה כמעט עם כולם ובכל מקום – בתור לסופר, בדואר, בעבודה, עם אמא שלך ובעיקר אתו.

העניין הוא שגם קודם, לא היית ממש סמל החביבות והאושר. התקפי זעם ליוו אותך מאז שאת זוכרת את עצמך אבל עכשיו יש לך מישהו קרוב שאותו אפשר להאשים ושיספוג את התסכול או הזעם שאת חיה בתוכו כבר שנים.

3. את לא סובלת שהוא בקשר עם חברים או משפחה:

מעולם לא אהבת את אמא שלו או את אחותו וגם לא את אשתו של החבר הכי טוב שלו וכך הלאה. בעצם, אם את באמת חושבת על זה, את מחבבת מעט מאד אנשים שהוא קשור אליהם ולכן גם לא רוצה לבלות איתם. את עושה הכל לבודד אותו מהם ובכול פעם שהוא מציע בילוי משותף עם המשפחה או החברים, את תדאגי שהוא ידע שזה ממש אבל ממש לא לרוחך. בהמשך, הוא יצא לבלות עם חבריו בלעדייך או יעזוב אותך לארוחות שישי כדי להיות עם משפחתו. יש סיכוי שבהמשך, לאט לאט, הוא יתנתק מהם או במקרה הפחות גרוע מבחינתו, הוא יסתיר ממך את הקשרים שלו איתם.

4. את "מלכלכת" עליו ליד החברים והמשפחה שלו:

אם אין ברירה ואת צריכה לבלות עם כל האנשים הללו שאת לא ממש מחבבת, אז לפחות שהם ידעו עם איזה סוג בן-זוג את מתמודדת. (המטרה כמובן "להוציא את העצבים שלך על משהו") ואז את משתפת, אולי בצורה עדינה, "כאילו" כבדיחה או מחמאה צינית, על כמה הוא עצלן ולא עוזר לך בבית ועם הילדים. איך נכשל במבחן או על כך שהוא לא ממש מסתדר בעבודה שלו ובטח לא תותח כמו שהוא מציג את עצמו.

5. את לא סובלת שהוא לא עונה לך לממתינה:

אם הוא מתקשר אלייך ואת בשיחה עם אמא שלך או חברה, זה בסדר ושימתין. אבל אם המצב הפוך ואת מתקשרת והוא בממתינה ולא עונה מיד, אוי ואבוי לו. הוא קודם כל יחטוף ממטרים על כך שלא ענה ואחר כך חקירת עומק עם מי הוא דיבר ועל מה. לאט לאט, את מגלה שהוא עונה לך במהירות כשאת מתקשרת או מיד חוזר אלייך עם התנצלויות והסברים.

6. את מפנטזת איך את פוגעת ונוקמת בו:

גם כאשר הוא לא לצדך ואת כועסת על מריבה שהחלה אתמול או בשבוע שעבר או לפני שנה ואת עדיין כועסת, שומרת טינה ועם מחשבות נקם כיצד את פוגעת בו, את כנראה "טרוריסטית" בזוגיות.

במקום לחשוב על איזה איש נהדר ומדהים יש לך (הרי את בחרת אותו) ולתכנן איך את מפנקת אותו כשתיפגשו בבית אחרי העבודה, את חושבת על הטענות, התלונות והמענות שהוא יספוג כשתראי אותו.

7. את לא מאמינה לו:

לכל הסבר שלו לאיחור, לכל סיפור שהוא משתף אותך, לכל דבר בעצם שהוא עשה או לא עשה, את לא מאמינה ובטוחה שמדובר בשקרן פתולוגי. הוא גם שומע ממך שהוא שקרן חדשות לבקרים, מה שבסופו של יום מתגלה כנכון. הוא מתחיל לשקר לך שוב ושוב כי הוא יודע שממילא לא תאמיני לו.

8. את מקללת, משפילה, מעליבה בלי אבחנה:

את מקללת אותו, מעליבה, חושפת את העבר שלכם, את הכשלונות או הסודות אותם הוא שיתף אתך בימים הטובים, בכל מריבה ובלי אבחנה. את בבעיה קשה כשזה קורה ללא שליטה, ליד חברים או גרוע מכך ליד הילדים שלכם ששומעים אותך צועקת, צורחת או צווחת בהתקף זעם שאת לא מסוגלת לשלוט בו.

9. את מרימה ידיים, סוטרת, שורטת, טורקת דלתות או זורקת חפצים:

נכון שהוא מרגיז ואולי פוגע, צועק בחזרה או מעליב אותך ואת אמא שלך, אבל זו את שחותרת למגע ידיים. את מתחילה להכות, להשליך חפצים, לשרוט בחמת זעם ובעיקר חשה שזה מגיע לו. יכול להיות שהוא אוחז בידייך על מנת למנוע ממך להכות בו או מחזיק בך על מנת למנוע ממך להשתולל פיזית. אם את חשה לצד חוסר האונים רצון להמשיך ולפגוע בו, את זו האלימה וזקוקה לעזרה בדחיפות.

אם אפילו רק חלק מהתיאורים הללו למעלה, מוכרים לך אישית מתחושותייך או מהתנהגותך, הצעד הראשון, הוא להבין שאת בבעיה שמצריכה קודם כל מודעות וקבלת אחריות. הצעד השני, הוא קבלת עזרה מקצועית והפסקת ההתנהגות האלימה הזו.

אם את/ה מזהה התנהגויות אלה אצל מכרים, ידידים או קרובי משפחה, אפשר אולי להציע לגבר במערכת הזוגית תמיכה ועזרה ולומר לו שהוא לא לבד.

עלינו לדעת שמאות מחקרים שנערכו בעולם המערבי מצביעים על כך שנשים תוקפניות ואלימות במערכות יחסים כמעט באותה מידה כמו גברים. ההבדל הוא בתוצאות של הפגיעות והפציעות משום שגברים חזקים יותר פיזית.

כל עוד לא יהיה שיח פתוח, כן ואמיתי על הסימטריה של האלימות בין בני-זוג, תחום האלימות הזוגית לעולם לא יבוא לכדי טיפול.

עמותת לצדכם, הנה העמותה הראשונה והיחידה שהוקמה על ידי אנשי מקצוע מתחום הטיפול למען הגברים ובעצם למען הדדיות במשפחה. כרגע היא פועלת על ידי מתנדבים בלבד ללא סיוע ותמיכה כלכלית מאף גורם ממשלתי או ציבורי.

http://www.byourside.org/ אתר
https://www.facebook.com/byourside.org/ פייסבוק

27/2/2016

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) נעמי חדד, 29/2/2016 09:42

זה הוא אשם....ואולי בעצם זו היא....

בשביל לריב צריך שניים

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub