לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




8 כלים ליצירת שיתוף פעולה זוגי

8 כלים ליצירת שיתוף פעולה זוגי

ויתור והקרבה הופכים לשיתוף פעולה כאשר יש לנו מטרה בעלת משמעות עמוקה לחיות עבורה.

מאת

זוגיות בין בעל ואישה אינה דומה לשום מערכת יחסים אחרת בחיינו. כל אחד מהשניים מביא עמו לקשר החדש מערכות מושגים, ציפיות, רגשות, פחדים, מחשבות, דעות וערכים משלו – כאשר החיים בבית משותף וצרכי היומיום מציפים את כל אלו על פני השטח. גם אם זכינו ובאנו משורש נשמה אחד ואנו מתייחסים לנישואין בקדושה הראויה להם עדיין מוטלת לפנינו מלאכה שלמה, יומיומית, הדורשת מאיתנו התחשבות, הקשבה, ויתורים ושיתוף פעולה.

שאלו חכמים - איזה פסוק בתורה כולה הוא החשוב ביותר? חכם אחד אמר "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא י'ט י'ח). לדעתו, ברור שמטרת התורה כולה לשפר מערכות יחסים בין אישיות. חכם אחר הציע את "ואהבת את ה' אלוקיך בכלל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (דברים ו' ה'). מבחינתו הדגש נח על הקשר בין האדם לאלוקיו. אך החכם האחרון המצוטט התייחס לקורבן התמיד; "את הכבש האחד תעשה בבוקר, ואת הכבש השני תעשה בין הערביים" (במדבר כ"ח ד').

שאלו המפרשים מה הטעם לבחירה בפסוק זה? תשובתם לא באה להמעיט בחשיבות הצורך לאהוב את אלוקים או את בני האדם, אולם הם העמיקו ודרשו כי ערכים אלו אינם מתקיימים אם אנו לא מגיעים להכרה בצורך להקריב מעצמנו למען הדברים החשובים בחיינו על בסיס יומיומי.

שיתוף פעולה בין בני הזוג כמוהו כפעולת השכינה: זהו ביטוי האהבה במלוא הדרה באופן בו בני הזוג הופכים למעין גוף אחד הפועל בסִנכרון מלא, לשם הגשמת מטרותיהם המשותפות (חינוך הילדים, טיפוח הבית, עלייה ברוחניות ובגשמיות ועוד) בדרך הטובה ביותר. זוהי עבודת הקודש המפארת את הבית היהודי על ידי עבודה יומיומית מתמדת.

אולם כאשר בני הזוג חלוקים בדעותיהם לגבי נושאים שונים והם מתקשים לנהל דיאלוג פתוח על מנת להגיע להבנות והסכמות ביניהם, מתבצר כל צד בעמדותיו ומגלה חוסר רצון לוותר למען זולתו. מכאן קצרה הדרך להסתלקות השכינה, ועמה נעלמים גם שיתופי הפעולה הנדרשים בין בני הזוג.

כיצד מתיישב הויתור עם עולם הערכים המודרני שמעודד ערכים של מימוש עצמי, טיפוח קריירה והגשמה עצמית?

אמרנו ויתור? אך כיצד הוא מתיישב עם עולם הערכים המודרני שמעודד טיפוח קריירה, מימוש והגשמה עצמית? ואם לא הגשמה עצמית, עולם שמכריח לעיתים את שני בני הזוג לעמול במשרה אחת או שתיים על מנת לשאת בנטל החיים שנהיו יקרים להחריד? לוותר על מה? לוותר למי? ובעבור מה?

יעקב אבינו הוא סמל לוויתור והקרבה בשם אהבתו לרחל. מה היינו חושבים בימינו אנו על גבר שמוכן לעבוד את חמיו לעתיד 7 שנים ועוד 7 על מנת לזכות באהבת חייו? התשובה שרלוונטית גם היום נמצאת במשפט היפהפה "ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה". ויתור אינו נחווה כוויתור אם יש לנו מטרה בעלת משמעות עמוקה ונשגבת לחיות עבורה. שבע שנים נתפסות כימים אחדים, כי יש למה לחכות. הויתור שווה! ההמתנה הארוכה לא נתפסת כקושי כיוון שהציפייה להגשמת האהבה ולאיחוד הלבבות נתפסת כמטרה ראויה השווה את הסבלנות וההבלגה על כל הקשיים שהערים לבן בדרכו של יעקב.

אז כן, חיי הזוגיות וההורות מחייבים אותנו לשיתוף פעולה, הדורש לעיתים קרובות ויתורים על רצונות, צרכים ועמדות בטווח הקצר למען הגשמת מטרות בטווח הארוך. כשזוג מתחתן ומוליד ילדים, הוא לא תמיד מודע ולוקח בחשבון שיהיה עליו לעשות ויתורים מעין אלו. פעמים רבות פנטזיית האושר והאידיליה המשפחתית שמלווים את תחילת הקשר מאפילים על ההתבוננות המציאותית בצרכי החיים, ו"ההפתעה" שחיי הזוגיות וההורות אינם תמיד ורודים ומתקתקים מובילה אותנו לעיתים למחוזות של כאב, פחד, כעס ואכזבה מבני הזוג ומעצמנו, ובמקום להעצים את הקשר בעזרת שיתוף פעולה אנו מתרחקים ומתכנסים בתוך עצמנו, ועלולים לחוות בדידות וניכור.

פעמים רבות אנשים מצפים בעמקי נשמתם כי חווית הנישואין תתקן ותרפא עוולות עבר מהם סבלנו, ותביא לנו מזור ומרפא לכאבים שונים: יותר תשומת לב אישית, דאגה, התחשבות, נשיאה משותפת בעול החיים, הערכה לרגשותינו, דעותינו ומחשבותינו ועוד. לא רק זאת, אלא הציפייה היא שבן הזוג "ינחש" מה כואב לי, והיכן בדיוק אני רוצה שהוא יגע במקל הקסמים שלו וירפא את הכאב. אך כשדבר זה לא מתרחש, מתחילים הקונפליקטים והחיכוכים, ותחושת הבדידות מתעצמת.

אז איך עושים זאת? כיצד יוצאים מהקונכייה ומתחילים לשתף פעולה?

  1. היכרות: בדקו עם עצמכם ביושר ובכנות, ללא שיפוטיות וביקורתיות, עד כמה אתם מכירים לעומק את בן זוגכם; מהם ציפיותיו וצרכיו מהקשר הזוגי, מהם רגישויותיו או פחדיו, מהם ערכיו, עד כמה הוא פתוח ומשתף בעולמו, מאיזה "שבט" הוא/היא מגיע/ה, על מאפייניו ואיכויותיו. יעקב אבינו ברך ואפיין כל שבט ושבט בפני עצמו, ולא בכדי. הבנה מעמיקה כזו תורמת להבין מדוע בן הזוג מגיב כפי שהוא מגיב למילים מסוימות או סיטואציות שונות, ומלמדת אותנו כיצד לגשת אליו באופן המתאים לשם פתרון בעיות.

  2. נתינה: בואו על מנת לתת, ולא על מנת לקחת ("כבש אחד בבוקר וכבש אחד בשעות בין הערבים"), זכרו כי עבודת הנישואין אינה נגמרת, וכבעבודת בית המקדש עלינו קודם כל להקריב מעצמנו, להעניק, לבדוק למה אנו מתחייבים ומחויבים לפני שנצפה לכך מזולתנו. חשבו על הקשר המעניין בין המילים הקרבה וקרבה...

  3. שונות: עלינו להכיר בשונות בינינו. העובדה שבן זוגנו חושב אחרת מאיתנו פעמים רבות נועלת ומפחידה אותנו, כי איננו יודעים כיצד להתמודד עם השונות (מה עוד שחלק מהפנטזיה הזוגית היא שנהפוך להיות כאיש אחד, החושב, מרגיש ומתמודד עם החיים באותה דרך). אך השונות אינה בהכרח דבר רע, ולהפך – לעיתים בן הזוג יכול ללמד אותנו כיצד אפשר להתבונן אחרת על אותה מציאות, להגיב אליה אחרת, ולפתור את הבעיות בדרכים שאולי לא חשבנו עליהם בעצמנו. שונות בקלות יכולה גם להיות דבר מפרה שמעניק חיות לקשר שנוצר. לדוגמא, אישה פעלתנית ומלאת שמחת חיים הנישאת לגבר מופנם וביישן יותר ממנה, יכולה לקרב את בעלה אל מעגל העשייה ולסייע לבנות לשניהם מקום בקהילה בה הם חיים, ולהיפך כמובן.

  4. תקשורת פתוחה: כאשר השונות אינה מדוברת או אינה מפורשת נכון, והופכת למחלוקות ואי-הסכמות, אנו נדרשים לבינה יתרה על מנת לנהל אי הסכמות אלו כך שיהפכו לבסיס מוצק ואיתן של הקשר הזוגי. עלינו ללמוד לדבר באופן פתוח, ברור ומכובד על רצונותינו, צרכינו ורגשותינו.

  5. הקשבה: לימדו להקשיב, מבלי להתפרץ ולכעוס. לכולנו יש חסמי הקשבה: אנו מתכננים את תשובתנו עוד לפני שהזולת סיים לדבר, דעתנו מוסחת לדברים אחרים, אנחנו מסננים מסרים לא נעימים או כאלו שנשמעים לנו לא רלבנטיים, מפרשים דברים מבלי שביררנו למה התכוון הדובר, או רוצים לדבר על עצמנו באותו הקשר (דוגמא נפלאה לכך היא הורה שמספר על ילדו ומצפה להקשבה ותשומת לב, ומייד כל חבריו שאמורים להקשיב לו קופצים לספר על ילדיהם שלהם באותו הקשר...). ההקשבה שנדרשת מאיתנו על מנת להגיע בסופו של דבר לשיתוף פעולה היא הקשבה אמפאטית, הקשבה מלאה למסר הגלוי ולמסר הסמוי, למילולי וללא מילולי, תוך שאלת שאלות מבהירות ושיקוף הדברים שנאמרו, שעוזרים לבחון האם הבנתי נכון את דברי הזולת. ועוד דבר חשוב בעניין זה: עצם ההקשבה מעניקה תחושה של כבוד והרגשה טובה לדובר. רק לאחר שבן זוגנו סיים לדבר יגיע תורנו וכעת נגיד את דברנו – ובן הזוג יהפוך להיות מקשיב אמפאטי וישקף לנו בסוף דברינו את מה שהוא הבין, על מנת שנוכל להתקדם בתהליך ההידברות.

  6. אבחנה בין עמדות לבין צרכים: לאחר שהקשבנו זה לזו, נוכל להבחין בין העמדות הגלויות ("אני רוצה שתחזור הביתה בשש") לבין הצרכים המובעים מתחת לעמדה זו ("אני מרגישה לבד, אני זקוקה לך בבית לצורך חינוך הילדים, אני רוצה להרגיש שיש לי שותף וחבר לחיים"). כאשר מציבים עמדה מול עמדה – לרוב אנו נתקלים בהתנגדות ונקלעים למבוי סתום. כשמקשיבים לעומקם של הצרכים – ניתן להבין טוב יותר את הצד השני, לגלות אמפטיה ולהתקדם הלאה למציאת פתרונות.

  7. מיפוי הבעיות, והצפת כל הפתרונות האפשריים. בשלב זה סביר להניח שנגלה כי מה שחשבנו עליו קודם כויתור מכעיס שבן הזוג דורש מאיתנו, הוא לא יותר מאבן פינה בבניין השותפות הזוגית שעושה טוב לבן הזוג ולנו. החלפת המילה "ויתור" בביטוי "הושטת יד", או "קידום אינטרסים משותפים" או "העמקת האהבה והאינטימיות בינינו", תורמת לכך שמה שהיווה קודם בסיס למחלוקת ומקור לכעסים חוזרים ונשנים, הופך כעת למקור להרגשה טובה של התחשבות וקרבה הדדיים.

  8. סבלנות והתמדה: את אותם דברים שאנו מבקשים כה יפה מילדינו: סבלנות, דחיית סיפוקים, אורך רוח, אנחנו צריכים לבקש גם מעצמנו... תהליך של שינוי אינו מתחולל תוך יום אחד, ואם נאיץ בבן זוגנו ונמדוד בסנטימטר מדי יום האם וכמה השתנה – סביר להניח כי נשיג תוצאות הפוכות...

כל אחד מאיתנו בנוי מרכיבים אחרים, אך בסופו של יום כולנו בני אדם. למדו את השוני, למדו להקשיב, מפו את הבעיות ואת הפתרונות האפשריים, ולימדו היכן ויתור אחד קטן הופך לשיתוף פעולה גדול וחשוב.

11/3/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) שוקי, 12/3/2012 07:55

להוסיף מודעות וסובלנות

תודה לכותב המאמר אני מציע להוסיף שני גורמים נוספים להצלחה בזוגיות "מודעות" לצרכי ם , ורצונות , מאוויים וחלומות וחיי המין של כל אחד מבני הזוג סובלנות -בדעות בעניני דת ומדינה חינוך ילדים יציאה לחופשות ואפילו סרטים בתודה והערכה שוקי

(2) אנונימי, 11/3/2012 17:11

הבסיס בגישור זה להפוך משפת עמדות לשפת צרכים

מאחורי כל עמדה מסתתר צורך וכאשר מזהים מה הצורך (מכל סוג שהוא... וכל צורך לגיטימי) הרבה יותר קל לשנות / לקבל את העמדה נקודה יפה וחשובה ביותר שסוף סוף הביאו אותה.....

(1) מיקי, 11/3/2012 13:30

איזה יופי שח מאמר

וואו!! ממש ממש אהבתי את המאמר. נראה לי ש"אבחנה בין עמדות לבין צרכים" היא נקודה מאוד חשובה, אך מכיוון שהתרגלנו לדבר על העמדה שלנו ולא על הצורך עומד מאחורי זה זה קצת קשה לחשוב על הצורך שבמת עומד מאחורי העמדה. אשמח אם תוכלי לתת עוד דוגמאות לכך. יישר כח על המאמר המקסים!

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub