• 17.5.2012 / כה' אייר תשע''ב
  • פרשת השבוע: בחוקתי

חבר'ה, הדפיסו וקראו לעתים קרובות.

מאת אמונה ברוורמן

הקליקו כאן כדי לקרא את המאמר "10 דברים שגברים היו רוצים שנשים ידעו"

מה, רק עשרה דברים?! אל תדאגו, יש עוד. זאת רק נקודת התחלה. הוסיפו את הנקודות שלכן בתגובות למטה.

1) אנחנו רוצות שתגידו לנו שאתם אוהבים אותנו. כן, אנחנו צריכות לשמוע את המילים המסוימות האלה באופן מוחשי. אנחנו לא רוצות להיות כמו טוביה החולב שחיכה 25 שנה כדי שאשתו תענה לו על השאלה: "אותי את אוהבת?". אנחנו רוצות שתגידו לנו את זה, ולעתים קרובות.

2) ואנחנו רוצות שתתאימו את מעשיכם לדבריכם (כן, אנחנו מאוד תובעניות!), אם אתם אומרים לנו שאתם אוהבים אותנו, וממשיכים להתעלם מכל הבקשות, הצרכים והרצונות שלנו, הצהרותיכם נשמעות ריקות מתוכן. לא ברור לכם מה אתם צריכים לעשות? רק תגידו, ונגיש לכם רשימה.

3) אנחנו רוצות להיות יותר חשובות מהעבודה שלכם. אנחנו מבינות ומקבלות את הצורך שלכם (שלנו) למימוש האמביציה המקצועית, אבל אנחנו רוצות להרגיש שאנחנו נמצאות בעדיפות הראשונה. כדי להראות לנו את זה, בדרך כלל מספיק שתרימו טלפון הביתה במשך היום רק כדי לשמוע מה קורה; תענו לטלפונים שלנו ותעשו את זה בדרך בה נוכל לשמוע שאתם באמת רוצים לדבר איתנו; ותתייחסו אלינו (לפחות) באותה נחמדות, הערכה וחשיבות, כמו שאתם מתייחסים לקליינטים החשובים ביותר שלכם.

4) זמן איכות יחד איתכם הרבה יותר חשוב לנו מכסף. כן, אנחנו מעריכות את כל דברים הנחמדים שאתם קונים לנו, אבל היינו מעדיפות לצאת אתכם להליכה או לבלות ערב שקט ביחד, מאשר לקבל מתנה. חפצים חומריים אינם מפצים ואינם יכולים לפצות אותנו על זה שאנחנו לא רואות אתכם.

5) כמה מילים של הערכה עושות המון. "תודה על הארוחה, היא הייתה ממש טעימה. אהבתי!" - מעודד בהחלט. כולם רוצים להרגיש ששמים לב למאמציהם, ושלא מתייחסים אליהם כאל מובנים מאליהם. או: "אני יודע שגם את לא יושבת רגל על רגל. תודה שהלכת לניקוי היבש." אני משערת שאתם מבינים את העיקרון.

6) למרות שאתם אף פעם לא בהיריון, שנינו אחראים על הילדים שלנו. זה לא "לא כזה ביג דיל" (המילים שלכם) כשאני מטפלת בהם, וזה גם לא "מעשה חסד יוצא דופן" (כפי שאפשר לעתים להבין מכם) כשאתה עושה את זה. (דרך אגב, שמתי לב שכשאני נוסעת לכמה ימים, אתה מוצף בארוחות ובהצעות עזרה. ולמרבה הפלא, כשאתה נוסע, אף אחד לא מציע לי כלום...) אנחנו יחד במסע הזה, ושנינו אחראים על המשפחה שלנו.

7) אנחנו לא צומחות ומשתנות דרך ביקורת (ואתם?). אולי אתם משכנעים את עצמכם שאתם מעירים לנו רק לטובתנו, אבל אתם א. טועים משום שזה מכאיב ולא מועיל,
ב. אתם ודאי עושים זאת בשביל שהחיים שלכם יהיו יותר קלים. כמו ילדים (והורים) אנחנו צומחות הכי טוב כשמטפחים, משקיעים ואוהבים אותנו.

8) זה שאנחנו מסוגלות לעשות כל דבר לבד, עדיין לא אומר שאנחנו רוצות לעשות את זה לבד. אמנם החלפת נורה או ריקון הפח אינם מיומנויות או עיסוקים גבריים בלעדיים, וודאי שאנחנו מסוגלות לעשות את שניהם (וזה לא מקור לגאווה מיוחדת), ופעמים רבות אכן לוקחות חלק בפעילויות אלה. אבל אנחנו רוצות שתקלו מעלינו את העול, שתדאגו לנו – בכל המובנים. אנחנו מרגישות יחס רגשי כשאתם מטפלים בחלק מהתפקידים הללו, שוליים ואחרים.

9) ביגוד עולה הרבה יותר ממה שאתם חושבים! אני לא לגמרי צוחקת בקטע הזה. במיוחד לגברים שזה עתה נישאו ושמעולם לא ביקרו קודם בחנויות לבגדי נשים. המחיר לנעליים, שמלות וחצאיות בסיסיים אולי נראים אבסורדיים. והם באמת כאלה. אבל אתם צריכים להיות רגישים לצרכים שלנו ולהגיע להבנה מציאותית (בהתחשב בגורמים רבים) מהי הוצאה ריאלית. הניסיון הזה יעמוד לזכותכם אם תזכו להיות הורים לנערות!

10) לעולם אל תעירו לנו על המשקל, אלא בשביל לומר כמה רזות ויפות אנחנו.

הקליקו כאן כדי לקרא את המאמר "10 דברים שגברים היו רוצים שנשים ידעו"

הקליקו כאן כדי להוריד קובץ pdf של שני המאמרים

פורסם ב: 29/1/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.

למאמר זה התפרסמו: 37 תגובות ב-27 דיונים

(27) משה, 10/4/2012 22:22

שאלה לכל הנשים כאן...

כל עשרת ה"כללים" הכתובים כאן יפים מאוד, אבל לי יש מול כל זה שאלה אחת פשוטה, ואשמח אם אקבל תשובה אמיתית מאישה: אתן רוצות את "הבחור הטוב" אבל נמשכות ומעריכות בעיקר את "הבחור הרע", למה? ונא לא להתחכם - אני בן 48, ראיתי לא מעט בחיי ונכון שמה שאמרתי הינה הכללה, אבל היא בד"כ נכונה.

(26) ניב, 29/2/2012 14:39

אהבתי את האחרון

תודה לאל אני עושה את הכל :) :) ואשתי תוכל להעיד ועוד דברים רבים שלא כתובים כאן. אהבתי את מספר עשר (מתאים לעשר...)

(25) רות, 15/2/2012 01:04

מה עושים עם בעל שלא קונה שום מתנה?

מחוסר הדרכה ובעיקר מוחסר כסף זה לא בראש שלו.. זה כבר לידה שלישית שהוא לא קונה לי כלום וגם לא ליום נישואין ויום הולדת. יש לי ממש משקעים מזה ואני מרגישה גרוע עם זה מאד לא עוזר כמה אני מבקשת ורומזת. אין כסף אז לא קונים (לעיתים דברים ממש קטנים כמו שוקולד קטן בשקל סתם ביום בהיר) יצוין שאין לי דרך לתת לו חזרה כי יש לו פיקוח על כל אגורה שנמצאת אצלי ובכלל... בקושי אני מצליחה לגרור אותו "לאכול בחוץ" באיזה פלאפל לכבוד יום הנישואין (כבר 4) אודה מאד אם יש לכם עצה!!

אנונימי, 27/2/2012 23:30

הדרכה לבת הזוג

עם הדרכה נכונה תוכלי לעזור לבעלך להבין אותך. אני עוסק בייעוץ נישואין, אשמח לעזור בעזרת ה'. בטל 052-6089071

(24) גבר, 8/2/2012 10:49

ציפיות ומשקל

אישה היא תובענית ברמה הזויה ומשמינה בקלות ובמהירות. ועכשיו, אסור לומר לה את זה.. אז מה נעשה, שאני אעבוד והיא רק תחפש מה לקנות? ותשמין? ברצינות. היא השמינה ולא נעים לי לגמרי, מה מציעים?

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • השם והכתובת נשמרים במערכת ובשום אופן אינם מועברים הלאה.


  • 2000
שלח תגובה
stub

אודות המחבר

אמונה ברוורמן

אמונה ברוורמן היא בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת טורונטו, ותואר שני בפסיכולוגיה מאוניברסיטת פפרדין. היא גרה בלוס-אנג'לס עם בעלה ותשעת ילדיה. היא ובעלה עובדים באש-התורה. חוץ מכתיבה לאינטרנט ודאגה למשפחתה, אמונה מעבירה שיעורים בנושאי יהדות, מארגנת קבוצת בישול של מאכלי גורמה כשרים, ומארחת אורחים רבים בשבתות.

מאמרים נוספים:

מודעות חסות