רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

משפחה

מכתב לאחי הקטן בר-המצווה

כ״ז בשבט ה׳תשס״ח כ״ז בשבט ה׳תשס״ח 03/02/2008 | מאת מעיין כפיר

אחי הקטן והאהוב. הייתי רוצה שתדע שמאחורי התקליטן והצלם, האולם והמתנות, אנחנו למעשה חוגגים את האמונה שלנו בך וביכולת שלך לגדול, להתמודד, לנצח.

אח קטן שלי,

הערב, נחגוג את בר המצווה שלך, ועדיין קצת קשה לי להאמין שאתה כבר בן שלוש עשרה. אני עוד רואה אותך בעיני רוחי כתינוק הזעיר, אדום הפנים שפגשתי בבית החולים בילינסון יום אחרי לידתו. זוכרת את הרושם שהותיר בי אפך הקטנטן. זוכרת איך הגעת הביתה לראשונה והונחת בעריסה ששימשה את כולנו לפניך. זוכרת איך נשארתי איתך לבד בחדר אחרי שאימא יצאה, מוקסמת ממראך, מהשלמות המוחלטת שלך. זוכרת איך הודעתי לכולם נחרצות שאתה תהייה התינוק שלי.

היית ונשארת התינוק של כולנו. אתה האחרון המגיע לגיל מצוות, זכית לגדול לא רק עם זוג הורים אלא גם עם שישה אחים ואחיות גדולים, שהיו מוכנים תמיד לחנך אותך. לא קל, אבל איכשהו שרדת גם את עודף ההתלהבות החינוכית שלנו.

איכשהו שרדת את עודף ההתלהבות החינוכית של ששת האחים הגדולים שלך.

תמיד היית ילד עם הבעה בוגרת, רצינית אפילו. אני עוד זוכרת איך התנגדת בילדותך לשמוע סיפורים שבהם החיות מדברות או לשחק במשחקי העמדת פנים. העדפת משחקים מתוחכמים יותר. הרי בגיל שש כבר ניצחת אותי בשחמט – אני התעייפתי ממשחק מרתוני בן שעה וחצי, אבל לא אתה. היית מוכן מייד לקרב מחודש. בגיל שמונה כבר אהבת לקרא ספרים עיוניים במקום את ספרי האגדות שמהם אני, המבוגרת ממך בתשע שנים, עוד נהניתי.

תמיד היית ילד בוגר. עכשיו, אתה בוגר אמיתי.

קצת מוזר בשבילי לכתוב זאת. אתה הרי כל כך הילד הקטן של כולנו. תמיד נהגנו בך בכפפות של משי. בטרם מלאו לך חודשיים כבר היית מאושפז בבית חולים עם חיידק בדם, שהצריך טיפול אנטיביוטי דרך הווריד. בדיסק של כולנו צרוב זיכרון של פורים עצוב בלעדיך ובלי אימא, של ימים ארוכים של כאוס ודאגה... וגם של חזרתך הביתה, כל כך קטן ודקיק. גם אחר כך, זמן רב אחרי שהמחלה חלפה, נשארת התינוק הרזה ביותר שהיה לנו אי פעם. תמיד היית ילד נמרץ, אבל כל פעם שחלית היית תשוש כל כך עד שהתחלנו לכנות אותך 'אפרוח בלי כוח'. לפעמים ממש חנקנו אותך מרוב דאגה. ללכת לבית הכנסת לתפילה בקור? איך הוא יוכל? איך הוא יתמודד עם יום לימודים ארוך בבית הספר? מה עושים עם בר מצוות של חברים שיגרמו לו ללכת לישון מאוחר?

היום, אחי הקטן, נאמר לך משהו אחר לגמרי. משהו שאנחנו באמת מאמינים בו, למרות עודף הדאגה והפינוק שלנו: אתה לא קטן, אתה גדול. מעכשיו, אתה משתייך לבוגרים בעם ישראל. יש לך חלק שווה זכויות וחובות בעם היהודי, ואתה אחראי למעשיך, אחראי לבחור בטוב. אתה כבר לא יכול להתחבא מאחורי הסינר של אף אחד.

כמובן, לא נשאיר אותך לבד. יהיה לך את כולנו, לעזור ולייעץ (על אף שנראה לי שדווקא עדיף שניתן לך פחות עצות...). יהיה לך את המורים והמחנכים שלך, שידריכו ויכוונו. יהיה לך את היצר הטוב שלך, שבמסורת היהודית מוענק לך ביום כניסתך לעול מצוות.

בסופו של דבר, זו האחריות שלך. האחריות שלך לנצל את מה שלמדת ואת מה שתלמד. האחריות שלך לקחת את הכלים שתקבל ולבנות מהם בניין לתפארת.

זה לא יהיה קל. זה לא יהיה קל אפילו לילד חכם כמוך, כי לעולם יש המון מלכודות מתוחכמות שהוא טומן לנו. ככל שתגדל ותכיר יותר את העולם, תראה עד כמה קשה לפעמים למצוא את הנתיב הנכון, לראות את מה שבאמת נמצא לפניך. התחביב העיקרי שלך בימים אלו הוא להטוטי ידיים וקסמי אחיזת עיניים, שלמדת בשקדנות מתוך ספר עב כרס. זוכר איך גרמת לנו להאמין שמטבע נמצא היכן שאיננו, או שאתה עומד באוויר במקום על הרצפה?

החיים מלאים בלהטוטנים שינסו למכור לך אשליות מסוכנות בהרבה מהטריקים שאתה כל כך אוהב.

אני לא רוצה להפחיד אותך. בכל זאת, בר המצווה הוא יום שמח. אנחנו כל כך גאים בך כפי שאתה היום: ילד פיקח ושמח וידידותי. אבל אני רוצה שתדע מה עומד מאחורי החגיגה הזו. מאחורי התקליטן והצלם, האולם והמתנות שתקבל. מה אנחנו חוגגים פה, בעצם?

העולם יספר לך שאתה חלש וקטן ולא יכול. אבל אל תאמין לו, לעולם.

אנחנו חוגגים את האמונה שלנו בך. כי כן, העולם מסוכן והבחירות קשות. אבל היהדות מעניקה לילדים בני שלוש עשרה את התואר של בוגרים מתוך אמונה עמוקה בכוחם, ביכולת שלהם לגדול, להתמודד, לנצח.

העולם יספר לך שאתה חלש וקטן ולא יכול. אתה תישמע אנשים אומרים משפטים כמו: "מה לעשות? אני רק בנאדם" וגם: "הבן אדם הוא רק בן אדם". יקראו לך ילד הרבה אחרי גיל עשרים. העולם יאמר לך שהחיים קשים ואתה אדם קטן וחסר אונים. העולם ישכנע אותך להשאיר את האחריות לאחרים ופשוט ליהנות. העולם יספר לך שגדולה אמיתית היא נחלת העבר, או נחלת יחידי סגולה. העולם ילחש לך שמה שאתה עושה לא באמת משנה לאף אחד, אז עדיף שתעשה בדיוק מה שאתה רוצה.

אל תאמין לו, לעולם. אל תאמין גם לנו, אם נתפתה להטיל בך ספק, לחשוב שבאמת אין לך כוח.

אנחנו חוגגים איתך היום כפי שחוגגים עם כל ילד יהודי בגיל מצוות. אנחנו חוגגים את הידיעה שאתה משהו גדול, מישהו מיוחד. לא היה כמוך לפניך ולא יהיה כמוך אחריך. אתה עוד בן שווה זכויות בעם היהודי, והעם היהודי צריך אותך. היהדות מלמדת אותנו שאתה יכול להיות כל מה שתרצה. יכול לנצח בכל הקרבות מול עצמך, יכול לגעת בשמים.

אתה תיפול לפעמים, נכון. אבל מכל נפילה תקום, ומכל נפילה – תלמד. כמו במשחק השחמט, תצטרך את הסבלנות וההשקעה לטווח הארוך. אבל אם תרצה – תנצח. כמו שניצחת אותי אז, וכמו שניצחת שחקני שחמט טובים ממני בהרבה.

מזל טוב לך, ילד גדול שלנו. מעכשיו, זה הסרט שלך. אתה הבימאי, אנחנו רק עוזרים מאחורי הקלעים. תמיד, כשתצטרך עזרה או עידוד, נהיה שם בשבילך.

ממני,

אחותך הגדולה.

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן