לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




תחת חופת האלוקים

תחת חופת האלוקים

"בערך בעוד עשר שעות, כבר תהיה נשוי ואמא ואני נתעסק עם הדמעות."

מאת

"שמואל היקר,

הכל יקרה הלילה. בערך בעוד עשר שעות מעכשיו, כבר תהיה נשוי.

חכה. תן לי לכתוב את זה שוב.

בערך... בעוד... 10 שעות... אתה... תהיה... נשוי...

תודה. פשוט הייתי צריך לתת לזה לחלחל פנימה, למרות שיש לי הרגשה שיעבור עוד הרבה יותר זמן עד שזה באמת יקרה.

היום... סוף סוף... רק אתה ורינה... תעמדו תחת החופה שלכם, תביטו סביבכם על משהו כמו 600 מקרובי המשפחה והחברים הטובים ביותר שלכם, שיזנקו על רגליהם בתרועת "מזל טוב!", ברגע שישמעו את הכוס נשברת.

אימא ואני נעמוד בצד. אנו נתעסק עם הדמעות. למרות שאתה הילד הרביעי שלנו שמתחתן, הרווחנו ביושר את הדמעות האלה, ואנחנו ננצל אותן עד תום. אתה, לא ממש תשים לב אלינו. אתה תהיה מרוכז במשהו אחר, כמו שזה צריך להיות. זה בסדר - זה הזמן שבו אתה מקבל את אור הזרקורים.

כמה דקות קודם לכן אנחנו נלווה אותך, כל אחד מאיתנו יחזיק באחת מידיך, כאילו שאנחנו מנסים להיצמד "לילד הקטן" שלנו בפעם האחרונה. אבל, כשהצעדה תגיע לסופה, והתזמורת תשתתק, אנו נעזוב אותך... אני מבטיח. ואתה תטפס במעלה המדרגות לעצמאות של ממש, משום שזוהי הגשמתו האמיתית של החלום שטיפחנו עבורך.

ברגעים המעטים האלה תחת חופת האלוקים, הכל ישתנה. אתה תקבל בברכה את רינה שתעמוד לצידך. איזו בחירה נהדרת עשית - היא מקסימה! הן מבחינה חיצונית והן מבחינה פנימית.

כמעט בלתי אפשרי למצוא דרך אחת, יחידה ומוחלטת, כדי לצייד אותך בפרספקטיבת חיים מושלמת. אני מקווה שמתוך זה שחיית איתנו 23 שנים, אתה כבר יודע משהו על מהו סדר עדיפויות נכון בחיים, על מתודולוגיות של פתרון בעיות, ועל מטרות בחיים.

הרהורי אהבה

לכן, המחשבות שלי היום הן פשוט הרהורי אהבה - אהבת אב לבנו - ממני אליך. כל כך הרבה תמונות של אהבה חולפות מול עיני, כשאני מנסה לתפוס (ולשמר) את הרגעים המיוחדים האלה. והרבה ממה שאני אוהב בך, הן תכונות האישיות שלך, שגם אנשים אחרים מבחינים בהן ומעריכים אותן. מי לא נהנה מהאופי הנוח שלך, מהצחוק שלך, מהעדינות שלך, וממזגך הנעים?

בדרך כלל, ויכוח איתך זורם בדרך חד סטרית. הסגנון הרגוע שלך והראש הכל כך לוגי שלך, פשוט לא משתפים פעולה עם נטיות ההיאבקות של הזולת. וכאשר הרצון העקשן של מי שמנסה להתווכח איתך מסרב להיכנע, נראה שאתה תמיד מוצא, שכל כך קל להיות ה"מוותר". איזו מידה מקסימה! איך אנחנו יכולים שלא לאהוב אותך על כך?

שמואל, אנחנו ששרדנו בחזית הבית, הולכים להתגעגע ליכולת הזו.

לא קל לגדול במשפחה גדולה, כמו שגדלת אתה, ובמיוחד להיות בדיוק באמצע הסנדוויץ'. לכמה, אתה צריך להיות אח גדול. לאחרים, האח הקטן ובדרך כלל למצוא את עצמך, בלי הפריבילגיות של אף אחד מהם. איכשהו הצלחת להיכנס לתפקיד באופן מושלם. זה פשוט לא הטריד אותך. אף פעם לא יותר מידי תובעני, בקושי מתלונן, ותמיד מוכן לכופף את עצמך בפני הגחמות של אחרים. אני לא בדיוק מבין איך הצלחת להסתדר עם כל זה, אבל אתה עשית את זה - וכולם העריצו אותך, על כך שהצלחת להשיג את האיזון.

שמואל, אנחנו ששרדנו בחזית הבית, הולכים להתגעגע ליכולת הזו. אנחנו נתגעגע אליה בשולחן השבת, בארוחת הצהריים, ובכינוסי הצחוק של "אחרי חצות". אבל לך, יש הזדמנות להמשיך ולהפיק תועלת מהמידות המיוחדות האלה, כדי להפוך את הבית שלך ל"נמל האם", של חותם טוב-הלב והשלווה שלך. לא במקרה, מצאתי כבר הרבה מתכונות אלה גם אצל רינה. כך שיש לך הזדמנות נדירה, לרתום את התכונות ששניכם מוקירים, כדי ליצור סביבת חיים שמחה, רגועה ובטוחה. יש לי הרגשה שזה יצליח.

שותף שלישי

המרכיב הבסיסי הנוסף בשילוב שלכם, הוא כמובן האלוקים.

"ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, שהכל ברא לכבודו."

זאת הברכה הראשונה שיברכו אתכם לאחר הנישואין. מעניין. אמנם אף אחד לא יטיל ספק באמיתות הדברים - העולם שייך לאלוקים וכבודו נעלה - אבל, למה בוחרים לפתוח את החיים המשותפים שלכם, דווקא בתזכורת הברורה הזאת?

חז"ל ידעו מה הם עושים. הלילה אתם באמת במרכז הבימה. זה בסדר. כל הערה, כל ברכה, כל הבזק פלש, כל הרמת כוסית, כל חיבוק, ואפילו כל מעטפה, שייכים באמת רק לך ולרינה. וככה זה צריך להיות. זה הרגע שלכם יחד.

בעצם, ככה זה היה מאז האירוסין שלכם, לפני בערך שלושה חודשים. למרות הבית הפעיל שלנו, לאחרונה כל השאר לא היה יותר מ"כינור שני" יחסית ל"חתונה!" כל זה בהחלט נפלא, אבל גם עלול להיות מסוכן. עם כל כך הרבה תשומת לב, כל כך הרבה התמקדות, ו.. כל-כך הרבה כסף שנזרק למול פניך, אתה עלול (באופן בלתי מודע כמובן), להתחיל להאמין שהעולם מסתובב סביבך. קשה שלא לחשוב ככה.

מובן שזוהי תפיסה מעוותת, שכבר הרסה הרבה נישואין טובים. לכן, בדיוק בזמן שאתה הכי צריך להתאמץ ולשנות את ההתנהגויות האגוצנטריות שלך, על מנת להתחיל חיים של שיתוף אמיתי וחוסר אנוכיות, אתה מועמד במבחן האמיתי.

חיי הנישואין אינם תרגילים בסיפוק התאוות האישיות.

וכך, מתוך מודעות מלאה בצורך הלוחץ, חז"ל רצו להזכיר לך - ישר בהתחלה - שהימים האלה חלפו. חיי הנישואין אינם תרגילים בסיפוק התאוות האישיות. הם לא סתם אפיזודה נוספת בתוכנית בידור טלוויזיונית. זהו איחוד קדוש, כזה שלא רק צריך לכלול את האלוקים, אלא להדגיש את נוכחותו, בכל רובד של דו-הקיום החדש שלכם. הוא אינו שותף דומם או צופה תמים ביחסים שלכם. הוא מהווה את הבסיס והיסוד, לכך שיועדתם לחלוק את חייכם זה עם זו.

הברכה הפותחת הזאת, היא הצהרה על אותו עיקר בחיים, שאנו מקוים כי זכית להכיר בעצמך כשגדלת בבית שלנו. יהי רצון ששניכם תבורכו בכוח, בהבנה פנימית ובשלווה כדי לחיות ולנשום, מתוך ההכרה המתמדת הזאת של המציאות.

שמואל, בני היקר, הלילה אתה ואני נתנסה בכל רגש שבן ואב יכולים לחוות: שמחה, גאווה, כמיהה, פרידה, התאחדות, אמביוולנטיות, זיכרונות והנאה... אם נמנה רק כמה מהם. אנו נרקוד עם שותפים רבים, כולם מייצגים מערכת יחסים, שאמרה משהו חשוב לכל אחד מאיתנו.

אבל ודאי שיהיה רגע - והוא לא יימשך זמן רב - כשאתה ואני נרקוד יחד ועינינו ייפגשו. שלי, בודאי יהיו חסרות מנוחה ולחות; שלך תהיינה נחושות ומרגיעות. אני מקווה לנצור בליבי רגע זה לנצח.

וכאשר האורחים ייפרדו לשלום והמתופף יארוז את מצילות השמחה שלו, כאשר עלי הכותרת כבר יירמסו מזמן והנשיקות האחרונות תתפוגגנה בחלל האוויר, כאשר מתלי המעילים בחדר המבוא ייוותרו חשופים ושירי הסרנאדה כבר לא ירחפו בשמי המלודרמה, אתה ואני נאמר ברכת פרידה.

אמא ואני נביט, איך אתה ורינה נעלמים אל תוך חיי הנישואין. בבקשה... תעשה לי טובה קטנה אחת. אל תסתכל לאחור. אנחנו נהיה בסדר. אולי גושים יעמדו לנו בגרון למשך זמן מה, ואולי הבטן תתהפך, אבל זה יעבור. הלילה הוא שלך ושל רינה... שום דבר אחר.

להתראות מאוחר יותר, בן.

אל תשכח לצלצל.

שלך תמיד,

אבא.

 

9/2/2013

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 12 תגובות ב-12 דיונים

(12) לימור, 21/12/2013 18:27

מרגש מאוד!!!

(11) אנונימי, 11/2/2013 13:04

מדהים

(10) אלישבע, 28/12/2005 04:11

ממש יפה

הכתבה הזו כל כך נכונה ויפה!

(9) alegra, 15/12/2005 04:52

תחת חופת האלוהים

כתבה מדהימה,ולא יכול להיות עתוי יותר מוצלח מזה.
בכל משפט הרגשתי את עומק הדברים ודימיינתי את עצמי אומרת את הדברים הללו לבני היקר,שב"ה יגיע בברית נשואין בחודש שבט.

ישר כוח על הכתבה המדהימה

(8) טל, 14/12/2005 06:25

ליעקב שוהם - תגובה 6

מזל טוב. שתדע רק אושר בנישואיך. חזור לספר לנו איך היה!

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub