לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




לאחוז ברגע

לאחוז ברגע

לא לתת למחשבות שלי לתעות למקומות השליליים.

מאת

אני מנסה לאחוז ברגע, אבל זה לא קל.

אני יושבת ומסתכלת מבעד לחלון על שיחי הוורדים הפורחים, על מטעי גפנים שניטעו לא מכבר ומתחילים להכות שורש וללבלב, על השמש הבהירה שזורחת עם שחר... זה מקסים ושליו, ורק רוח קלילה מנשבת... אני מנסה להיאחז בזה. אולם אז מחשבותיי נודדות אל אותם מחוזות שליליים. שיחי הוורדים זקוקים לגיזום, עלי הגפן מושכים מכרסמים, השמש, נו, כולנו יודעים על הסכנות שהיא נושאת בחובה, ודאגה מקרית לכאורה על חשבונות שלא נפרעו עדיין.

אני מנסה להיצמד לרגע. אני משתתפת במסיבת הסיום בגן של הנכד שלי, אני מתרגשת מהשירים והריקודים, מאישיותם המבצבצת של הילדים הקטנים, ומהמחויבות לתורה ומהקשר עם אלוקים שצומחים בתוכם. ואז מחשבותיי ממהרות לדאוג לעתיד – איך הם יסתדרו עם המורים בשנה הבאה, האם תהיה להם כיתה טובה, האם הלימוד שלהם יתפתח, האם הם ישמחו והאם אני חייבת לאכול את העוגיה הזאת או לא?

אני מנסה להיצמד לרגע. אני יוצאת למסיבת הסיום של בתי בתיכון, ומתרגשת מהפנים התמימות, המלאות בגאווה וסיפוק, בתקווה ופוטנציאל. אולם מחשבותיי אינן מפסיקות לדהור. אני רואה את הכאב האפשרי שממתין לה בחיפוש אחר בן זוג, הכנסה יציבה, עתיד משלה. כל כך הרבה נסתר. ומה להכין לארוחת ערב?

אני מנסה להיצמד אל הרגע. אולם זה כל כך קשה. יש כל כך הרבה שדות מוקשים פוטנציאליים, כל כך הרבה אתגרים, צפויים או לא, כל כך הרבה אושר וכל כך הרבה כאב ודאגות לעתיד. וחוץ מזה, כל הסחות הדעת....

אני יודעת יותר מידי. ובכל זאת רגע זה מקסים ויקר. מתנה שנבראה במיוחד בשבילי. כמו כל הרגעים שלנו. אני מוכרחה לעצור וליהנות, אולי לא אצליח להחזיק ראש כל הזמן, אולם אני צריכה לפחות לנסות להעריך את ההזדמנות ולא לבזבז אותה.

אנחנו לא יכולים למנוע את הכאב. אולם נוכל לשנות את המיקוד. אפשר לנסות למנוע מעצמנו את ההתבוססות ברגשות חסרי תועלת. ניתן לסרב להיגרר אחר הדאגות שלנו, להיכנע ליצר הרע. אנחנו יכולים להודות על כל הטוב שאלוקים גמל לנו. אפשר לאמץ את ההזדמנות לצמוח, אפילו מתוך הפחות טוב. ניתן להבחין ביופי שמקיף אותנו, ולהודות. בהחלט אפשר לזהות פוטנציאל ולנסות לממש אותו. אנחנו יכולים להתאמץ להיות טובים יותר. לשים דגש על החיובי ולהקל בשלילי. החיים יפים באמת.

הנכדה שלי קוראת לי ומחייכת. אני מנסה לאחוז ברגע.

15/6/2016

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub