לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




על ניסים וגלאי עשן

על ניסים וגלאי עשן

איך חיי וחיי משפחתי ניצלו לפני כשבועיים בשריפה שפרצה בביתי.

מאת

לפני כעשרה חודשים עברה משפחתי לגור בבית החדש שקנינו בבית שמש. למרות ניסיוני להמנע מהוצאות מיותרות, בכל זאת התעקשתי על ביטוח מבנה ותכולה וכן, מכיון שזה היה חודשים מעטים אחרי הטרגדיה הנוראה של משפחת ששון בניו יורק, על גלאי עשן שהתקנתי בשני הקומות בית.

ב4 לפנות בוקר ביום שישי התעוררתי מקולות פיצוצים קטנים ואז מהצפירה של גלאי העשן. קמתי בבהלה, יצאתי למסדרון שכבר היה עפוף עשן מכוון המדרגות וצרחתי לילדים: קומו! יש שריפה בבית! 4 מילדיי ישנים בקומה העליונה איתי ובני בן ה-20 שמשרת עכשיו בצבא ישן בחדר האטום למטה ליד המטבח.

עד שהספקתי להעיר את הילדים כבר לא הצלחתי לראות את המדרגות. הצטופפנו בחדר שלי שהיה הכי פחות מלא בעשן והתקשרתי לשכן ממול, איציק, שגם היה הקבלן שלנו בבית הזה, איש צדיק  בכל רמ"ח איבריו. מה היו הסיכויים שהוא ישמע את הצלצול וירים ב4 בבוקר? איציק ענה מיד ואמרתי לו שעקיבא בני הגדול עדיין בקומה התחתונה ואת הקוד לדלת הכניסה. אשתו, אסתר, רצה לחצר והורתה לנו לקחת את כל הסדינים, ליצור חבל ולרדת מהחלון והיא תתפוס אותנו למטה.

אך בחלון חדרי בקומה השניה היו סורגים! יש מנעול ובריח על חלק מהסורג בצד אחד של החלון, על מנת לאפשר תיקונים והתקנת מזגן בעת הצורך. בדרך נס, המנעול היה פתוח, כנראה נשאר כך מאז בני בן ה-12 פתח את הסורג מיד בכניסתנו לבית כדי לראות את הנוף ושכח לנעול אותו.

בעוד אחת מבנותי קשרה סדינים, השניה צלצלה לשירותי כבאות והצלה. קשרנו את החבל לסורג, הורדנו אחד אחד את הילדים, מהקטן לגדולה והחבל החזיק מעמד עד שגם אני הצלחתי לגלוש מטה לידי שכנתי.

.בינתיים איציק פתח את דלת הכניסה שבדרך נס רק היתה נעולה בקוד למנעול ולא ננעלה מבפנים על ידי בריח, דבר שהיה מונע לגמרי את הכניסה.

איציק נכנס לבית, אבל לא הצליח להכנס לבית בגלל העשן הרב שהצטבר בקומה התחתונה. השריפה, במבט לאחור, פרצה משקע חשמלי בחדר האטום שבו שכב עקיבא, אולי מטר מראשו, ובו מטען והטלפון הסלולארי שלו. איציק צרח לעקיבא, "בוא, בוא! אני רואה אותך, אתה בסדר! בוא החוצה!" למרות שכלל לא ראה אותו אבל ידע איפה הוא אמור להיות ומגיסו שהיה כבאי בעברו למד שכך עליו לעשות. עקיבא הגיב וענה לו אבל כעבור כמה רגעים הפסיק להגיב.

שוב בדרך נס, מצא איציק סדין ליד הדלת , כסה את פניו והחל להתקדם פנימה לעבר החדר, למרות העשן הסמיך תוך סיכון ממשי לחייו. כשכבר לא יכול היה להתקדם יותר, פתאום הרגיש יד לופתת את רגלו. הוא הרים את עקיבא ומשך אותו החוצה, שם הוא חזר להכרתו והחל להשתעל.

כשראו המשפחה את עקיבא הבא לקראתם, הם לא הכירו אותו. הוא היה שחור מכף רגל ועד קדקוד והיה עטוף אך ורק בסדין...

כשהכבאים הגיעו כל המשפחה כבר היתה מחוץ לבית, אך עדיין נותר פחד שאולי אחת מבנותי, שאמנם אמרה שהיא נשארת בירושלים ללילה, בסוף אולי חזרה ועדיין בבית. הכבאים הפכו כל מזרון וחפשו בכל ארון כשברקע נשמעים פיצוצים של יריות מהמחסנית ובה 50 כדורים והרובה של עקיבא שהיו מתחת למיטה.

לאחר כמה דקות התברר שאכן הבת נשארה בירושלים והחיפוש אחריה יכול היה להסתיים.

(לקח לעתיד: הכריחו את ילדיכם להעיר אתכם, לא משנה באיזו שעה שהיא, כשהם מגיעים הביתה! תמיד תצליחו להירדם שוב, אך אם אחד הכבאים היה נפגע תוך החיפושים אחר ילדה שלא היתה בבית, לא הייתי סולחת לעצמי לעולם).

הובלנו כולנו לבית החולים, והשתחררנו כעבור כמה שעות, חוץ מעקיבא (שעד היום, כמעט שבועיים אחרי עדיין משתעל ופולט פיח שחור) שהשתחרר לאחר שעבר טיפול בתא היפרבארי והיה מחובר לחמצן כמה ימים.

הניסים שקרו לי רבים מספור.

אני יודעת שזה היה יכול להיגמר אחרת. אם חס וחלילה לא היו לנו גלאי עשן , היה עלול לחזור על עצמו אותו סיפור איום ונורא שהתרחש לפני קצת יותר משנה בניו יורק. אם עקיבא היה נועל את דלת חדרו מבפנים, כפי שהיה רוצה לעשות אך נמנע מכך מכיון שידע שאני בשום אופן לא מסכימה שיעשה זאת, אילו היה נועל את דלת הכניסה עם בריח, כפי שאנו בדרך כלל עושים, רק שאותו לילה לא ידע אם כולם נמצאים או שעוד צריכים לחזור, אם איציק לא היה שומע את הטלפון (שאכן היה על רטט והוא רק נרדם שעתיים קודם לכן!), , אם עקיבא או הכבאים היו נפגעים מרסיסים או כדורים שהתפוצצו ונורו לכל עבר, היינו עכשיו במצב שונה לגמרי.

אני כל כך מודה לאיציק ואשתו שפשוט הצילו את חיינו ובהזדמנות זאת אבקש למענם בקשה: בנו של איציק בן ה-13 חולה בסרטן ואני מתפללת שבזכות ההצלה של משפחה שלמה, ישלח לו האל רפואה שלמה וישועה בקרוב: אנא התפללו גם אתם עבור נועם שלום בן ענבר.

ניתנו לנו חיינו - וזו המתנה הכי גדולה שיש.

לצפיה בסרט שהסרטנו (באנגלית) שממחיש את גודל הנס והאסון שנמנע:

 

21/5/2016

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) אורח, 25/5/2016 18:58

להתפלל לרפואת

יש להתפלל לרפואת הבן החולה נועם שלום בן ענבר וגם לרפואת הבחור שנפגע מהעשן עקיבא בן שלי (אולי יש לאם עוד שם)

(1) רחלי, 25/5/2016 11:21

ואו ואו איזה סיפור!

אני עם דמעות בעיניים, זה פשוט לא ייאמן!!! איך הקדוש-ברוך-הוא תכנן את ההצלה של המשפחה הזאת... אני לומדת מזה שהכל הכל מתוכנן מלמעלה. ואני גם לומדת מזה לקנות גלאי עשן בתור השתדלות ראויה ובסיסית. מתפללת עבור נועם שלום בן ענבר, לרפואה שלמה בקרוב!!! תודה רבה על הסיפור המדהים.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub