לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




נקיונות וקרצופים רוחניים

נקיונות וקרצופים רוחניים

את פסח תמיד אהבתי. מה שפחות התחברתי, זה לפסטיבל הנקיון שמסביב.

מאת

שמחה רבה שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא. חג הפסח תמיד מאיר ומשמח, וככל שזכיתי להתעמק יותר בתוכן של החג, כך מצאתי את עצמי מתרגשת יותר מהחוויה שלו.

החלק שאליו פחות התחברתי, הוא כל פסטיבל הנקיון, הקרצוף והסדר שמסביב. לא הצלחתי להבין מה הקשר בין נקיון לרוחניות. כשהייתי לוקחת סוף סוף את המטאטא, שכנותיי החרוצות כבר סיימו בדרך כלל לנקות את בתיהן והתחילו לבשל מטעמים לליל הסדר.

הבנתי שיש לי הרבה מה ללמוד. בוקר אחד, מתוסכלת מהפער בין ניחוחות התבשילים מבתי השכנים, לבלגן העצום שאצלי בבית, החלטתי שצריך לעשות מעשה. הרחתי את הריח המגרה של התבשילים שנישא אלינו מדירתם של השכנים. הרגשתי שאני מוכרחה ללכת בעקבות הריח, שאני חייבת ללמוד את סודות הניקוי, שאותם אני נראה מפספסת. הרגשתי שזה עניין של 'עכשיו - או לעולם לא'.

נקשתי בביישנות על דלתה של השכנה ממול. מעבר לדלת, שמעתי אותה מזמזמת ושרה. השמחה שלה עודדה אותי, ואני נקשתי חזק יותר. הדלת נפתחה לרווחה ואני התקבלתי בחיוך רחב.

פטפטתי עם שכנתי על מזג האוויר (כל כך חם), מחיר הקניות לחג (כל כך גבוה), וכמה כדאי לאכול מצה מקמח מלא (כל כך בריא). ואז היא הסתכלה לי בעיניים ושאלה: "תגידי, מה קורה? אולי את צריכה עזרה בהכנות לפסח?"

באותו בוקר ליד שולחנה למדתי המון טיפים יקרים, ששינו את ניקיונות הפסח שלי, ועזרו לי גם לשנות לחלוטין את גישתי לכל העניין. וזה מה שלמדתי:

מיינו את הניקיונות לקפדניים וקלים
המקומות שדורשים ניקיון קפדני הם החדרים בהם אנחנו מכינים אוכל, מבשלים ואוכלים. ברוב הבתים, אלה המטבח ופינת האוכל. את החדרים האלה אנחנו צריכים לנקות בתשומת לב יתירה, מכיוון שבהם יש סיכוי ניכר למצוא חמץ.

אבק זה לא חמץ - התורה אוסרת להחזיק ברשותנו חמץ בפסח, ומגדירה בדיוק מהו חמץ. חמץ הוא קמח של חיטה, שעורה, שיבולת שועל, כוסמין או שיפון שנתערבו במים ותססו לפני אפייתם.

אם לא רגילים להכניס מזון לסלון, לחדרי השינה, לחדרי הרחצה או לחדרי המשחק, מקומות אלה זקוקים לניקיון קל בלבד. כשלמדתי את העצה החשובה הזאת, הדירה שלי התכווצה מול עיניי לממדים סבירים.

לא מחפשים פרורים זעירים
כשאת מנקה, עיקר המאמץ צריך להיות מופנה לעבר חתיכות חמץ בגודל של 'כזית' (משהו כמו ביגלה). זאת אומרת שצריכים לחפש בילקוטים של הילדים, בכיסי המעילים של כולם ובשאר התיקים, אולם לא חייבים להפוך כל פריט לבוש שברשותנו מבפנים החוצה ומלמעלה למטה.

סגרי בסלוטייפ את הארונות שבהם את לא משתמשת
לא חייבים לנקות כל ארון ומדף, בפרט אם לא תשתמשו בהם בפסח. אפשר פשוט לסגור אותם בסלוטייפ, ולכתוב פתק שיזכיר לא לפתוח אותם בפסח.

נצלי את המדיח כמקום אחסון
מכיוון שממילא לא תשתמשי במדיח הכלים שלך בחג, כדאי מאוד לנצל אותו בתור מקום אחסון. חלל המדיח מתאים לאחסון צלחות, קערות, כוסות וסכו"ם שלא נשתמש בהם במשך ימי החג. במקום לארוז כלים בארגזים ולהרחיק אותם למשך השבוע, אפשר פשוט להכניס אותם למדיח. גם את תנור האפייה אפשר לנצל באותה צורה.

חיוך
אם אינך נהנית מההכנות, סימן שעליך להפסיק, ולעשות משהו מהנה. צאי להליכה וחזרי להכנותייך רעננה. אל תשכחי לשמור על חיוך. מוזיקת רקע מאד מסייעת לכך.

זכרי שניקיון יכול להיות מרומם
היהדות שואפת תמיד לקדש את הדברים הגשמיים. אם אנחנו מרוממים מעשים גשמיים, כמו אכילה ושתיה, על ידי ברכות, למה שלא נרומם גם את הניקיונות?

בספרי פנימיות התורה כתוב שבדיקת חמץ שבה אנחנו מחפשים אחר פירורי לחם, היא ביטוי לבדיקת הפנימיות של מעמקי נפשנו. בזמן בדיקת החמץ אנחנו בוחנים למעשה את הפנימיות שלנו. לכן עושים אותה לאור הנר, שמייצג את נשמתנו (וכמו שכתוב: "נר ה' – נשמת אדם"). החמץ מסמל את האגו המנופח שלנו - תחושת החשיבות העצמית שחוסמת לרוב את החיבור עם הנשמה.

כאשר אנחנו מחפשים אחר פרורי לחם במקומות החשוכים והנסתרים, זה כאילו אנחנו מחפשים עמוק בתוכנו את האגו, את המידות הרעות, את החלקים הרעים שבנו. וכשאנחנו מוצאים את החמץ ושורפים אותו באש, זה מסמל היטהרות עצמית, סילוק הרע וחיבור אמיתי עם החירות של החג. כל אלה הם ממש תנאי מקדים לכל האורות של חג הפסח, לזרוק, להיפטר, לשרוף את הרע.

כל כך התלהבתי מהחכמה הזאת שלמדתי משכנתי, שפתאום הייתי מוכנה להתייצב מול הניקיון הרציני שלי. הרגשתי משוחררת בהיבטים שונים, ופגשתי את המטאטא שלי כאילו היה חבר ותיק. זה לא עול מעיק, אלא נשק שעוזר לי גם בתחומים הרוחניים שבחיי. פתאום ניקוי החמץ הפך לתהליך בעל משמעות של מודעות לדברים שמשעבדים אותי, וסילוקם. כאשר חיפשתי אחר חמץ ויצקתי מים רותחים על השיש, הרגשתי כאילו שהחיצוניות משקפת בדיוק את הפנימיות. חשפתי ומירקתי את תכונותיי הרעות, ומתחתיהן גיליתי מישהי חדשה ומבריקה.

מאותו יום, הכנות הפסח שלי הפכו להיות הרבה יותר פשוטות, חיוביות ומלאות משמעות. בשנים הבאות הצלחתי אפילו לסיים את הנקיונות מספיק זמן לפני פסח, וגיליתי שיש לי יותר זמן להוסיף וללמוד על החג.

אחד משמותיו של פסח הוא חג החירות. חירות היא מצב תודעתי, ואין כמו בית נקי, לאפשר הרגשה של חיבור ליסודות המדהימים של החג הנפלא הזה.

6/4/2014

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub