לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




הידיים של סבתא

הידיים של סבתא

לכל קמט היה סיפור ולכל קפל שיעור מ-101 שנות חייה.

מאת

תמיד ידעתי שיש משהו מיוחד בסבתי. 'מאמה', כמו שכינינו אותה בחיבה, הייתה אדם מיוחד. פניה הקרינו חמימות ייחודית, כמעט לא מהעולם הזה.

מאמה הייתה תאומה, היא נולדה באמדן שבגרמניה בשנת 1904 למשפחה אירופית חמה, והייתה הבת ה-11 מתוך 12 ילדים. מספרים שבתור ילדה, מאמה הייתה אמיצה ומלאת חיים. היא הייתה מספרת לנו המון סיפורים על מעשי הקונדס שהיא עשתה לאחיה ואחיותיה הגדולים ממנה, הכל בהומור ובטוב טעם. מאמה נישאה לסבי, וביחד הם עמדו מול מוראות גרמניה וצרפת הנאציות, וכמו רבים אחרים, הצליחו לשרוד רק בניסי ניסים.

מאמה הייתה מלאת עוצמה, אצילות ואומץ, שנבעו מתוך התגברות על קשיים. היא הייתה נועזת וחסרת פחד. פעם, כשהיא כבר היתה מבוגרת, פורץ עקב אחריה לתוך דירתה, הפיל אותה על הרצפה ודרש כסף. מאמה התעשתה במהירות, הושיטה לו מעט כסף, הציעה לו לשתות משהו ולוותה אותו החוצה.

למרות האתגרים הרבים עמם התמודדה מאמה, שמחת החיים שלה האירה את כל חייה. תיק היד שלה היה תמיד מלא בממתקים לחלק לילדים, ותמיד יכולת למצוא על פניה חיוך חם. מאמה חיה עד גיל 101, ועיניה זהרו בניצוץ ותעוזה של ילדה.

אפילו כילדה יכולתי להרגיש שמאמה היא אישה בעלת אופי נפלא ובעלת כוחות מיוחדים, אבל מה שהכי בלט בעיני אצל סבתא, היו הידיים שלה. כשהייתי קטנה, הייתי מחזיקה את ידיה של סבתא ומתפעלת מהסדקים והקמטים הרבים. הרבה פעמים הייתי חושבת מאיפה הגיעו כל כך הרבה קמטים לידיים של סבתא. הידיים הקמוטות הללו קרנו; הן היו חמימות ורכות והיו מקבלות את ידי באהבה.

כשגדלתי ולמדתי קצת יותר על חייה של מאמה, התחלתי להבין יותר על כל בליטה ושקע בידיה. גיליתי שלכל קמט יש סיפור, ולכל קפל שיעור. היו קמטים שסיפרו על קליעת הבצק לחלות של שבת, ועל הדלקה אוהבת של נרות שבת קודש בכל ערב שבת.

היו קמטים שסיפרו על הנס שהיא זכתה לחבוק סוף כל סוף תינוקות משל עצמה

היו קמטים שהעידו על אימת המעצר של סבתא על ידי הנאצים, ועל התנסויותיה במחנה הפליטים המפורסם – גור, בצרפת.

היו קמטים שסיפרו על מכתבי האהבה הרבים שמאמה כתבה לבעלה, כשהיה כלוא במחנה כפייה בחלקה הכבוש של צרפת, מכתבים יקרים שאנחנו שומרים עד היום.

קמטים שנוצרו מבחישה אוהבת בסירי מזון ענקיים ליתומים יהודיים בבית הילדים הצרפתי של ה-OSE, וקמטים ששמרו את כאב חיבוקם וניחומם של אותם ילדים קטנים חסרי הורים בצרפת הכבושה על ידי הנאצים.

היו קמטים שסיפרו על הנס שהיא זכתה לחבוק סוף כל סוף תינוקות משל עצמה, להם היא חיכתה זמן רב כל כך – 15 שנות נישואין. מובן שהיו גם קמטים שסיפרו על הפחד והאומץ להגן ולהסתיר את תינוקותיה היקרים ממלתעות הרשע הנאציות. ולסיום הקמטים שדיברו גם על חיבוקו של כל אחד מנכדיה וניניה האהובים.

לכל אחד מהקמטים הרבים בידיה של סבתא היה סיפור עמוק משלו. חלקם דיברו על אהבה וצחוק, אחרים על כאב, התמודדות, יגון, הישרדות ותקווה. לידיה של מאמה היה ברק עדין, הן היו קמוטות ויפות. הן האירו באור שנולד מעבודה קשה, התמדה ואמונה איתנה.

הפעם האחרונה בה אחזתי בידיה היקרות של סבתא, הייתה בדיוק לפני שהיא נשמה את נשימתה האחרונה בגיל 101. ידיה של מאמה עדיין להטו, ואני עדיין יכולה לחוש בחמימות שהן העבירו. ידיים אלה, עם קמטיהן הרבים, שכל אחד מספר סיפור שונה, העבירו יותר מחמימות. ידיים אלה שאחזו בשלי, העבירו את אש האמונה הנצחית מנשמתה הקדושה של סבתי לדורות הבאים אחריה.

21/8/2011

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 9 תגובות ב-9 דיונים

(9) גליה, 23/8/2011 07:10

הידיים של סבתא

בס'ד אמא יש רק אחת תבדל לחיים טובים סבתא רבה הטובה שלנו אשר מתקרבת ל100 בעזרת השם

(8) דינה חייקין, 23/8/2011 04:29

ידי הסבתא המקומטות

כל סיפורך הוא הצד הרוחני, מה עם הצד הפיזי שהוא מעיקרו מסמן קמטים שכאלה. בכל אופן יפה הדגשת את אהבתך לסבתך, ע"י תכונות אופייה, שאהבת, זה סמל ודוגמא לרבים מאתנו, והזקוקים לקשרים שכאלה. ואולי גם לילדייך ונכדייך. זה מזכיר לי ' אשת חיל מי ימצא', אשה אחרת שערכתי לה יום הולדת 1.05 נפטרה בגיל 106, בעלת חוויות מימי השואה, החזיקה שבט שלם לאחר המלחמה כאן בארץ, אוי איזו אשה מיוחדת במינה ראשה עד הרגעים האחרונים עבד,,,,,,,,,,היתה בבית אבות בו עבדתי והעברתי שעת איכות. יישר כוחך.

(7) עדנה ינץ., 22/8/2011 19:56

נוחי בשלום על משכבך

אשריך שזכית בסבתא נפלאה כל כל ששמשה לך ולנו מודל לאמונה תקוה התמודדות וברכה. מי יתן וגם לך יהו הכוחות להעביר את הלפיד הלאה.

(6) שרה, 22/8/2011 18:51

סבתא נפלאה

אישה למופת,חכמה ,אמיצה,וטובה.כן ירבו אמהות וסבתות כאלו...

(5) אגתי-סיגלית, 22/8/2011 09:38

הרגת אותי

דמעות בעיניי וחיוך על פניי. סבתך, נשמתה בגן עדן, נתנה לך חיים. חיים מלאי הבנה ואהבה. חיים מלאי שמחה ושותפות בצער. אשרייך גבי שזכית בסתא שכזו.

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub