• 17.5.2012 / כה' אייר תשע''ב
  • פרשת השבוע: בחוקתי
מילים שנוגעות...

השפעתן העמוקה של מספר מילים כנות.

לקריאת המאמר מאת חנה וייסברג

מאמרים נוספים

לפעמים

לפעמים

מאת בסי גרוון

זה ארצי. זה מופלא. זאת אמהות.

אישה רבת כוח

אישה רבת כוח

מאת גולדי רוזנברג

גברת גיבר לימדה אותי כמה חשוב לשמור על כבוד האדם, ואפילו של ילדה מעצבנת כמוני.

יציאת מצרים השנייה

יציאת מצרים השנייה

מאת אביגיל שרר

סיפורה האישי של חמותי על ילדותה הנפלאה במצרים – עד לרגע הגירוש.

פנטזיית התחפושות שלי

פנטזיית התחפושות שלי

מאת יעל זולדן

השנה סוף סוף תצטרף המשפחה שלי לשורותיהן של המשפחות כלילות השלמות: אלה שיש להן תחפושות עם מוטיב משותף.

העוגה המעוכה

העוגה המעוכה

מאת דינה וינברג

בעיני התלמידים בכתה ה', העוגה לא הייתה יכולה להיות יותר טעימה.

מעיין הנעורים

מעיין הנעורים

מאת אמונה ברוורמן

התנסות בקרם חדש נגד קמטים, תוך הרהור ביופי שבהזדקנות.

בחינה מחדש של נופי הילדות

בחינה מחדש של נופי הילדות

מאת חיה אילון

לפעמים מדהים לגלות עד כמה שונה המציאות האמיתית מזו הנראית לעין.

לגעת בחלל הריק

לגעת בחלל הריק

מאת הדסה לוק

מכתב לאמי המתעללת: אני מקווה שעברי המר יהיה שיעור לשנים הבאות שלי, ושאשתמש במגבלותיי כדי לדחוף את עצמי קדימה ולמעלה.

פינגווין לאמא

פינגווין לאמא

מאת מעיין כפיר

בדיוק ברגע הנכון של עייפות, חוסר-אונים ודכדוך, נפרדו לרגע העננים מעלי וראיתי קרן שמש זורחת וברורה.

שאלות של יום כיפור

שאלות של יום כיפור

מאת סלובי יונגרייז וולף

ביקור לא סימפאטי עם בתי בחדר מיון גרם לי לתהות: מתי ההתלהבות והשמחה התחלפו באדישות? איך איבדנו את הדרך?

מדרגות לגן עדן

מדרגות לגן עדן

מאת הרב יעקב סלומון

בלילה ארוך ובלתי נשכח גיליתי את אמא שלי.

אהבה ללא תנאים

אהבה ללא תנאים

מאת ג'נה טאסקי

תמיד יכולתי לספר להוריי על הטעויות שעשיתי, כיוון שלא משנה מה קרה, ידעתי שהם לעולם לא יפסיקו לאהוב אותי.

הידיים של סבתא

הידיים של סבתא

מאת ברכה חזן

לכל קמט היה סיפור ולכל קפל שיעור מ-101 שנות חייה.

נאחז בחיים

נאחז בחיים

מאת מרים סילבר

זה היה ההיריון השלישי שלי, והוא התפתח מצוין. איך הכל יכול להשתנות בן רגע.

נשמה יפיפיה

נשמה יפיפיה

מאת אמונה ברוורמן

שיינדל היא סכיזופרנית וחסרת בית – ויהודיה יקרה.

מכתב לאבא

מכתב לאבא

מאת סלובי יונגרייז וולף

חלפו מאז 14 שנים, אולם סדק עמוק נותר בלבי.

חיים שנקטעו בפתאומיות

חיים שנקטעו בפתאומיות

מאת הרב יעקב סלומון

אמי נפטרה בגיל 98, אבל אנחנו חשבנו שהיא תחייה לנצח.

הכל השתנה מאז שנולדת

הכל השתנה מאז שנולדת

מאת בסי גרוון

בתי הקטנה, אין ספק שהחיים השתנו מאוד מאז שהצטרפת למשפחה.

הישארי איתי

הישארי איתי

מאת יעל זולדן

בשכבה במיטה לא היו לה שאלות. ביושבי לצידה, לא היו לי תשובות – סיפור חייה של סבתא שלי, אישה עם כוחות מהדור הקודם.

החברה הפשוטה

החברה הפשוטה

מאת ריבה פומרנץ

השלמות חומקת מאיתנו, אבל קבלת הזולת לא חייבת לחמוק גם היא.

שברים: פתאום אם חד-הורית

שברים: פתאום אם חד-הורית

מאת שרה לאה מרברגר

יללתו הממושכת של השופר הדהדה יחד עם היללות והדמעות שבלבי.

הצמיד

הצמיד

מאת גליה ברי

סיפור על אמא שלומדת שיעור חשוב על אהבה, ממתנה פשוטה שקנו לה ילדיה.

השרשרת: משמעותה האמיתית של אהבת ישראל

השרשרת: משמעותה האמיתית של אהבת ישראל

מאת בת שבע הירשמן פרנקל

למה אנחנו כל כך נלחצים כשאנחנו שומעים על פיגוע או קוראים על השואה? כי אנחנו יהודים.

אבי הכלה

אבי הכלה

מאת הרב אפרים שור

אנחנו מחתנים את בתנו הבכורה. אז למה אני מרגיש כל כך כאוב?

כוס תודות

כוס תודות

מאת איילת

כוס של תודות היא תמיד מלאה.

מדרון ושמו דכאון

מדרון ושמו דכאון

מאת אודליה מרגלית

כדאי תמיד לשים לב לסובבים אותנו, להיות שם בשעת הצורך ולומר את המילה הנכונה שיכולה לעזור ולשנות את כל התמונה.

להכחיש את השואה

להכחיש את השואה

מאת גיטל אברמס

בנערותי הייתי אובססיבית לגבי השואה ונשבעתי לספר את הסיפור. אז הפכתי לאם, והכל השתנה.

לחבק את גברת ה.

לחבק את גברת ה.

מאת קטי גרין

אפילו בתור ילדה קטנה, הבנתי שהדמעות של גברת ה. שייכות לכולנו.

לאבד פצפונת

לאבד פצפונת

מאת רחל שפרה טל, כפי שסופר לחנה וייסברג

אובדן פתאומי של הריון, מטלטל את עולמה של אם צעירה לעתיד.

משלוחים של אהבה

משלוחים של אהבה

מאת רבקה זהבה

מה זה משנה אם מאשימים אותי בטעות? בכל מקרה נוצר בינינו נתק.

איזה בלגאן!

איזה בלגאן!

מאת אמונה ברוורמן

היה לי בית, ואז נולדו לי ילדים. ניסיון של אמא, לשמור על שפיות, ולהשתחרר קצת מהעולם החומרי.

לגעת בעולמם של מלאכים

לגעת בעולמם של מלאכים

מאת סת' קליימן, בעריכת ג'ודי סיגל-איצקוביץ

כיצד שינו חייה הקצרים של בתי את חיי.

החדר המבולגן של המתבגרים

החדר המבולגן של המתבגרים

מאת אמונה ברוורמן

שמרו את המאבקים לדברים החשובים באמת.

עופי גוזלה

עופי גוזלה

מאת אתי לוינסון

הבת שלי התבגרה והפכה לאישה שרוצה דברים שונים לגמרי ממה שתכננתי וחלמתי עבורה.

תקוע לבד בעיר

תקוע לבד בעיר

מאת צ'ארלס ה. קוטנר

כשאנחנו מאמינים שכל מה שקורה בעולם הוא חלק מתוכנית, קל לנו יותר לקבל את הדברים הקשים בחיים.

"בעיית" הילדים הנורמליים

מאת אמונה ברוורמן

הורים שהילדים שלהם רבים, מלכלכים את הבגדים או מקמטים את שעורי הבית, צריכים לזכור כי מדובר בסך הכל בילדים "נורמליים".

עיני ספיר

עיני ספיר

מאת חוה ויליג-לוי

מכתב לשתי ילדות קטנות שמעולם לא פגשתי.

נס גדול היה פה

נס גדול היה פה

מאת אלן ד. בוש

ישבתי במושב הנהג ובהיתי בחוסר אמון במקום בו הייתה עלולה בתי לקפד את חייה. ניסים מתרחשים מדי יום, צריך רק לפקוח את העיניים.

אבא עדיין כאן

אבא עדיין כאן

מאת בוורלי בקהם

בשנתיים האחרונות, לאחר פטירתו, אבא שלי ואני מסתדרים הרבה יותר טוב.

מאוחר מכדי לשלוח

מאוחר מכדי לשלוח

מאת נכדה

מכתב לסבתא שלי

אבא אל תשאיר אותנו לבד

אבא אל תשאיר אותנו לבד

מאת בסי גרוון

מתי הייתה הפעם האחרונה שהתחננו לאבא שיחזיר אותנו הביתה?

בקשה אחרונה

בקשה אחרונה

מאת אמונה בכר

ידעתי שסבתא עומדת לעזוב את העולם הזה בקרוב, והייתי נחושה להיות איתה לפני שזה יקרה.

דיכאון של יום הולדת

דיכאון של יום הולדת

מאת יעל מרמלשטיין

איכשהו ימי ההולדת שלי הפכו לימים בהם הבנתי שלא אגשים את כל שאיפות חיי.

אל ימי ילדותי

אל ימי ילדותי

מאת אסתר ניסן

במונית, בדרך חזור, חזרו אלי שנותיי אט-אט עם כל קילומטר. דמעות שטפו את לחיי. כה מרים הם הגעגועים, כה מתוקים...

השותפה שלי לריקודים

השותפה שלי לריקודים

מאת אביבה לנדאו

לא הפסקתי להתפלל לנס. רציתי שסבתא שלי תרקוד בחתונתי.

מול המראה: מוקדש באהבה לנשות ישראל

מול המראה: מוקדש באהבה לנשות ישראל

מאת אביבה קאשוק

לפני כמה חודשים קניתי מראה מגדילה, וזאת הייתה אחת החוויות המפחידות בחיי – מוקדש לכל הנשים בישראל.

סיבות טובות לתקווה

סיבות טובות לתקווה

מאת חנה וייסברג

מלחמות, פיגועים, טרור, המשבר כלכלי ועוד כל כך הרבה סיבות טובות לדאגה. אבל כשאני מסתכלת אל תוך עיניו של בני התינוק ועל החיים המשתקפים מהן אני רואה המון סיבות טובות לתקווה.

פורים וסוד השקיעות

פורים וסוד השקיעות

מאת דני ורבוב

איך אפשר לשמוח שוב אחרי אסונות נוראיים?

עדיין מחפשת צדפות בחוץ

עדיין מחפשת צדפות בחוץ

מאת קים שניידרמן

מוות הוא כמו צונאמי, מאיים לסחוף כל מה שעומד בדרכו.

מודעות חסות