לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




תרגישו בבית!

תרגישו בבית!

8 עצות מעשיות כיצד לגרום לאורחים להרגיש בבית.

מאת

הכנסת אורחים היא מצווה חשובה מאוד. כשהגיעו שלושה זרים אל אוהלו של אברהם אבינו, באמצע השיחה שלו עם א-לוהים, הוא עזב את א-לוהים ב"שיחה ממתינה" ורץ לשרת את האורחים! והוא עשה בכך את הדבר הנכון. באופן אידיאלי, גם אנחנו צריכים לקדם את ההזדמנות הזאת באותה התלהבות.

טיפ אירוח ראשון: הכניסו את האורחים שלכם במאור פנים ובתחושה של קרבה. בדרך כלל אנחנו לא מחכים עד שנהיה במצב רוח מתאים כדי לעשות מעשה טוב, אבל אירוח קודר ולא נעים מחטיא את המטרה, ובהחלט פוגם בחוויית המתארח. אורחים עלולים להרגיש תקועים ומכבידים, בעוד שאנו צריכים לתת להם את ההרגשה שהם רצויים ובלתי מכבידים. ברור שכל אורח יעשה הנחה למארחים עסוקים, מארחים מוטרדים, מארחים עמוסים, מארחים עם ילדים בגיל העשרה (קטגוריה מיוחדת בפני עצמה), אבל כדאי שמארחים ייצאו מגדרם כדי לגרום לאורחים להרגיש בבית.

מצד שני, גם עם זה אפשר ללכת רחוק מדי ולהגזים. אורחים לא רוצים להרגיש כל כך "בבית", עד שמערבים אותם בוויכוחים אישיים פנימיים ובמחלוקות משפחתיות. בדיוק כפי שחיכוכים בין ההורים לא צריכים להיעשות לעיני הילדים, גם האורחים לא צריכים להיחשף לנושא הזה. אולי זה נראה לכם מובן מאליו, אבל הניסיון (המוגבל) שלי כאורחת סובר אחרת.

טיפ אירוח שני: היהדות מזהירה שלא לסתור את דברי האורח שלא לצורך. גם אם המארח יכול להוכיח שהוא צודק בנושא מסוים (לא ויכוח פוליטי - בזה אף אחד לא נכנע), יהיה לדבר מחיר. האורחים עלולים להרגיש מאוד לא נוח, וסביר מאוד שלא ייענו להזמנה הבאה. הכלל הזה תקף גם בחיי הנישואין; הצודק הופך להיות בודד.

טיפ אירוח שלישי: גם אם האורחים צריכים לחוש הכרת תודה על מאמצי המארחים, בתור מארחים, אנחנו לא צריכים עלינו להדגיש כמה לא קשה היה לנו לארח אותם. "אני יודעת שאת אוהבת לבבות דקל, אז חיפשתי בחמש חנויות עד שמצאתי אותם"; "נשארתי ערה כל הלילה כדי לאפות את העוגה שאתה הכי אוהב". גם ילדים וגם אורחים אינם מגיבים טוב להלעטת האשמה הזאת. מלבד זאת, הערות כאלה מגלות שהאירוח בא לספק את צרכיו האישיים של המארח ולא את אלה של האורחים. אם כבר השקעתם את המאמץ הזה, תשמרו זאת לעצמכם. הדיבורים פוגמים בהנאה של כולם.

טיפ אירוח רביעי: אל תכריחו את האורחים לאכול. מארחת שנהנית מהבישול שלה ורוצה לשתף בהנאה את האורחים (אם נאמר זאת במלים יפות), עלולה להיפגע כאשר הם לא אוהבים, או אפילו לא טועמים, את מה שהכינה. אבל זאת הזדמנות נוספת לזכור שאנחנו עוסקים בצרכי האורח ולא בצרכים שלנו (אני ממליצה על זה בתור מנטרה). אולי יש להם אלרגיה, דיאטה רפואית או שהם סתם לא אוהבים משהו. לא רק שאנו לא רוצות שהאורחים יינזקו ממה שבישלנו, אנו גם לא רוצות לחבל במאמצי הדיאטה שלהם. אני משתדלת לא להבחין מי אוכל מה, מי משאיר מה וכמה, וברור שלא להעיר.

הערה מועילה: גיליתי שהצורך של האישה היהודיה להאכיל את אורחיה, יכול לבוא על סיפוקו כשמזמינים רווקים כמעט בכל גיל שהוא; אבל חיילים, סטודנטים ובחורי ישיבה הם הקליינטים הכי מוצלחים. הם כנראה לא טעמו אוכל ביתי הרבה זמן והם מוכנים לאכול מכל דבר שעל השולחן – והרבה.

טיפ אירוח חמישי: שתפו את ילדיכם בקבלת האורחים ובמשימות להארחתם. זוהי עצה רב תכליתית: חינוך טוב לילדים שלנו; דוגמא טובה לאורחים, טוב לנו (שימשיכו להגיד דברים מחמיאים על המשפחה שלכם לכל ידידיהם;), כמו כן השיתוף גורם לילדים שלנו להרגיש טוב יותר עם החדירה לפרטיותם; וזו דרך להוריד מעלינו חלק מעול ההגשה – מה שמותיר לנו יותר זמן פנוי כדי לשוחח וליהנות מהאורחים (ככל שהילדים שלכם יתבגרו, קולות הנפץ במטבח ייהפכו פחות מדאיגים).

טיפ אירוח שישי: לימדו מאחרים. בתחום האדיבות, תמיד יש מישהו שקול יותר, מתחשב יותר. בדיוק כפי שבאירועים אצל אחרים אנחנו אוספות לעתים קרובות טיפים לקישוט הבית, כך נאסוף גם טיפים לאירוח.

רוב המארחים מציידים את אורחי הלינה במצעים ומגבות. אולי אפשר להוסיף סלסלת סבונים ושמפו? או בקבוק מים וחטיפים ליד המיטה? גם צעצועים, שיהיה לילדיהם במה לשחק... החוויה של כולם תהיה טובה יותר אם המארחים יהיו מתחשבים וקשובים.

טיפ אירוח שביעי: אל תגרמו לאורחים לחוש לכודים. סיימו את הערב לפני שיתחילו להסתכל בשעון ולפזול לעבר הדלת. עדיף שיעזבו בהרגשה שהיו רוצים שהשיחה (ואולי גם האכילה) תימשך, מאשר בתחושת הקלה של אסיר נמלט.

טיפ אירוח שמיני: תנו לאורחים שנשארים לישון אצלכם מפתח. העצה הקטנה והמטופשת הזאת דווקא חשובה. באופן אישי, ביליתי חלקים נרחבים של הלילה שכובה על הספה בסלון בציפייה שהאורחים יחזרו, כדי שאוכל ללכת לישון… ובהזדמנות אחרת חזרתי שוב על השטות הזאת! אבל, אני חושבת שהערך האמיתי הוא פסיכולוגי. להחזיק את המפתח, זה להחזיק שליטה. מסירת המפתח אומרת הרבה יותר ממילים: "תרגישו בבית".

זה כלל היסוד לאירוח מוצלח – האורחים צריכים להרגיש רגועים ובבית, עם אפשרות גישה חופשית למקרר. הם צריכים להרגיש שהדבר היחיד שמטריד אותנו הוא מה חסר להם, ולא משנה מהי המציאות.

ולסיום: עדיף מארח נינוח ומאיר פנים עם כיבוד קל בכלים חד פעמיים, מאשר מארח חמוץ פנים ועייף עם מאכלי גורמה בכלי פורצלן. ואם יש כאלה שיכולים לשלב בין השניים… נפלא!

הקליקו כאן כדי לקרא את המאמר 8 כללי "לא תעשה" שאורחים צריכים להיזהר מהם

27/1/2007

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) סופיה, 2/2/2007 00:52

גם אני!

:-)

(1) דנה, 31/1/2007 10:54

כרגיל, אמונה נפלאה!הייתי רוצה להיות אורחת שלה..

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub