לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




מתכון מנצח למשפחה מאושרת

מתכון מנצח למשפחה מאושרת

שלושה טיפים בדוקים לחיזוק המשפחה.

מאת

ליל שבת בירושלים, ואנחנו הושבנו את כל הילדים על הספה בסלון, וסיפרנו להם שאנחנו עוברים לארצות הברית. התגובה הראשונית הייתה דממה מוחלטת. אולם השאלות בסוף הגיעו: לארצות הברית? לכמה זמן? למה? ניקח אתנו את כל הבית? איפה נלמד?

בחודשים הבאים ענינו על שאלותיהם של הילדים, ובאותו זמן התמודדנו עם הפרידות האישיות שלנו. בני לא רצה לעזוב את הדגים שלו. בנותיי לא רצו לעזוב את חברותיהן. בעלי ואני לא רצינו לעזוב את השקיעות מבעד לחלון הסלון שלנו, ואת העיר שבה נולדו כל ילדינו. אולם בשל מגוון סיבות אישיות, הטוב ביותר עבורנו היה לעבור.

הרבה אנשים שואלים אותנו איך הילדים שלנו הצליחו להסתגל בכזאת מהירות ובקלות לחיים בארץ חדשה. לא היו לנו שיטות מיוחדות באמת, מלבד שמירה על הקרבה המשפחתית. התוכניות שלנו השתנו. השפה התחלפה. המעגל החברתי שלנו השתנה. אבל מה שנשאר קבוע היה האחדות המשפחתית של אותו ליל שבת, בו כולנו ישבנו על הספה בסלון ואמרנו: זה מה שאנחנו צריכים לעשות. נעבור את זה כמו שעברנו כל דבר אחר. בואו נשמע מה יש לכל אחד לשאול או להציע.

ישנם כמה סודות שיכולים לעזור לנו ליצור משפחה מאושרת, ולא צריך להגיע למצב של מעבר כפוי כדי ליישם אותם. אני בטוחה שחלק מאתנו משתמשים ברעיונות האלה בלי לשים בכלל לב, וחלק מהרעיונות האלה הם שיטות חדשות שכדאי לנו לנסות. הם מבוססים על מחקרו של ברוס פילר, שפרסם לאחרונה את הספר (באנגלית) "הסודות למשפחה מאושרת".

1. תנו חשיבות לארוחות משפחתיות. מחקר של 'המרכז לחיי היומיום של משפחות' באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, גילה שמשפחות אוכלות יחד רק 17% מהזמן, אפילו כשכולם נמצאים בבית. היום, נהיה יותר ויותר קשה לתאם בין סדרי היום והצרכים של כל בני המשפחה. בספרה 'הארוחה המשפחתית' מציעה לורי דיויד את האלטרנטיבות הבאות: לא יכולים לאכול ארוחה יחד כל יום? נסו לפחות פעם בשבוע. לא חוזרים הביתה מספיק מוקדם? הביאו את כולם אל השולחן ב-8:00 לקינוח, חטיף או סתם כדי לפטפט על היום. ימות השבוע עמוסים מידי? נסו את סופי השבוע. אין זמן לבשל? אכלו את השאריות משבת.

מלבד האלטרנטיבות הפרקטיות האלה, מחקרים גילו שהדבר הכי חשוב אינו הארוחה עצמה, אלא צורת השיחה סביב השולחן. השתדלו להגיע לעשר דקות לפחות של שיחת איכות.

היהדות נותנת לנו הזדמנות שבועית לדאוג שכולם יתאספו יחד וישתתפו בשיחות איכות. ארוחת השבת נותנת לנו הזדמנות יקרה להעביר לילדינו מסורת ופרספקטיבה. לא משנה כמה לחוץ היה השבוע, כולם מגיעים אל השולחן, שבו אנחנו מברכים, שרים, ואומרים דברי תורה שמרוממים את הסעודה ומקרבים בין בני המשפחה.

2. חשבו שוב על דייט שבועי. מחקרים מראים שזוגות שעושים משהו חדש כל שבוע, נהנים מאותה התרגשות כמו זוגות שרק התאהבו.

ערב משפחתי יכול להיות הכלי החיוני ביותר לחיזוק הקשר האינטימי

ערב משפחתי, ולא בהכרח ערב זוגי, יכול להיות הכלי הכי חיוני לחיזוק הקשר האינטימי הזה. "כמו שכל הורה יודע, לפעמים הרגעים המספקים בותר בנישואין באים כשאתם מרימים עיניים ממשחק הלוח בליל שבת ותופסים מבט של בן הזוג, מתקרבים אליהם כשהם שמים בצק של עוגיות על האף של הילד או לוקחים את ידם כשמכסים ילד ישן... אולי בגלל זה מחברי הספר 'כשהתינוק נהיה שלושה' נדהמו לגלות שלמעשה דווקא הורים עם יותר ילדים (ארבעה ומעלה) הם הכי שמחים. לפעמים הדרך הטובה ביותר להשיג את הנישואין שתמיד חלמתם עליהם, היא להישאר בבית ולשחק עם הילדים." (ברוס פיילר, הסודות למשפחות מאושרות).

המטרה האידיאלית היא גם לצאת לערב-דייט שבו בני הזוג עושים משהו חדש בכל שבוע וגם ערב משפחתי שבו הם נהנים מילדיהם יחד. אולם בכל אחת מהדרכים אתם מגבירים את הקרבה הזוגית.

3. שתפו בהיסטוריה המשפחתית. מחקרים מראים שילדים שיודעים הרבה על המשפחות שלהם, מתמודדים הרבה יותר טוב באתגרים. מרשל דיוק ורובין פיבוש פיתחו סקלת אומדן בשם "האם אתה יודע?", שמבקשת מילדים לענות על 20 שאלות ובכללן: האם אתה יודע איפה גדלו הסבים והסבתות שלך? האם אתה יודע באיזה תיכון אבא ואמא שלך למדו? האם אתה יודע איפה נפגשו ההורים שלך? האם אתה יודע על מחלה או משהו נורא באמת שקרה במשפחה שלך? האם אתה יודע מה קרה כשנולדת?

מסתבר שלילדים שיכלו לענות על השאלת האלה היו תחושת שליטה גבוהה יותר בחייהם, ביטחון עצמי גבוה יותר ודעות חיוביות יותר על המשפחה שלהם. מרשל מאמין שהילדים האלה מתקדמים טוב יותר, בגלל שיש להם מה שנקרא "מודעות בין-דורית" טובה יותר - הם יודעים שהם חלק ממשהו יותר גדול מעצמם.

בליל הסדר היהדות נותנת לנו הזדמנות לא רק לשתף את הילדים שלנו בנרטיבים של המשפחה הקרובה, אלא לחבר את הילדים שלנו למוטיב המשותף שלנו כעם. דבר שמספק למשפחות שלמות את ההרגשה שהן חלק ממשהו גדול מעצמן, ושהן יכולות להתמודד באתגרים שלהן באותו אומץ ואמונה כמו אבותיהם.

העברת נרטיב משפחתי דורשת מאתנו להיות כנים עם עצמנו ועם ילדינו. היא דורשת מאתנו להאמין ביכולת להתגבר ולחזור לעצמנו ולהעביר את האמונה הזאת הלאה לילדינו. זאת היכולת לומר: נעבור את זה כמו שעברנו את כל השאר. כמשפחה.

15/3/2015

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) רחלי, 17/8/2015 14:25

תודה רבה !

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub