לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




פגישה עם מר מושלם

פגישה עם מר מושלם

אחרי משבר עמוק בתחום הזוגיות, פניתי שוב לבן-זוג הדמיוני שלי – והוא אף פעם לא אכזב. כל שיחה שהייתה לנו הייתה עמוקה, שנונה וכנה.

מאת

הבטן שלי מתכווצת בכל פעם שאני נזכרת במה שקרה, ולמעשה זה בדיוק מה שקורה לי עכשיו.

הכל התחיל לפני שנים רבות, כשגרתי בלוס-אנג'לס בתור רווקה באמצע שנות השלושים לחייה (אם 37 נחשב לאמצע, כמו שאני ראיתי זאת באותם ימים). מכיוון שזירת ההיכרויות הייתה עגומה למדי, עשיתי מה שהייתי עושה לעתים קרובות בעתות מצוקה או שעמום - התחלתי לדמיין. המון.

מאז שהייתי קטנה, תמיד היו לי חיי דמיון עשירים למדי. לפעמים הם כללו פנטזיות ריאליסטיות שדחפו אותי להתאמץ יותר להשיג משהו שאני רוצה; לפעמים הם כללו פנטזיות בלתי מציאותיות, שפשוט סיפקו לי הנאה ומחשבה מענגת לכמה דקות. הדמיונות שהתחילו בשנתי ה-37 ועסקו בשחקן מסוים, היו שייכים בלי ספק לקטגוריה השנייה. הוא היה בחור נאה ושחקן מוכשר במיוחד, עדיין לא ממש "כוכב קולנוע" אבל בהחלט מועמד להיות כזה.

היו לי דמיונות איך אנחנו נפגשים במקרה ואני הופכת אותו לשומר מצוות

למעשה, מה שהצית את דמיוני היה שגיליתי שאמא שלו יהודייה. הוא לא גדל בתור יהודי, ולמעשה סביר מאוד שהוא מעולם אפילו לא חשב על זה, אבל אני כן. אם הוא יהודי, אז באופן תיאורטי לכל הפחות אנחנו יכולים להתחתן. בסדר, גם אני צוחקת, אבל באותו זמן היו לי כמה פנטזיות קטנות ומהנות במיוחד איך אני פוגשת אותו במקרה - בדרך כלל על מטוס מלוס-אנג'לס לניו-יורק - אנחנו מתיידדים, מתחילים לצאת ובסופו של דבר מתחתנים.

קצת אחרי שפתחתי במסלול ההתנתקות הדמיוני הזה, חיי האמיתיים נכנסו להילוך גבוה, ותוך זמן קצר השלכתי את מר שחקן קולנוע - פגשתי בבחור אמיתי וכבר לא נזקקתי לממלא מקום חלומי. בחור אמיתי ואני התארסנו וחיי הפכו ליותר פנטסטיים מכל פנטזיה שהייתי יכולה לדמיין; ואז פערה האדמה את פיה תחתיי, ומר בחור אמיתי שבר את האירוסין.

אחרי שעברתי לניו-יורק, התחלתי לנסות לרפא את לבי השבור, ופניתי שוב למר שחקן קולנוע לעזרה – והוא אף פעם לא אכזב. כל שיחה שהייתה לנו (בדמיוני כמובן) הייתה עמוקה, שנונה וכנה. בדרך כלל נפגשנו בפעם הראשונה במטוס מניו-יורק ללוס-אנג'לס, או לפעמים כשדחפתי עגלת תינוק של חברה בפארק, אבל תמיד מר שחקן קולנוע ראה ישר לתוך מעמקי נפשי.

בדמיוני הוא היה כמובן מתחיל לשמור מצוות, מה שאומר שהוא הפסיק לעבוד בשבת. וכשהוא לקח אותי להקרנות הבכורה שלו, הייתי גורמת לסנסציה מינורית בלבושי הצנוע, ונותנת דוגמא לנשים בעולם כולו.

באותה תקופה יצאתי עם גברים רבים. גברים אמיתיים. אולם לרוע המזל, לאף אחד מהם לא היו סיכויים מול הבעל המושלם שיצרתי בדמיוני. למעשה, אנשים רבים יוצרים לעצמם פנטזיה, המבוססת על מה שהיו רוצים מבן זוגם לחיים, שהרבה פעמים מונעת מהם להיפתח ולמצוא בני זוג אמיתיים. שלי פשוט היה קצת יותר מפורסם, והוא חסם את דרכי.

ואז, הדבר המטורף ביותר קרה. בשל חוסר נוחות מינורי, שיניתי תוכנית טיסה והגעתי לנמל התעופה. האם אלוקים בחר עבורי את הטיסה הזאת? כשניגשתי לקנות מגזין לדרך בקיוסק שבשדה התעופה, מי לדעתכם עבר על פניי אם לא מר שחקן קולנוע? באמת! לא יכולתי להאמין.

האם יתכן שאנחנו באותה טיסה? לא היה לי ספק שחלומי יהפוך סוף כל סוף למציאות

עקבתי בעיניי לברר לאן הוא הולך, וראיתי שהוא מתיישב בשטח שלפני השער. יכול להיות שאנחנו באמת טסים יחד? זאת בדיוק הייתה המציאות. אני אשב לידו, בזה לא היה לי ספק, והדמיון שלי סוף כל סוף יתגשם. רק דבר אחד עמד בדרכי - בכל חלומותיי, אף פעם לא חשבתי שהוא ישב במחלקה הראשונה. אבל במציאות זה בדיוק מה שהוא עשה.

וכשהקדמתי לעלות בעקבותיו על המטוס, הבנתי שיש לי סיכוי אחד להבזיק אליו את החיוך הכי מדהים שלי, הוא יבחין בהבעתי הכנה והמתוקה ויביט ישר אל תוך נשמתי, בדיוק כמתוכנן. לרוע המזל, כשעלינו גיליתי שדלת הכניסה נמצאת בין המחלקה הראשונה לכל שאר ה"עמך", כשוילון מתוח מפריד בינינו. חיוכי המדהים קפא חסר תועלת על פניי, ונמס.

במשך כל הנסיעה ניסיתי לחשוב איך לפגוש אותו. אחרי הכל, אלוקים לא היה עושה נס מדהים כזה, אם לא בשביל שניפגש באמת. לכן, כשהמטוס נחת, מיהרתי לקדמת המטוס ורצתי אל אזור קבלת המטען. אולי שם נזכה סוף סוף להיפגש.

מובן שמר שחקן קולנוע ואני היינו הראשונים שהגיעו לחכות לתיקיהם. עמדנו זה לצד זה, ואני התנהגתי כרגיל. הוא לא הבחין בי מבעד למשקפי כוכב הסרטים שלו. ניסיתי לאזור עוז ולומר לו משהו. ידעתי שמה שאומר חייב להיות מבריק, שנון שיעזור לו לראות ישר אל נשמתי.

הייתי כל כך לחוצה; אחרי הכל זהו בעלי הפוטנציאלי, נכון? אבל בדמיוני כבר היו לנו המון שיחות, והוא כבר ידע כמה שאני פקחית ושנונה, ואיך שאנחנו יכולים לצחוק ביחד. אז בקול הכי נחמד, מתוק ושובבי שלי אמרתי, "אתה לא עובד על אף אחד מאחורי המשקפיים האלה."

אני יודעת שעל הנייר המילים שלי נשמעות חצופות ופולשניות למדיי, אבל באמת, אמרתי את זה בחיבה רבה. ידעתי שמר מושלם יחייך, יביט אל נשמתי ויאמר, "לעולם לא אנסה להסתתר ממך", או איזו אמירה מתקתקה אחרת.

במקום זה, תשובתו הקרה והחדה הממה אותי לגמרי. "אני לא מנסה לעבוד על אף אחד, אני פשוט לא רוצה שיטרידו אתי."

לגלות שהפנטזיה המושלמת שלי אינה אמיתית ושהמציאות אינה עוסקת בשלמות

הוא לא שמע את הקול המתגרה שלי? האם החיוך המדהים שלי לא הרשים אותו? בדמיוני, החלפנו בינינו כל כך הרבה התלוצצויות שנונות והוא תמיד העריץ אותי. אבל שם, בנמל התעופה, אדון שחקן קולנוע לגמרי לא הבין את כוונותיי. מר מושלם היה מבין שאני פשוט מנסה להיות חמודה ומשעשעת. כך הבנתי שמר כוכב קולנוע אינו אותו מר מושלם שרקחתי בדמיוני, והפנטזיה שלי התרסקה בקול רעם גדול.

במשך ימים ארוכים אחר כך המפגש הזה רדף אחרי בכפייתיות. בהתחלה לא הבנתי למה אלוקים העמיד אותו בדרכי, אם הוא אינו מר מושלם ובעלי לעתיד, אבל אז קלטתי - ה' נתן לי מתנה נפלאה, לגלות שהפנטזיה המושלמת שלי אינה אמיתית ושהמציאות אינה עוסקת בשלמות. כעת אוכל סוף סוף להתחיל שוב לחיות, ולתת לגבר אמיתי, עם חסרונות וכל השאר, פתח של סיכוי. אולי הוא לא יהיה מושלם, אבל לכל הפחות הוא יהיה אמיתי.

בסופו של דבר, פגשתי את הנשמה התאומה שלי. הוא לא עשיר או מפורסם, אבל הוא טוב יותר ממה שכל פנטזיה הייתה יכולה להיות, משום שהוא אמיתי. ויודעים מה? כשנפגשנו בפעם הראשונה הוא הביט ישר לתוך נשמתי.

6/6/2010

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 11 תגובות ב-11 דיונים

(11) חן, 1/9/2013 19:00

מקסים!

כתיבה זורמת, מתבוננת ומלמדת... איזו יופי שזכית להכיר את בחיר ליבך מתוך מקום אמיתי ותובנות אמיתיות. דמיון זה כלי מדהים, אך הוא יכול לחסום במובן מסויים כשהוא הופך לממשי מדי ומציאותי ואין בלתו. מאחלת לך חיי נישואין טובים ,מאושרים, מפרים, מקדמים ומשמחים!

(10) שירי, 5/4/2011 20:08

העלת לי חיוך על הפנים, תודה

האמת היא שהזדהתי איתך בהרבה קטעים, את כאילו קראת את מחשבותיי או דימיונותיי (חחחח.....) גם לי יש פגישות על מר מושלם בדמיון שלי (הוא לא שחקן אבל הוא מושלם) בהתחלה זה הפחיד אותי שאני מדמיינת כל כך הרבה, אבל זה כיף בשבילי, מנוחה או משהו כזה. בעבר פחדתי שאני משתגעת- כי מי מדמיין כל כך הרבה, אבל אחרי שקראתי את ספר אחד על ילדה שאהבה לדמיין קיבלתי את העובדה שזה לא משהו רע, וזה אף נחמד (כי להפסיק לא יכולתי) אבל היום שאני מגיעה לגיל השידוכים אני קצת חוששת מהציפיות שלי, אני פוחדת שאני יהיה מידיי בררנית, אבל מכיון שהנושא לא כל בוער לי אני מניחה לעת עתה, אני יחזור אליו עוד שנתיים נדמה לי כשאחשוב ברצינות על נישואים. אבל בכל מקרה המאמר שלך היה פשוט נפלא לקריאה הזדהתי איתך ושמחתי בשמחתך, שמצאת את האחד שמשלים אותך, אני מאחלת לכם המון אושר ועושר.

(9) חדווה, 16/6/2010 20:49

כתיבה מעניינת

הכתבה העלתה בי חיוך מרוב שהיא נכונה ופוגעת בדיוק בנקודות הרגישות של הנושא הזה. כל הכבוד לכותבת ולאתר המקסים הזה שנוגע בנקודות אמיתיות ובנושאים כל כך נרחבים

(8) , 16/6/2010 09:27

יפיפה

הייתי צריכה לשמוע את זה...

(7) טליה, 14/6/2010 08:13

כתיבה יפה כ"כ וממש נכון!

אהבתי את צורת הכתיבה הזורמת, ותודה על האיזכור שלפעמים אנחנו צריכים לרדת מחלומות שמקורם בפנטזיה, ואין כזה דבר מושלם באמת- כי רק ה' מושלם! ואילו אנחנו- בני אדם עם חסרונות בדיוק כפי שלבן זוג שלנו יש...

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub