רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

מאמרים

מסע מחוף לחוף, בחיפוש אחר הנפש התאומה שלי

כ״ד בטבת ה׳תשע״ג כ״ד בטבת ה׳תשע״ג 06/01/2013 | מאת בת שבע הירשמן פרנקל

מלוס-אנג'לס ועד לניו-יורק במסע אחר הנפש התאומה שלי, כאשר השאלה שמנקרת בראשי היא – איפה א-לוהים בכל הסיפור הזה?

יש זמנים בחיי, בהם ברור לי מאוד שאני רק הנוסעת במכונית שבה נוהג א-לוהים, ובאותן נסיעות אני מרגישה ביטחון ונחמה. לעומת זאת, יש את אותם זמנים בחיי, בהם אני מרגישה שא-לוהים השאיר אותי לנהוג ולתמרן לבדי בדרכים המסוכנות של המציאות. אני צריכה אז לזכור שעליי להמתין, להאמין ולהציץ כל הזמן במראה הצדדית של הרכב – ובסופו של דבר הוא יחזור ויתגלה.

כשהתחלתי לראשונה לשמור מצוות בגיל 32, הייתי מלאת אמון בא-לוהים ומלאת תקווה לעתיד. ידעתי שיחד עם השינוי שערכתי בקריירה שלי (מתעשיית הסרטים למורה לילדים), אפגוש בקרוב את הנפש התאומה שלי והחיים יהיו נפלאים. אבל ככל שחלף הזמן והקריירה שלי התנהלה מצוין עם עבודות נהדרות בתחום ההוראה, עדיין הייתי לבד. וכך, בדומה לרווקים רבים, שפכתי את לבי לפני א-לוהים, ניסיתי להאמין וחיכיתי… וחיכיתי. ללא ספק אתגמל על מסירותי ועבודתי הקשה, נכון?

חמש שנים ארוכות ובודדות לאחר מכן, בגיל 37, זה קרה לבסוף – פגשתי את גבר חלומותיי.

חמש שנים ארוכות ובודדות לאחר מכן, בגיל 37, זה קרה לבסוף – פגשתי את גבר חלומותיי. הוא אמנם גר במדינה אחרת, אך כשהוא ביקש ממני להינשא לו, הייתי נרגשת! למרות מזג האוויר הקר, הסכמתי לעבור לגור עמו באותה מדינה. קיבלתי גם את ההחלטה הקשה לעזוב את עבודתי ואת התלמידים האהובים שלי באמצע השנה, לוותר על הדירה הנהדרת שלי, לומר שלום לחבריי ולהתחיל לארוז. ההזמנות לחתונה כבר נשלחו ואני ביליתי את הערבים שלי מדמיינת ומתכננת את עתידי החדש והמלהיב. אבל לא דמיינתי ולא תכננתי את מה שעמד לקרות…

ערב אחד, כשבוע לפני המעבר שלי ופחות מחודש לפני החתונה, התקשר ארוסי וללא הכנה מוקדמת ביטל את החתונה. הוא אמר את המילים הפוגעות ביותר ששמעתי אי פעם: "אני פשוט לא אוהב אותך". זאת, לאחר שבערב הקודם הוא שלח לי את מכתב האהבה האלקטרוני המשתפך והנלהב ביותר.

הרגשתי שעולמי חרב עליי ולעולם לא אשוב להיות מאושרת. רציתי להבין מדוע א-לוהים הכניס אדם זה לחיי, אדם שגרם לי כזו אומללות בזמן כה קצר.

לאחר תקופה של אבל עמוק, ניסיתי להעריך את מצבי ולראות אם יש לגורל אלו-שהן תוכניות מוזרות עבורי. וזו הייתה תוצאת בדיקתי: לא הייתה לי עבודה, לא הייתה לי דירה והיו לי הרבה בגדי חורף חדשים שלא נזקקתי להם בלוס-אנג'לס בה חייתי באותו הזמן. החלטתי שזו כנראה דרכו של הא-ל לומר לי לעבור לחוף המזרחי, כדי לפגוש את הנפש התאומה האמיתית שלי. אבל עדיין לא הייתי משוכנעת, אז חטפתי שיחה קצרה אתו. עשינו עסקה. אני אמרתי, "בסדר, אתן לזה שלושה חודשים. אם אתה רוצה שאעבור לניו יורק, זה מה שאני צריכה: דירה בחינם באפר-וסט-סייד (שם גרים רווקים יהודים רבים), עבודה קלה ונטולת לחצים שתשאיר לי ערבים פנויים להיכרויות ומספיק כסף למחייתי, והכי חשוב, הרבה דייטים, שיוכיחו לי שעליי להישאר יותר משלושה חודשים".

ביום המחרת, עלתה בי מחשבה. לחברתי הטובה ג'ין ובעלה, שגרו באפר-וסט-סייד, נולד תינוק באוגוסט שעבר. כשותפה במשרד עו"ד, קרוב לוודאי שעליה לחזור בקרוב לעבודה. אולי אוכל לעזור.

כשהתקשרתי אליה, בקושי הספקתי לשאול "מה שלומך?" לפני שענתה לי בייאוש, "איום ונורא. אני חייבת לחזור לעבודה תוך שבועיים, ועדיין לא מצאנו מטפלת. המטפלת היחידה שיש לה המלצות טובות לא יכולה להתחיל לפני יוני. מה אעשה במשך שלושה חודשים?"

סוף סוף הצלחתי להגיב. "ג'ין, כמה בדעתך לשלם למטפלת?" כשאמרה לי, לא יכולתי להאמין! "אני אשמור עליו", אמרתי והסברתי את התוכנית שלי.

היא החלה לבכות ואמרה, "אין אף אחת בעולם שאני מעדיפה כמטפלת יותר ממך!"

כך שמצאתי דירה ללא שכר דירה ואת העבודה הנפלאה והמנחמת ביותר – לטפל בתינוק חמוד מדי יום. הערבים שלי היו פנויים להיכרויות, ודייטים? יצאתי באותם חודשים יותר מכפי שיצאתי במשך שש שנים בלוס אנג'לס. החלטתי להישאר.

אוקיי, א-לוהים, בגלל זה רצית שאהיה כאן? אמנם אני אוהבת הזדמנויות חדשות, אבל אני בודדה מתמיד, אני מתקרבת במהירות לגיל 40 ואני פוחדת.

עברתי לפאסאיק, ניו ג'רזי, והמשכתי לפגוש אנשים ולנסות למצוא את הנפש התאומה שלי. בינתיים הקריירה שלי המריאה כשהתחלתי ללמד שיעורי תורה למבוגרים בניו יורק ולתת הרצאות בכל רחבי החוף המזרחי, משהו שעליו יכולתי רק לחלום כשהייתי בלוס אנג'לס - ולא הייתי יכולה בשום אופן לעשות אם הייתי נישאת קודם לכן ועוברת לגור בעיר קטנה מרוחקת. אז חשבתי לעצמי, אוקיי, בגלל זה כדאי שאהיה כאן? אמנם אני אוהבת הזדמנויות חדשות, אבל אני בודדה מתמיד, אני מתקרבת במהירות לגיל 40 ואני פוחדת.

ואז זה קרה: פגשתי את ה"בשערט" (נפש -תאומה) האמיתי שלי. אחרי שכמעט ויתרתי לחלוטין על העסק הזה של היכרויות דרך האינטרנט, אחרי שנים של ניסיונות, קיבלתי אי-מייל מדהים מגבר שנשמע מעניין. טוב, אז בתמונה הוא נראה קצת "חנון", אבל אולי זו סתם תמונה גרועה. בדרך לפגישה הראשונה, התפללתי שהוא נראה טוב יותר מהתמונה ותפילותיי נענו. אבל חשוב מכך, הוא התגלה כגבר חם ואכפתי מאוד, ונראה היה שהוא רואה לתוך נשמתי.

איפה הוא היה עד עכשיו - רציתי לדעת - למה לקח לו זמן כה רב למצוא אותי? כפי שהתברר, הוא התגרש לפני זמן לא רב , לאחר שנים רבות בנישואין חסרי אהבה. כך, שלמרות שגרנו באותה עיר במשך זמן מה, דרכינו מעולם לא נפגשו. גם אם הן היו נפגשות, לא היינו מוכנים זה לזו.

נישאנו, ואני מודה לא-לוהים מדי יום על מתנה נפלאה זו שקיבלתי. בעלי ואני ניסינו תכופות להבין מדוע ההשגחה העליונה חיכתה זמן כה רב לחבר בינינו. אנו סוקרים מדי פעם את חיינו כדי לראות אם היינו יכולים להיפגש ולהתאהב מוקדם יותר, ואנו תמיד חוזרים לתובנה שלא הייתה דרך אחרת ולא היה זמן אחר מלבד דרך זו וזמן זה, כשכל החלקים התחברו ביחד בצורה כה מושלמת. אלה הן הפעמים בהן אני מביטה במראה הצדדית ורואה את א-לוהים בבהירות רבה ביותר, בכל היבט במסע שלי.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן