*למרות שאני כותבת בעיקר בלשון זכר, המאמר מתאים באותה מידה לפנויים, לפנויות ולכל המתעניינים במצבם.

דמיינו את המצב הבא: מישהו (שאתם מכירים מקודם, או שרק עכשיו הכרתם) שואל אתכם, "מה אתה מחפש בבת זוג?" מובן שהקדשתם מחשבה רבה לנושא. והחיים כבר לימדו אתכם שאם תתנו תשובה סטנדרטית, זה לא יתן לשואל שום מידע שיכול לעזור לו להבין באמת מה הטעם שלכם ומה אתם מחפשים, אז אתם נושמים עמוק, מסתכלים לו בעיניים ועונים מה שאתם באמת מחפשים.

אבל מה התגובה שאתם מקבלים לתשובתכם השקולה? בדרך כלל משהו בסגנון: "אתה כל כך בררן!"

בררן?! שאלו מה אני רוצה, חשבתי על זה, ניסיתי לבטא את הרצון שלי בבהירות... ועל זה מאשימים אותי בבררנות? מעצבן!

מה קורה אחר כך? יש אנשים שמחייכים ובולעים את העלבון; אחרים פורקים בפה את כל מה שיש להם בלב. העליתי את השאלה הזאת אונליין – איך אתם מגיבים להאשמה שאתם יותר מידי בררנים? – וקיבלתי למעלה משלושים תשובות. חלקן משעשעות, חלקן סרקסטיות, וחלקן רציניות.

בואו נבחן חלק מהתשובות השקולות ל: "אתה יותר מידי בררן".

התשובה הארוכה

• אני מכיר את עצמי והחלטתי שהדברים האלה, הראשוניים והמשניים, אינם עומדים למשא ומתן. הכי טוב לכולם שאני לא אתפשר יותר מידי בדברים החשובים לי, או שאני לא אתחתן עם האדם שאני חושב שאני מתחתן.

התשובה הקצרה:

• למה לתת למישהו את התענוג לשמוע תשובה? פשוט תסתלקו בלי לענות.

התשובות שמשיבות מלחמה:

• באיזו זכות אתה שופט אותי?

• נכון! אני כל כך בטוח בעצמי, חינני ויפה תואר – ואתה?

• אני בררן – כשאני מחליט החלטה לכל החיים.

• אני מעדיף לא להתחתן.

• אתה יותר מידי שיפוטי!

• זאת החלטה גדולה, צריכים להיות בררניים!

• לכן קוראים לזה למצוא את 'האחת והיחידה'.

• אם לא הייתי בררן אז הייתה לי בעיה.

• אם הייתי רוצה לשמוע את דעתך, הייתי מבקש.

• יש לי רעיון לבייביסיטר לילדים שלך. היא מעולם לא עשתה בייביסיטר, אני לא בטוח אם היא אוהבת ילדים, ואני בכלל לא מכיר אותה – אבל באמת, זה בסך הכל לכמה שעות? לא? טוב, אין מה לומר, בתור הורה אתה נורא בררן!

תשובות של ביטחון עצמי:

• תודה.

• אני מכיר את עצמי ויודע מה אני צריך. לא הייתי רוצה לבזבז את הזמן שלי, ולא של אחרים.

• עבדתי כדי להכיר את עצמי, וזאת המחמאה הכי גדולה שאתה יכול לתת לי.

• טוב, ואתה לא היית בררן כשבחרת עם מי להתחתן? אם לא... תרשה לי לספר את זה לאשתך?

תשובות בסגנון אלנה צ'אושסקו:

• "אנחנו לא מדברים על קניית נעליים... אני עושה את אחת ההחלטות הכי חשובות ובעזרת השם הכי ארוכות טווח!"

• אני חושב ששרה הורוביץ ניסחה את זה מצוין: 'רואה כמה שאני בררנית בנעליים, והן רק בשביל הרגליים שלי! בררנות לא תמיד רעה, חוסר מציאותיות, כן."

התשובה החביבה עלי ביותר:

• חבר שלי חשב שאני יותר מידי בררן אז הוא סחב אותי למישהו שיראה במה אני טועה. אחרי שסיפרתי לו על החיים שלי במשך כמה דקות, וחיכיתי לשמוע איך אני יוצר את המצב הזה בעצמי, הוא משך בכתפיו ואמר, 'אתה בסדר גמור. פשוט עדיין לא פגשת את האדם הנכון'."

אני מאמינה שמה שאנשים מתכוונים באמת לומר כשהם אומרים "אתה יותר מידי בררן", זה: "נשמע שאתה יודע מה שאתה רוצה. אני לא מכיר מישהי מתאימה. למה שלא תסכים להיפגש עם ההיא שאני מכיר מקצה הרחוב? היא נחמדה ונורמאלית."

הרבה פעמים אנשים רוצים לעזור, אבל לא יודעים איך. ולפעמים הם יותר פוגעים מאשר עוזרים. בנוסף, אני יודעת שאנשים שאוהבים אתכם באמת, פשוט רוצים לראות אתכם מאושרים, וכואב להם לראות שעדיין לא מצאתם מה שאתה מחפשים. יש להם כוונות טובות, אולם במקום לומר, "וואו, נראה שיש לך סדרי עדיפות ברורים ואתה יודע מה אתה מחפש", הם מתפרצים, "אתה כל כך בררן."

החוכמה היהודית אומרת לנו לנסות לראות דברים בעין טובה. נסו לראות מאיפה מגיעות ההערות האלה. הבינו שרוב האנשים רוצים שיהיה לכם הכי טוב, ופשוט לא הצליחו לבטא את זה בצורה נכונה באותו רגע.

לפעמים יש אמת בהאשמה "אתה כל כך בררן". בררנות יתרה זה כשאין מספיג גמישות מחשבה לבדוק, בתחום הסביר, משהו שאינו עונה על כל היבט של הקריטריונים שלך. העדפות הן דבר נורמאלי, הפיכת כל העדפה למוחלטת, היא בררנות.

אם אתם שומעים "אתה יותר מידי בררן" בתדירות גבוהה מידי, בדקו זאת. עצתי הראשונה היא לוודא שאתם יודעים מה אתם רוצים באמת. אנשים שאינם בטוחים מה בדיוק הם רוצים, נוטים להתחיל למנות רשימה שלמה של נקודות. הרשימה עלולה להיות ארוכה, ולרוב לא מסודרת על פי סדרי עדיפויות. אם כך, יתכן שתישמעו בררנים, אולם האמת היא שאתם פשוט לא מבטאים את רצונותיכם בצורה יעילה. חשבו לפני שאתם מדברים. מי אתם? מה אתם רוצים באמת וכיצד תוכלו לומר זאת בצורה שתישמע הגיונית לאחרים.

לפה יש שני שערים: השפתיים והשיניים. לפני שאתם פותחים את הפה לשתף אחרים בעניינים שלכם, זכרו להיזהר כפליים. אם אתם לא ממש בטוחים במה שאתם רוצים לומר, אל תדברו עד שתבינו את עצמכם טוב. ואם אתם צריכים עזרה לנסח מה אתם מתכוונים, בקשו מחבר אוהב לעזור לכם לתכנן מה להגיד.

ואם כבר השקעתם את כל המחשבה הרצינית הזאת, ובכל זאת מצויה בידכם רשימה עם דברים כמו, "אני צריך מישהי במידה 36", או, "אני מחפשת גבר עם עיניים כחולות", אז כן, אתם באמת בררנים. אם אני רוצה מישהו רזה או בכושר, אז מה הבעיה להגיד את זה? (ואם זה מה שאתם מחפשים, אני מקווה שאתם מתאימים למה שאתם מחפשים!)

למעשה, יש רק כמה נקודות מוחלטות באמת ברשימה שלכם. כל השאר זה העדפות. אתם יכולים לומר שאתם מעדיפים א' או ב', אך יחד עם זה להשאיר מקום לאפשרות שהנפש התאומה שלכם לא כזאת. העדפות משאירות מקום לגמישות ולאפשרויות שאינן ברשימה שלכם. אם רוב הפרטים ברשימה שלכם מוחלטים, זה מזיק, מכיון שזה לא מותיר מקום למשהו מחוץ לקופסא שלכם.

האם מישהו אמר לכם פעם, "אתה יותר מידי בררן?" כיצד הגבתם? במבט לאחור אנחנו רואים 6/6. אם לא אהבתם מה שעניתם, מה הייתם רוצים לומר עכשיו, אחרי שחשבתם על זה? אשמח אם תספרו לי בתגובות למטה.

יהי רצון שתדעו בבירור כשתפגשו את הנשמה התאומה שלכם, ושתהיו בררנים בדרך הנכונה.