לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




מה לעשות כשהאביר על הסוס מתעכב?

מה לעשות כשהאביר על הסוס מתעכב?

בסינגפור כבר מינו שר מיוחד שאחראי לטיפול בנושא, בארץ אין התיחסות ממשלתית אבל המבוכה רבה, איך מתמודדים עם התופעה הכאובה.

מאת

מי מאיתנו לא מכיר איזה בחור מוצלח או בחורה מיוחדת, בעלי נתונים מרשימים, שבנסיבות לא ברורות אינם נישאים? ייתכן שאתם מכירים אפילו מספר אנשים כאלה, אולם עם זאת, גם אתם, מסתבר, לא יודעים שמדובר במציאות שכבר הפכה לתופעה: מאות אלפי (!) רווקים ורווקות בישראל מגיעים לגילאים מבוגרים למדי, וממשיכים לחזור מדי יום לבית של ההורים או לדירת הרווקים הבודדה שלהם. ימי הולדת הופכים לתזכורת מכאיבה, ההיצע הולך וקטן ככל שעוברות השנים, והייאוש - רק הולך וגובר. והבדידות... היא אולי קשה מהכל. אז מה עושים אתם שואלים? מסתבר שיש מה לעשות, ולא מעט.

או קריירה או משפחה - תבחרי

"רווקות מאוחרת, קיימת היום בכל הסקטורים ולא רק בציבור הדתי והחרדי", מסבירה יעל שוראקי-אלפסי, פסיכותרפיסטית ומרצה בחוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ובמכללה החרדית בירושלים. "גם בחו"ל הבעיה הזו קיימת וזקוקה לטיפול. בסינגפור למשל, יש שר בממשלה שעוסק בשידוכים בצורה רשמית, כי גם שם יש בעיית רווקות רווחת, והם מבינים שיש לתת על כך את הדעת בצורה רצינית. הסיבות לתופעת הרווקות מאוחרת הן רבות. הרבה דובר על המודרניזציה והרצון של נשים לרכוש מקצוע, ולא להישאר בין הכביסות... וגם אי התייחסות הוגנת במקומות עבודה, כאשר מעדיפים לא אחת להעסיק גברים, שלא נכנסים להריון ולא 'נעלמים' לחופשת לידה - וכך נשים שחפצות לבנות לעצמן קריירה נאלצות לא אחת להשקיע בה טרם בניית משפחה. בעצם, אנחנו חיים בעולם שלא מותאם לאישה שרוצה להיות הן אמא נהדרת והן אישה מסופקת".

על כך מוסיפה גם הרבנית מזל עמאר, אשתו של הראשל"צ לשעבר הרב עמאר שליט"א ומרצה בכירה בענייני הבית היהודי, וקובעת כי מקור הבעיה קשור גם בהשפעות חיצוניות זרות. "פעם היה מובן שבחורה גדלה בבית הוריה עד החתונה ואז עוברת לבית בעלה", היא מסבירה. "בימינו, עם העלייה בהשכלה, גם גיל הנישואין עלה. אם פעם היה מספיק לסיים בית ספר תיכון ואז להתחתן - פתאום לא מספיק רק לסיים תיכון, רוצים גם קודם לעשות תואר ולרכוש מקצוע, ורק אז להתחתן! ובשלב הזה, הבת הופכת להיות כבר יותר עצמאית ודעתנית, מלומדת, לרוב בדרך נחשפת גם לכל מיני רעיונות זרים מבחוץ, ובונה לה כבר מערכת ציפיות מאוד מסוימת.

כתוצאה מכך, היא הופכת להיות יותר בררנית וגם מבולבלת. בררנית, כי היא כבר בנתה לעצמה בראש מערך שלם של ציפיות מאוד מסוימות, ומבולבלת, כי מהרבה בחינות היא כבר 'אשת העולם הגדול' - מחזיקה בקריירה, דירה משלה, עצמאית ועוצמתית. היא כבר לא הבחורה העדינה והרכה שהיא הייתה פעם, ועם זאת עדיין מחפשת מישהו גברי וחזק, ולרוב – גברים כאלה מאוד נרתעים מנשים חזקות, שעלולות לאיים על המקום שלהם בבית.

דבר נוסף, בגלל שהחברה שלנו הפכה תחרותית יותר, העלינו את רף הציפיות ממוסד הנישואין. היום נישואין הפכו להיות משהו שבא למלא את הציפיות והשאיפות שלנו, ופחות נותנים את הדעת לעיקר, לקן המשפחתי ולבנייה של הזוגיות. קריירה הפכה להיות מטרה ולא אמצעי, וסדר העדיפויות שלנו השתנה כליל. הקדמה הרחיקה אותנו מהמתכון הנכון והתמים של בניין הזוגיות.

הבסיס הנכון הוא 'לא טוב היות האדם לבדו' – כי כשאדם לבד זה בעצם היעדר מציאות שלמה, ולכן הקב"ה יצר כמיהה פנימית למצוא את החלק השני. אבל אנחנו כבר נתנו לזה פירושים אחרים מהדמיון שלנו, צבענו את זה ב'צבעים זרים' של יותר לקבל מאשר לתת. גם לקבלה יצרנו צבעים אחרים, שיצאו מהאיזון הנכון. זה גורם לקשיים משמעותיים בתוך הזוגיות, ולכן, עד שלא נשנה את סדר העדיפויות שלנו ונחזיר את חיי המשפחה ואת הבית היהודי למרכז, ועד שלא נבין מהו על פי התורה התפקיד של כל אחד מאינו בבית הזה – נישאר מבולבלים. בתקופה שבה הבית הפך להיות במקום המשני, פלא שאנשים לא ממהרים להתחתן?".

בררנות? עוד סטיגמה על רווקות מאוחרת

כל בר דעת בוודאי מבין שהקושי להישאר רווק בגילאים מאוחרים אינו קל. רבים נוטים לחשוב שמדובר בבררנות, אבל מסתבר שמתחת לפני השטח, הדברים עמוקים הרבה יותר והסיבות לכך הן רבות ושונות. בנוסף, גם המערכה בה נאלצים להתמודד רווקים ורווקות רבים במלחמת ההתמודדות היומיומית שלהם, מורכבת הרבה יותר ממה שהיא נראית.

"צריך להבין שחייהם של הרווקים והרווקות המגיעים לגילאים מבוגרים אינו קל", מתארת ד"ר שוראקי. "הם סופגים המון ביזיונות. בהרבה מקרים, החברה מפגינה כלפיהם המון כעס, שאותו הם חשים היטב. היא כאילו מאשימה אותם במצבם ומותחת עליהם ביקורת, בגלוי ובסמוי: הם מצטיירים למשל כבררנים, כשמנגד - התמונה האמיתית היא שלפעמים פשוט אין להם בכלל הצעות להיכרויות, או שעם השנים ההיצע כל כך מידלדל, שמצפים מהם להתחתן עם כל מיני 'מוזרים' למיניהם או אנשים שכלל לא מתאימים להם. בהרבה מקרים, הם בעצמם נושאים האשמות עצמיות על כך שעדיין לא נישאו, וזאת נוסף על ההתמודדות עם הבדידות והייאוש שהם ממילא חווים.

מלבד זאת, רווק שלא התחתן ומגיע לגיל מאוחר - נושא אות קלון של 'בחור בעייתי', למרות שהרבה פעמים זה רחוק מלהיות נכון. וכך, אחרי שסיימו את 'גיל תנועות הנוער' ורבים מהם עובדים במקומות שבהם רוב העובדים הם מבוגרים - הם מתקשים למצוא באופן עצמאי מועמדות פוטנציאליות שעשויות להתאים, ונשארים לבד.

מלבד זאת, יש גם אחוז של רווקים עם בעיות אישיות שמקשים עליהם מאוד להתחתן. הסיבות הן רבות ויכולות להיות למשל קשיים, טראומות עבר, פחד מלהתחתן, קשר מהעבר שקשה לשחרר ולפנות מקום חדש בלב, ואפילו מישהו שנחשף בבית לזוגיות או הורות כושלת מצד ההורים ומפחד לשחזר אותה".

הייתי מציעה לאלה מהרווקים שחשים שיש איזו תקיעות מסוימת – שילכו לטיפול

אז מה עושים, אתם שואלים? מדובר בשאלה שיש לה לא מעט תשובות, ומרביתן דווקא אופטימיות. "שימו מבטחכם בקדוש ברוך הוא", מחזקת הרבנית עמאר: "אל תחפשו משהו מסוים, ואל תהיו מקובעים. תשחררו. תתנו לה' להוביל אתכם ולקבוע מה נכון לכם ומה הכי מתאים עבורכם. והכי חשוב: להתפלל בלי סוף! זאת ההשתדלות הכי חשובה והכי מועילה!".

ועל כך מוסיפה גם ד"ר שוראקי: "הייתי מציעה לאלה מהרווקים שחשים שיש איזו תקיעות מסוימת – שילכו לטיפול. המון פעמים זה יושב על דברים פנימיים נפשיים שצריך לפתור כפי שהזכרנו קודם, כמו פחד מנישואין, זוגיות כושלת שראינו בבית ושאנחנו מפחדים לשחזר או אפילו קשר שהיה לנו ונגמר ושעמוק בפנים אנחנו לא משחררים כדי לתת מקום למישהו חדש להיכנס.

בנוסף, אני רוצה לפנות בהזדמנות זו לכל הנשואים שבינינו, שיש להם חברים רווקים. תפקחו את העיניים, תפגינו רגישות וחשיבה פעילה. יכול להיות שדווקא דרככם תצמח הישועה שהם מחכים לה שנים כה רבות! אנו כחברה אשמים שאנחנו לא מספיק חושבים בשיטתיות על איך לשדך אנשים, מתחתנים ושוכחים... שוכחים את הרווקה שבוכה בלילה על הכרית, ולא יודעת מניין ואם בכלל תבוא הישועה, והשנים חולפות, ולאחרים יש עוד ילד ועוד ברית... צריך להיות אפילו ועד בכל בית כנסת שעוסק בכך כל שבוע, שימנו נציג שיאתר את כל הרווקים שמתפללים בבית הכנסת ויאחד אותם לכדי רשימה כדי לעזור להם למצוא את זיווגם.

"ואם כבר מנסים לשדך", היא מוסיפה, "יש עוד דבר שחשוב לשים לב אליו, אבל זה כבר כישרון: אנשים לא תמיד מקשיבים מספיק כאשר הם מנסים לשדך. משדכים יותר על פי ראות עיניהם ופחות לפי רצונות האדם. אם בחורה נראית סטייליסטית - מחפשים לה סטייליסט, אפילו שהיא אולי רוצה למדן וסגור, למרות שהיא יותר מודרנית. הקשבה אמיתית לצרכים בהחלט תעזור".

ומה עושים בינתיים עם המצב הקיים, אתם שואלים? עם תחושת הבדידות והשחיקה הבלתי נמנעות, שמלוות כל רווק ורווקה טיפוסיים, ובעיקר כאלה שהגיעו כבר לגילאים מאוחרים? "דבר ראשון לשתף", מדגישה שוראקי. "ולא להמשיך להראות פנים שוחקות ואז איש לא יוצא מגדרו לעזור. דבר שני, לבקש מאנשים שיחשבו, ואם כבר כן יש הצעות אז לא יוצאים עם כל הצעה, אלא חושבים ובודקים אם זה באמת מתאים. ואל חשש, זה לא נקרא בררנות. השחיקה מתרחשת הרבה יותר מהר כאשר יוצאים בלי לסנן בכלל, ואז אין כוח יותר לצאת, שזה יותר חמור. ואם אנחנו בשלב הבירורים או שכבר נפגשנו וזה לא נראה לנו - כמובן שחשוב לבדוק היטב אם איננו פוסלים על דברים לא נכונים. ובאופן כללי, חשוב לעבוד על פתיחות והכנה לנישואין. טיפול נפשי לצורך העניין, עשוי להועיל מאוד. ולגבי הבדידות? כדאי להרבות בתפילה... בזה אני מאמינה הכי הרבה".

13/7/2014

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 10 תגובות ב-7 דיונים

(7) חנה, 8/12/2014 14:49

אפשר וצריך גם קרירה וגם משפחה, אלא שהבעל צריך להסכים לעזור ולתמוך

אני מכירה משפחות נפלאות שהנשים המשיכו ללמוד, אף עברו להמשך למודים להמשך תארים זה טוב לאשה, טוב למשפחתה ,לילדיה ואף לבעל.,אך הכל מתוך הבנה ורצון טוב.

(6) אפרת כהן, 16/7/2014 09:09

תגובה למיכל - נקודה למחשבה

את אומרת שיש משהו שוחק בלהיפגש כל כך הרבה, וזה אכן כפי שהזכרתי בכתבה, זה לא פשוט. אבל תני דעתך לדבר אחד: מי שעוברת את אותו התהליך בעולם החילוני - זה פי אלף יותר קשה. משל למה הדבר דומה? לאדם שלוקח סלוטייפ ומדביק אותו בפעם הראשונה. אז ודאי שהוא נדבק נפלא. אבל אם ניקח אותו ונדביק הרבה פעמים - בסוף הדבק שבסלוטייפ כבר לא יידבק. כך גם הלב שלנו: ככל שאת יותר מתמסרת בקלות למישהו ובלי לבדוק אותו לעומק, ככל שאת לא שומרת על איסור נגיעה ומרשה לעצמך להסתנוור ולהתעוור מבחינה רגשית, ככל שאת משוחדת - כך כשתגלי (בתקווה שתגלי בזמן כמובן) שהאדם הזה הוא לא בעלך - יהיה לך קשה יותר. ככל שתתנסי בקשרים זוגיים והם ייגמרו - כך יאבד לך האמון בבני המין השני, עד שחלילה בחורה עשויה להגיע לחתונה שלה, עם הבחור הכי מקסים בעולם, כליל המעלות - אבל שלא באשמתו, היא כבר לא יכולה לתת בו אמון. הלב שלה פצוע מדי. מלא בשריטות עמוקות שגרמו אחרים. בוודאי שתקופת ההמתנה לחתונה היא לא קלה ולעיתים ממש בלתי נסבלת. השאלה היא גם מה עושים איתה? איך בוחרים לעבור אותה? אם את בוחרת לעשות את זה כמו שהבורא שלך רוצה ממך - ודאי שתיפגעי הרבה פחות. כל רעיון השידוכים נועד כדי לשמור עלייך בצורה המקסימלית שאפשר, שתחווי כמה שפחות פגיעה (וגם הצד השני) ומצד שני שתהיי כמה שיותר אובייקטיבית להחליט אם זה האדם שאת מחפשת, בלי להיות מסוונרת מדברים חיצוניים ושקריים., כמו מגע, מילים יפות, מראה חיצוני ועוד. בנוסף, הייתי ממליצה לך לקחת לעצמך כלל: אל תתני לבחורים שאת נפגשת איתם להיכנס לך מהר מידי ללב. השתדלי להשליט הרבה יותר את השכל ותזכירי לעצמך כל הזמן שגם אם הוא בחור מקסים ויש לך כבר כל הסיבות להיקשר אליו - כל עוד שזה לא ממוסד ואתם לא אחד של השניה - כך הוא עשוי להיעלם מחר. אולי בהזדמנות אכתוב על זה משהו. ממליצה לך מאוד לקרוא את "מגע הקסם" של הרבנית גילה מנולסון. תוכלי להשיג אותו לקריאה באינטרנט בחינם, ואולי אפילו באתר זה. בהצלחה יקירה ובשורות טובות בקרוב.

(5) א., 14/7/2014 07:41

סיבות עיקריות לרווקות מאוחרת, כנסו

הסיבה העיקרית היא הפקרות: אנשים רוצים לטעום ולהתנסות מבלי להתחייב, וככל שעובר הזמן נעשים מבולבלים יותר ויותר והפחד מהתחייבות הולך וגדל. חוץ מזה למה להתחייב לכל הכאב ראש הזה אם אפשר לחגוג חופשי? כמו שאומרים "בשביל כוס חלב לא צריך לקנות את כל הפרה" (לצערינו).

מיכל, 20/7/2014 12:04

אני מסכימה!!!

למה לא מדברים על זה? מגיעות למגע ואחר כך הופכות עיוורות וסובלות בחורים איומים, לא רציניים שממילא אחר כך אומרים שלום ורק מבזבזים להן את הזמן??

זה לא רק "רוצה לטייל" "רוצה לבנות קריירה"
זה גם מתחבטת, נזרקת. מתאכזבת. נעזבת. מאבדת את הכבוד...

המתירנות ירתה לנו ברגל הנשים! ואחר כך בגיל ארבעים או שתצליחי להביא ילדים לעולם או לא.

כמה כאב. כמה כאב.

(4) אנונימי, 13/7/2014 21:54

תודה על האמפטיה שמובעת מבין השורות!

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub