"שוב מתעורר בי החשק", התוודתה לאחרונה באוזניי אישה צעירה העונה לשם רונית. "אני נשואה עכשיו כבר ארבע שנים, ומעולם לא הייתי עם גבר אחד במשך תקופה ארוכה כל כך. כלומר, אני אוהבת את בעלי ואני מתנגדת נמרצות לכל סוג של בגידה, אבל, אני קצת מתגעגעת לעולם החיזורים וההתאהבויות שבו גדלתי. תמיד אהבתי לכבוש את לבו של הבחור שרציתי להשיג – אהבתי את המרדף הזה, את הריגוש שהיה בו. אני יודעת שזה נשמע לא טוב, אבל אני מתגעגעת להתרגשות המיוחדת הזו".

מאחורי ה"התרגשות" הזו קיימת למעשה תרכובת רבת עוצמה של כימיקלים – פנתילאמין (המרכיב הכימי שגורם לנו להרגיש כל כך טוב, עד שאיננו זקוקים לאוכל או לשינה), נוראדרנלין (המרכיב שמאיץ את קצב דפיקות הלב ואת לחץ הדם שלנו), אוקסיטוצין (המכונה בלשון העם "הורמון האהבה") ודופמין (חומר שאחראי על השליטה בעונג ובגמול בתוך המוח שלנו). כאשר הכימיקלים הללו מתגברים וזורמים במינון גבוה בגופנו, ההרגשה היא טובה, ממש טובה – עד שכמובן מגיעה ההתרסקות שלאחר ההתאהבות. אולם איכשהו, נראה שאנו מפתחים בראשנו זיכרון סלקטיבי, זוכרים רק את תחושות העונג, ושוכחים את התחושות הקשות שמגיעות אחריהן.

אצל מיכאל, גבר שבילה את 20 השנים האחרונות בכניסה (ויציאה מהירה) למערכות יחסים שונות, העיקר לא היה בהתרגשות הפיזית שבהתאהבות, כמו בריגוש רב העוצמה שהגיע איתו. "הכל קשור לכוחו של המרדף", אמר לי מיכאל. "וכאשר המרדף הסתיים, גם מערכת היחסים הסתיימה". האירוניה היא, שלמרות שבאותו הרגע יש תחושה עוצמתית מאוד, בסופו של דבר נשארים מרוקנים ומותשים. וכך מתעורר בנו הצורך למרדף נוסף... וחוזר חלילה.

כפי שהסברתי לרונית, רגע ההתאהבות הוא מה שאני מכנה "עצמה רגעית ". הנישואין, מצד שני, מבוססים על "עצמה מתמשכת". בואו ונבחן איך זה נראה בפועל:

בואו נהיה מעשיים. להלן כמה עצות מפתח, שיסייעו לכם לבצע את המסע שלכם מ"עצמה רגעית" ל"עצמה מתמשכת".

• העלו את הדברים על הכתב, כדי שתוכלו לשמור על בהירות מחשבתית: מכיוון שה"עצמה הרגעית" מתניעה פרץ פתאומי וחזק של ריגוש חיובי, שמייד לאחריו מגיעה הריקנות, הקפידו לתעד בכתב כל פעם שזה קורה או קרה לכם בעבר. קל מאוד לשכוח את הכאב הגדול שמביא עמו מעגל ההתאהבות ו"העצמה הרגעית". אם תקפידו על תיעוד כתוב של הדפוס הזה בחייכם, הוא ישמש לכם תזכורת חיה של מעגל הקסמים הזה.

• דמויות לחיקוי: חפשו אנשים שיש להם חיי נישואין מוצלחים (יש כאלה באמת!) והחליטו ללמוד מהם. תוכלו לעשות זאת על ידי צפייה מהצד או על ידי שיחה והתייעצות.

• קראו וחקרו: ישנם ספרים מצוינים בתחום, שמסבירים כיצד ליצור מערכות נישואין יציבות ומתמשכות.

• למדו את עצמכם לתת: חזקו את שרירי הנתינה שלכם, וכך תגלו מהי משמעותו של הכוח הפנימי. אם אתם רוצים לחוות אהבה אמיתית, אתם חייבים ללמוד לתת, כפי שאמר הרב אליהו דסלר, תלמיד חכם מפורסם מהמאה העשרים, "הורגלנו לחשוב את הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם, ייטיב לו. אך הסברה השנייה היא", כפי שממשיך ומסביר הרב דסלר, שכאשר אנחנו משקיעים מעצמנו במישהו או במשהו, מתפתחת בתוכנו אהבה כלפי הדבר או האדם, שעליו אנו מרעיפים את כל תשומת הלב שלנו. האמת היא, שהסימן האולטימטיבי שמראה שקיים בנו כוח פנימי, הוא יכולתנו להיות אנשים נותנים.

עצמה מתמשכת... לכולנו יש את היכולת הזו בתוכנו. החברה בה אנו חיים גרמה לנו לחשוב שמצב של "עצמה רגעית" יעזור לנו בטווח הרחוק, אבל לא סיפרו לנו שהתהליך מותיר אותנו מרוקנים ובודדים. "עצמה מתמשכת", מצד שני, דורשת השקעה רבה הרבה יותר, אבל היא מותירה אותנו מלאי כוחות ובעלי עוצמה רבה... שלא לדבר על הבונוס הנוסף: מערכת נישואין אוהבת ומתמשכת.