רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

מאמרים

המטען האישי שלי

י״ז בסיון ה׳תשע״ג י״ז בסיון ה׳תשע״ג 26/05/2013 | מאת נעמי אריאל

כרווקה אני מחפשת את המטען היקר שלי, זה שמיועד בדיוק בשבילי.

באחת הטיסות האחרונות שלי, לא יותר משלושים דקות מרגע הגעתי ארצה, הייתה לי התגלות ליד מסוע 6. יצאתי מניו-יורק במתח וחוסר נוחות. זכיתי לגור בקהילה עם צעירות מקסימות רבות, רק שקבוצת החברות המלוכדת שלנו התפרקה והתפזרה לאחרונה, אחרי 10 שנים של חיים יחד במנהטן. כרווקה בת 33, ניסיתי ככל יכולתי להתגבר, לשמור על חיוביות ולהחזיק מעמד, לפחות מספיק זמן כדי ליהנות ממסיבה משפחתית בארץ הקודש ולהטעין מחדש את המצברים.

עברתי במהירות את בדיקת הדרכונים ומיקמתי את עצמי בעמדה אסטרטגית ליד תחילתו של מסוע מזוודות מס' 6, כדי שיתאפשר לי לאתר במהירות את המטען שלי ולתפוס אותו בזמן שהוא יוצא.

הרבה אנשים ממתינים ליד המסוע, מחכים בכיליון עיניים לקחת את המטען שלהם. מזוודות גדולות, תרמילים ואפילו ארגזים (האחד פתוח ותכולתו נשפכת) התחילו להיפלט על הסרט הנע. אט אט אספו האנשים שסביבי את מיטלטליהם ואחרים הגיעו והתגודדו במקומם, ממתינים בשקיקה לתורם. מייד הגיעו עוד ועוד מזוודות על המסוע, ועוד ועוד נוסעים נלהבים ומשוחררים התאחדו עם מזוודותיהם.

מדי פעם ראיתי כמה תיקים שדמו לשלי, אולם אז הבחנתי שהם לא בדיוק מה שאני מחפשת. ככל שחלף הזמן, כך הלחץ שלי הלך וגבר: איפה התיק שלי? שאלתי את עצמי. האם הוא יגיע? מתי יגיע תורי? נראה שכולם כבר קיבלו את המטען שלהם במהירות והם ממשיכים בחייהם, אבל אני עדיין עומדת פה!

בסופו של דבר אותן המזוודות התחילו לחזור על מסוע 6, בלי כל התקדמות נראית לעין, והתלהבותי הראשונית החלה להתפוגג.

שאלתי את עצמי מה יש בתוך התיקים האלה שנראה כאילו הם מסתובבים בלי סוף. הזכרתי לעצמי שהמטען שלי יגיע בסופו של דבר; הוא תמיד מגיע, אפילו אם שולחים אותו בטעות לאנטרקטיקה או טימבוקטו. האם אני מוכנה לקבל סתם תיק כלשהו, רק כדי שאוכל להמשיך במסעי? מובן שאיני רוצה נעליים של מישהי אחרת, או את חליפותיו המחויטות של גבר כלשהו! אני רוצה את התיק שלי, שאני ארזתי, שבו מונחים חפציי.

אני מאמינה באמונה שלמה שהוא בוא יבוא, אולי קצת יותר מרופט מכפי שהוא נראה בתחילת המסע

עם ההכרה הזאת, נרגעתי מעט והזכרתי לעצמי שהלחץ לבחון ולבדוק כל מזוודה לא יעזור לי בשום אופן למצוא את שלי.

אז למה לא להירגע ולהתחיל את החופשה ברגע זה ממש! אני יכולה להתרענן בחדר השירותים; לקנות לעצמי משקה קר, ללגום ולהתענג; לנהל שיחה קלילה עם נוסעים אחרים בעודי ממתינה בסבלנות. אני יכולה לבחור להפוך את התנסות ההמתנה שלי לסבלנית ונעימה.

גיחכתי לעצמי כשהבחנתי בגבר שנועץ מבטים באותה מזוודה ירקרקה בכל פעם שהיא מופיעה. בכל פעם שהיא חזרה, הוא בחן את התוויות שלה, ובכל פעם הוא חשב שאולי זה התיק שלו, התקרב כדי להוריד את המזוודה, גילה מיד את הטעות שלו – והחזיר אותה, מרוגז ונבוך, בחזרה אל המסוע. מתי הוא יבין שהמזוודה הירוקה אינה מתאימה לו? הוא פשוט מוכרח להמשיך הלאה ולהתגבר על האכזבה המזוודתית הזאת. זה לא התיק שלך! אני רוצה לצעוק לעברו, כשאני רואה אותו בוחן שוב ושוב את המזוודה.

נוסעים נוספים ממשיכים להתאחד עם המיועדים שלהם. כעת, רק נוסעים בודדים מתקהלים סביב מסוע 6. אני מתחילה למלמל תפילה בעודי ממתינה לשלי. אני מאמינה באמונה שלמה שהוא בוא יבוא, אולי קצת יותר מרופט מכפי שהוא נראה בתחילת המסע. אבל המטען היקר שלי, שמיועד בדיוק בשבילי, יגיע בשלום. והוא יהיה שלי.

בשלב זה של חיינו, יש לנו, אלה-שעדיין-לא-התחתנו, מטען כלשהו. נסענו למקומות אקזוטיים, עברנו חוויות מיוחדות, וחיינו את חיינו במלואם. ובכל זאת, למי אין בשלב זה של החיים, רווקים או בודדים, מטען כלשהו?

המסוע עשה סיבוב נוסף. ואני מצאתי את התיק הכתום-בהיר שלי, ובעזרתו של נוסע חביב הצלחתי להרים אותו ולהמשיך בדרכי. אין ספק שהחופשה שלי תהיה מקסימה, נפלאה יותר ממה שהייתי מסוגלת להעלות בדמיוני. הציוד שלי איתי, ותכולתו מתאימה לי בדיוק.

המשכתי להתמקד בהנאה מכל מה שיש לחיים להציע, ואני מצפה באופטימיות ליום בו אזכה להתאחד עם המטען היקר שבאמת שייך לי.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן