לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




איך למצוא את הנשמה התאומה?

איך למצוא את הנשמה התאומה?

בני זוג הופכים לנשמות תאומות אחרי שהם מנצלים את הזמן כדי לאהוב ולדאוג וליצור יחידה זוגית אמיתית משני אנשים נפרדים.

מאת

"איך אני אדע שהוא באמת הבאשערט - הנשמה התאומה - שלי?" שאלה אותי פעם אחת מתלמידותיי.

"זה לא משנה", עניתי. "תתחייבי לו, תשקיעי את כל העבודה הקשה והמאמצים שיידרשו, והוא יהפוך להיות הבאשערט שלך."

באשערט הוא אחד המושגים היותר מבלבלים ומטעים בחיים היהודיים. למרות שהתלמוד קובע ש-40 יום טרם היווצרות הוולד יוצאת בת קול מן השמים ומכריזה מי מיועד למי, עדיין לא עוברת כל אינפורמציה נקודתית מן ההתרחשות השמימית הזאת לחיים ולבחירות המעשיות שלנו כאן למטה.

למען האמת, המידע הזה עלול אפילו להטעות אותנו ולגרום לנו להתמקד בכל מיני 'אותות וסימנים' בדרך המופלאה בה הכרנו, ולהתעלם מהמרכיבים היותר חיוניים ליצירת מערכת יחסים בריאה ומוצלחת.

זה שאתם "אף פעם" לא נכנסים לחנות הזאת, ו"אף פעם" לא חוזרים מהעבודה בשעה הזאת, ושהוא קנה "בדיוק" את אותם הדברים שאת קנית, אולי יהיה סיפורים נחמדים לנכדים (או שלא), אבל אין בכך שום רמז אם הוא אדם נחמד או נאמן.

הירח, הכוכבים והזוהר המיוחד, לא מספרים אם הוא ישר ואפשר לבטוח בו. וכל המשיכה הגופנית שבעולם לא אומרת מאום על הפוטנציאל שלו, או כיצד הוא מפרש את המילה "מחויבות".

כששני אנשים בונים יחד את חייהם, אם הם יוצאים לדרך עם יסודות של ערכים משותפים ואישיות טובה, ואם המחויבות ההדדית שלהם חזקה, הם ייבנו נישואין מוצלחים.

באשערט זה מה שאנחנו מקבלים אחרי שנים של התמודדויות והנאה, שנים של כאב ושמחה, שנים של מאמץ וצחוק

על ידי כל העבודה הקשה, על ידי הנתינה המתמדת לבני זוגם - הם ייצרו קשר בל יינתק. דרך הפעולות המשפחתיות והמעורבות החברתית שלהם, הם יעמיקו את האחדות ביניהם, ותחושות הקרבה והחיבור שלהם רק ילכו ויגדלו עם הזמן.

באשערט זה מה שאנחנו מקבלים אחרי תשלום דמי החבר. באשערט זה מה שאנחנו מקבלים אחרי שאנחנו מעמידים את צרכי בן הזוג לפני הצרכים שלנו. באשערט זה מה שאנחנו מקבלים אחרי שאנחנו ממשיכים הלאה, גם כשהדרך מאוד קשה. באשערט זה מה שאנחנו מקבלים אחרי שנים של התמודדויות והנאה, שנים של כאב ושמחה, שנים של מאמץ וצחוק.

והאספקט המיסטי של הבאשערט הוא, שאנחנו מקבלים אותו דווקא כשאנחנו לא מחפשים אותו, כשאנחנו לא מאפשרים לאשליות חיצוניות ופסבדו-רוחניות לבלבל אותנו.

באשערט זה מה שאנחנו מקבלים אחרי שאנחנו מנצלים את הזמן שלנו כדי לאהוב ולדאוג, אחרי שאנחנו יוצרים יחידה זוגית אמיתית משני אנשים נפרדים.

נכון שהכל בידי שמים, אבל לא בהכרח בדרך הראשונה שעולה במחשבתנו. אם אנחנו עושים את העבודה האמיתית שדרושה כדי שהנישואין יצליחו, אז אלוקים עושה לנו ניסים ואנחנו מגלים, שלמרות שלא ראינו את זה בהתחלה, בסופו של דבר באמת התחתנו עם הבאשערט שלנו.

16/10/2011

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 10 תגובות ב-9 דיונים

(9) dvir, 27/1/2013 10:18

לא מבין משהו ....?

"על ידי הנתינה המתמדת לבני זוגם - הם ייצרו קשר בל יינתק." המשפט הזה .... האדם שנותן אני מבין יוצר אצלו קשר בל ינתק ... אבל מה עם האדם שמקבל ... ? הרי בכל מערכת יחסים לא משנה מה יש את הנותן ויש את המקבל נכון ? ומה לגבי המקבל ? הוא רק מתרגל כל הזמן לקבל ולא יוצר אצלו משהו כמו " בל ינתק " לא ככה ? מקווה שהבנתם את השאלה ? זקוק לתשובה ... תודה רבה !

חיה, 12/3/2013 11:25

נתינה גם ולא רק.

אם מדברים רק על נתינה אתה צודק, זה לא מספיק, אבל המשפט הקודם הוא משפט מפתח - "אם הם יוצאים לדרך עם יסודות של ערכים משותפים ואישיות טובה, ואם המחויבות ההדדית שלהם חזקה" כשכל אלה מתקיימים אז הנתינה תהיה בדר"כ הדדית ותגרום לחיבור נפשי עמוק ביניהם. יסוד נוסף חשוב מאד שלא הוזכר פה הוא תקשורת - לעבוד על תקשורת טובה ובריאה, גם זה יסוד נחוץ. וזה נושא למאמר נפרד.

(8) מרים, 29/10/2011 19:15

העיקר שלא תהיה דחיה

אם יש דחיה מבן/בת זוג מלכתחילה, רצוי לוותר על הקשר. חשוב לזכור כי בדרך כלל אין התאמה מושלמת, יש אולי משיכה רבה לתחומים מסוימים בבן /בת זוג , אך גם אם יש איזו שהיא משיכה חיצונית, או באישיות של בן הזוג, ניתן יהיה לבנות זוגיות על בסיס של דברים משותפים בתחומי התפיסת עולם, אמונות, העדפות וכדומה והכי חשוב לזכור שלכל אחד אגו-רצון לקבל הנאה לעצמו קודם כל ואם הוא מעניק הנאה לאחר זה תמיד מתוך רווח כל שהו מיידי או עתידי, כי זה הוא טבע האדם -יצר הרע שאיתו נולדנו והוא הולך ומתעצם ככל שאנחנו גדלים ומשיגים לכאורה את רצוננו הגשמיים והחומרייםההנאה מהם נכבית והרצון להשיג משהו אחר מתעורר, כך שלעולם אנחנו לא מאושרים דיינו.מה אנחנו אמורים לעשות כדי לשמור על אושרנו ועל מה שהשגנו? בעלי השגה ברוחניות - מקובלים כותבים לנו שברגע שאנחנו דואגים לצורך של האחר והוא הופך להיות כאילו הוא הצורך שלנו ובעיקר של בן/בת הזוג שלנו ונהנים מכך שהם נהנים זה האושר הכי גדול. דוגמא לכך אפשר לראות זאת אצל אמא, שקודם כל מספקת את הצורך של ילדיה, שהנית מכך שילדיה נהנים ואחר כך דואגת לצרכיה. אבל זה בא לה מהטבע. החכמה להגיע לכך שלא מהטבע היא קודם כל לרצות, אחר כך להתפלל ולבקש מבורא עולם שברא אותנו אגואיסטים יעזור לנו להתעלות על כך, כלומר לכוון את הרצון לקבל לצורך האחר וליהנות מכך ובמאמץ הזה מצידנו - שהיא למעשה העבודה והמצווה האמיתית לתקן את עצמנו ובזה אנחנו גם מעניקים נחת רוח לאלוקים כי הוא רוצה רק באושרנו. אם בני הזוג ידעו זאת ביחד ומטרתם לכך תהיה משותפת הם יתגברו על כל המכשולים, שמקורם באהבה עצמית בלבד. כל פעם שירגישו בזה ויבררו בליבם בינם ובין עצמם וביניהם הם יצליחו להתגבר ולשאוף למטרת האושר הניצחי ביניהם והכי חשוב יהיו דוגמא לילדיהם ולכל סביבתם. בהצלחה. המקורות מספרי הקבלה ושל בעל הסולם. מי שמעוניין יכול להגיע לזה באון חופשי דרך האינטרנט יש מלא חומר על כך.אפשר כמובן לתייעץ עם רבנים בעלי השגה שלמדו קבלה.כי זה הזמן לגאולה כי ככל שאנשים ילמדו וידעו להעניק אושר זה לה העולם ישתפר.

(7) rivka, 17/10/2011 10:15

כל זה נכון לאחרי הנישואין אבל לפני שהתחייבנו אנחנו עדיין יכולים לבחור..איך נדע??

כל זה נכון אחרי הנישואין,אבל לפני יש לנו את ההזדמנות לבדוק ולברר, אז השאלה נותרת בעומדה, איך נדע שפלוני הוא הבעשרעט שלנו? אחרת נתחתן עם כל אחד ואח"כ נעבוד קשה...

(6) מירי, 16/10/2011 19:48

אהבתי, רק שאצלי זה חד צדדי, אני אוהבת והוא לאוו

אני קשורה לבשערט שלי, והוא לא מרגיש בכלל קשור,שייך, מחוייב, הלוואו והיה אחרת....חג שמח

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub