רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

מאמרים

עדיין לא נשואים

ה׳ באלול ה׳תש״ע ה׳ באלול ה׳תש״ע 15/08/2010 | מאת ג'ק בוטוויניק

על הגורמים למשבר הפנויים-פנויות ועל מה שניתן לעשות כדי לעזור למספרים גדלים והולכים של רווקים ורווקות בודדים למצוא את בני זוגם.

ליבו של בנימין שמתקרב לגיל חמישים כואב – לא רק שמידי יום הוא פוגש אנשים צעירים ממנו עם ילדים, אלא, הילדים האלה בעצמם כבר מתחילים להביא לעולם ילדים... הוא שמח בשבילם ורוקד באושר בשמחות שלהם. את תלונותיו הוא שומר לא-לוהים.

"לפעמים אני כל כך כועס על א-לוהים, אני מרגיש ממש מקופח. א-לוהים היקר, נתת לי כל כך הרבה כישרונות, אבל לא נתת לי את ההזדמנות להעניק מהם לבת-זוגי."

אילו היה לבנימין, גבר חסון בעל רוח צעירה וחוש הומור בריא, איזשהו חיסרון בולט, המצב שלו היה אולי מובן יותר. אבל אין לו.

בנימין היה כל כך רוצה להזמין את חבריו לחתונתו – ויש לו המון חברים. אופיו הידידותי ואישיותו האכפתית במיוחד, נתנו לו שם טוב בקהילה בה הוא מתגורר. במשך השנים, ניסו ידידים רבים מהרשת החברתית הענפה שלו, למצוא לו מישהי, ורבים עוד יותר הביעו פליאה ותמיהה איך יתכן שגבר מקסים כמוהו עדיין רווק.

הייתם חושבים שיש לו דרישות, אבל הרשימה של בנימין קצרה. ברור לו מה שהוא רוצה, והרשימה לא השתנתה באופן משמעותי בעשור האחרון.

מצבו של בנימין קורע לב. הוא "יצור חברתי" אמיתי, וללא ספק קרבן אחד מיני רבים, למשבר הפנויים-פנויות ההולך ומתרחב - אסון חברתי שחייבים להכיר ולטפל בו.

מרדף האשליות

אתוס חדש כבש את עולם המערב. קוראים לו "עכשיוויזם". הוא צמח על גבי הגישה האגוצנטרית של 'שרתו אותי' שמלווה אותנו מאז שנות השבעים, כך שלאנשים היום יש פחות סבלנות ופחות סובלנות לחסרונות הזולת, משהיה בעבר. אולי זאת תרבות המזון המהיר, טיסות הסילון והזמינות המיידית שעולם התקשורת מאפשר לנו. אנחנו רוצים את הדייט המושלם עכשיו, אנחנו רוצים להתאהב מייד, ואנחנו לא רוצים להשקיע יותר מידי מאמץ כדי להכיר באמת את אישיותו, מטרותיו וערכיו של הזולת – משתנים שקובעים במידה ניכרת את הצלחתו ארוכת הטווח של הקשר.

"הרבה פעמים נשים מראיינות אותי כבר בפגישה הראשונה, ועורכות לי 'שיפוט מהיר'"

במקום זה, אנחנו מתמקדים בשטחי או בזמני: היקף מותניים הוליוודי, סגנון לבוש, תואר מאוניברסיטה מכובדת מול סתם תואר של מכללה – שיקולים כאלה מסיחים אותנו ממה שחשוב באדם באמת. "הרבה פעמים", אומר בנימין, "נשים מראיינות אותי כבר בדייט ראשון, ועורכות לי 'שיפוט מהיר'."

החומרנות שולטת. ציפיות לטבעת אירוסין יקרה, חזיונות של חתונה רהבתנית ובית מפואר. בנימין אומר שיש נשים שמנסות לברר מה ההכנסות שלו, כבר ברבע השעה הראשונה לדייט. מתחשק לו לענות בציניות, "את ההכנסה השנתיות שלי כותבים בשש ספרות, אבל זה כולל נקודה עשרונית..."

פעמים רבות חושבים על בן הזוג הפוטנציאלי במונחים של 'ערך שוק', ומשקללים את הבריאות, היופי, רמת ההכנסה, הכישורים החברתיים, רמת ההשכלה וכולי (כשמשקלו של כל גורם משתנה בין גברים לנשים, ועל פי התכתיבים החברתיים). ערך השוק המשוקלל נמצא מעל, מתחת או בקירוב למה שאנחנו עצמנו 'שווים', כשהמטרה, במלים פשוטות, היא 'לעשות את העסקה הכי טובה שאנחנו יכולים'.

הבעיה היא, שמערכות יחסים לא עובדות ככה; לא כך נוצרת אהבה, ואנחנו לא מתחרים עם איש. אפילו אם נדמה לנו שכן, המשתנים שגורמים לשני בני אדם לרצות או לא לרצות לקיים מערכת יחסים, יותר מידי מורכבים, פחות מידי מובנים ויותר מידי אישיים, מכדי שיהיה ניתן לנסחם בפונקציה מתמטית ובמבחן 'תאימות ערך שוק'. אם נעשה זאת, אנחנו עלולים לנעול את עצמנו בכלוב הרווקות: כשהרצוי לא מצוי והמצוי לא רצוי.

ובאשר לשלמות... היא לא קיימת. יתרה על כן, נישואים משגשגים דווקא על חוסר שלמות – והיא זאת שנותנת מרחב לשיפור עצמי, ומאפשרת לכל אחד מבני הזוג לתרום תרומה אישית וייחודית לצמיחתו של השני. התאמה, למרות שהיא חיונית, היא רק גורם אחד בנישואין מאושרים; הגורם השני הוא המאמץ המשותף ששני בני הזוג משקיעים בלי הרף, כדי לטפח את מערכת היחסים שלהם אחרי החופה.

למלא את חלקנו

יש הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות, באופן אישי וחברתי, כדי לעזור למספרים גדלים והולכים של רווקים ורווקות בודדים למצוא את בני זוגם.

למה לא ליצור שיעורי הכנה לשידוכים, שילמדו צעירים מה לחפש בבן/בת הזוג?

יועצים רבים ממליצים כיום להשתתף בשיעורי הכנה לנישואין לאחר האירוסין. למה לא ליצור שיעורי הכנה לשידוכים, שילמדו צעירים וצעירות מה לחפש בבן/בת הזוג? אפשר יהיה להציע קורס כזה בתיכונים, מכללות וכד', ולכסות את האספקטים הערכיים כמו גם הפסיכולוגיים של ההיכרויות.

קהילות צריכות לנסות לארגן אירועי רווקים חדשניים; למשל, להביא מלווה מוסמך או זוג נשוי שיכולים לעזור בהיכרויות, או להזמין מרצה לתת שיחה מעניינת באירוע (כמו למשל, מה לחפש בבן/בת זוג).

ברמה האישית, המשיכו לשמור על קשר עם ידידיכם הרווקים גם אחרי שאתם מתחתנים. למרות שאחרי החתונה תחומי העניין משתנים, האחריות מוכפלת ויש לכם פחות נושאים משותפים עם הרווקים.

החזיקו מחברת בהישג יד. הקדישו טור אחד לגברים הפנויים ואת השני לנשים הפנויות שאתם מכירים. הוסיפו מספרי טלפון, עיר מגורים וגיל (ואל תשכחו לעדכן רישומים). שרבטו כמה עובדות רלוונטיות: מצב בריאותי; צמחונות; רוצה לגור בישוב וכדומה. בכל פעם שאתם פוגשים או חושבים על רווקים חדשים, הכניסו אותם לטור הנכון ובדקו בטור השני אם יש שידוך שנראה מתאים.

הזמינו רווקים לשבתות או לחגים. ארחו אותם לבד כדי להכיר אותם טוב יותר, או הזמינו תערובת של רווקים וזוגות נשואים לשולחנכם. בכל אופן, אל תזמינו רק רווק ורווקה כדי שיכירו בבית שלכם, אלא אם יידעתם אותם מראש מהן כוונותיכם.

הכניסו את הרווקים לתפילותיכם. חוץ מזה שבכוחה של התפילה לחולל שינויים, ככה נזכור אותם טוב יותר, וכך הרבה יותר סביר שנשים לב לשידוכים פוטנציאליים שעשויים לצוץ, ואף ננסה לקדם אותם.

הזמן בורח לבנימין, כמו לרבים אחרים שמייחלים כל כך לבנות בית משל עצמם, ובכל זאת, הוא חיובי ואופטימי. מה שמחזיק את בנימין היא אמונתו התמימה שודאי יש לא-לוהים מישהי מאוד מיוחדת עבורו, שבשבילה הוא נאלץ לחכות.

בנימין ממלא את חלקו. הבה נעשה הכל כדי למלא גם את חלקנו.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן