רוזי ושרי היקרות,

אני יוצאת עם מישהו מזה מספר חודשים. אנחנו גרים במרחק רב זה מזו, כך שההיכרות בינינו לא הייתה אידיאלית ולא תרמה במידה המקסימלית לבניית הקשר בינינו. כשאנחנו ביחד אני נהנית מחברתו, אבל מכיוון שאנו נפגשים לעתים רחוקות יחסית, בכל פעם שאנו נפגשים זה כאילו אנחנו מתחילים מחדש. ואני שונאת את הספקות הבלתי-פוסקים שיש לי בזמן שאיננו ביחד.

הוא אדם נהדר ויש לו רבות מהתכונות שאני מחפשת בבן זוג, אבל אני לא מרגישה שיש לי קשר רגשי אליו, למרות שעבר זמן מה מאז שהתחלנו להיפגש. נתתי לזה הרבה זמן כי אני מאמינה שהיה לזה פוטנציאל, אבל בשלב זה אינני יכולה לראות את עצמי מתחתנת איתו.

אני מרגישה נורא שלקח לי כל כך הרבה זמן להבין שאני לא רוצה להמשיך להיפגש איתו. אני יודעת שזה לא בסדר שאינני מספרת לו על הרגשתי, אבל לא נעים לי לעשות זאת בטלפון. מה לדעתכן עליי לעשות?

ש.

ש. היקרה,

סיום מערכת יחסים לעולם אינו תהליך קל, מכיוון שאנו מנסים למזער את הפגיעה בצד השני ככל האפשר. אבל כשהפרידה בלתי נמנעת, כפי שזה נראה לגבי הקשר שעליו את מדברת, מוטב ששני הצדדים יסיימו את הקשר בהקדם ולא "ידחו את הקץ".

כשהפרידה בלתי נמנעת, מוטב ששני הצדדים יסיימו את הקשר בהקדם ולא "ידחו את הקץ".

מובן שהיית רוצה לבשר את החדשות באופן אישי, כי את חושבת שזה יותר מכובד. עם זאת, לנוכח המרחק הגיאוגרפי, ייתכן שיהיה זה הוגן יותר לספר לו בטלפון. לא כדאי שהוא ייסע מרחק רב מתוך ציפייה לפגישתכם, יתאכזב קשות ויחזור הביתה בודד ומדוכדך. באופן דומה, לא כדאי שאת תיסעי רחוק כדי לפגוש אותו, מלאה בחשש מפני הפגישה ותוהה מה תגידי לו, ואחר תחזרי הביתה, אכולת רגשות אשמה ונקיפות מצפון.

כעת נתייחס לדרך הטובה ביותר לבשר את החדשות. עלייך לעשות את הדברים בצורה מתחשבת, תמציתית וברורה. עלייך להעביר לו בבירור את המסר שהקשר ביניכם הסתיים וכי אינך מעוניינת להמשיך בו. אנו חוששות שרגשות האשמה שלך עלולים לגרום לך להסס לגבי מה שאת רוצה לומר ולא להעביר את המסר בצורה ברורה.

מה עלייך לומר? תוכלי למשל לומר, "בתקופה האחרונה חשבתי הרבה על הדברים. אני חושבת שאתה בחור מאוד מיוחד, אבל הגעתי להבנה שהקשר שלנו לא מתקדם בכיוון שהייתי רוצה. לא נעים לי לומר את זה, אבל אנחנו צריכים להפסיק להיפגש". זוהי דרך מתחשבת, תמציתית וברורה.

אל תנסי לרכך את המכה בהסברים ארוכים על המאמצים שהשקעת בניסיון שהקשר יעבוד, איזה אדם נפלא הוא או שאלמלא המרחק ביניכם אולי המצב היה שונה. אם תתחילי לתרץ את הדברים, בסופו של דבר את עלולה למצוא את עצמך נוטעת בו תקוות שווא שאם הוא ישתנה בצורה מסוימת, יש לקשר ביניכם סיכוי. שניכם צריכים להבין שהקשר הזה פשוט לא עובד ושהוא נגמר.

אין צורך להרגיש "נורא". חשבת שיש לקשר ביניכם פוטנציאל ועשית כמיטב יכולתך כדי למצות את האפשרויות. העובדה שבסופו של דבר החלטת שלמרות כל תכונותיו החיוביות אינכם מתאימים, היא משהו שקורה לאנשים רבים. רבים מאיתנו יוצאים עם בני זוג שהם "כמעט מתאימים" ונדרש זמן להבין שזה לא זה. לא משכת זמן בלתי-סביר בהגעה לתובנה זו: מספר חודשים אינם זמן ארוך מדי, בעיקר מכיוון שלא נפגשתם לעתים קרובות בגלל המרחק ביניכם.

לפעמים, כשאחד הצדדים מבין שאין פוטנציאל אמיתי לנישואין, למרות שהוא מחבב ומעריך את הצד השני, הוא נוטה להתאמץ עוד יותר כדי לגרום לקשר לעבוד. מניסיוננו, אם אחרי כמה שבועות אותו צד ממשיך להיות מוטרד מאותם נושאים ולא מוצא דרך לקבל את המצב או לפתור אותו, זמן נוסף לא ישנה דבר.

יש אנשים ש"טוחנים מים" במשך חודשים (או שנים!) בניסיון לגרום לקשר לעבוד. כפי שאנו רואות זאת, הֵבַנְתְּ מה קורה בשלב יחסית מוקדם, ותחסכי לכל הצדדים תסכול מיותר אם תסיימי את הקשר כעת.

אנו ממליצות לך להקדיש מחשבה לעובדה ש"גורם המרחק" אינו הסיבה היחידה לכך שהקשר ביניכם לא עבד. נכון שקשה לשמור על הקשר כשצריך לחכות זמן רב בין הפגישות. אבל למרות קושי זה, אם שניכם הייתם מתאימים זה לזו, הייתם מקבלים תחושה שנוצר ביניכם קשר חזק, והייתם מנסים ליצור הזדמנויות לבלות זמן רב יותר ביחד או לקצר את הזמן בין פגישה לפגישה, כדי לא לאפשר ל"מומנטום" לדעוך. בנוסף לכך, האימיילים ושיחות הטלפון ביניכם היו עוזרים לפתח את הקשר ולהעמיקו (מערכות יחסים רבות "בשלט רחוק" מצליחות לפרוח בדרך זו).

בתחום ההיכרויות מתרחשות פרידות רבות, והחלטתך להיפרד כעת היא החלטה הגיונית ונכונה. לכן, עודדי את עצמך וגייסי את האומץ הדרוש כדי לסיים את הקשר. לא משנה מה תגידי – הוא ייפגע ואת תהיי עצובה. אבל לא יחלוף זמן רב לפני שכל אחד מכם יוכל להמשיך הלאה ולמצוא את האדם שמתאים לו באמת.

רוזי ושרי