לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




שאלה 145: האם ניתן להציל את נישואי?

שאלה 145: האם ניתן להציל את נישואי?

הנישואין שלה הם אסון מוחלט. האם ניתן להצילם? תשובה יסודית ומעמיקה של המומחיות שלנו, שיכולה לשפוך אור על כל מערכת יחסים טרייה שעלתה על שרטון.

רוזי ושרי היקרות,

אני נשואה קצת יותר משנה ועברתי לגור בחו"ל עם בעלי. לפני שהתארסנו, בעלי היה מלאך – אוהב, אכפתי וחם. לאחר האירוסין התחלתי לראות בו צד שונה. הוא התחיל לדרוש ממני דברים ונהג לאיים: "אם לא תעשי את זה, אני מבטל את החתונה". מכיוון שהפרתי אירוסין קודמים, לא רציתי להפר גם את אלה, כך שפטרתי זאת כמתחים של לפני החתונה.

כעת, לאחר שהתחתַנּו, הוא אומר, "אם לא נעשה כך וכך, אתגרש ממך". הוא לא מתחשב בדעתי בשום דבר, ואין לי משפחה שתתמוך בי בארץ בה אנו חיים. אמא שלו תומכת בו בכך שגם היא אומרת לו להתגרש ממני. זו הייתה שנה איומה, אבל אני לא רוצה להתגרש, בגלל ההשלכות שלאחר מכן. מצד שני, אני לא מסוגלת יותר להישאר בנישואין האלה. אין לנו ילדים, מכיוון שלבעלי יש קשיים באינטימיות אתי.

בעלי השתנה ואני מרגישה שאני לא מכירה (וגם לא מחבבת) אותו יותר. הוא מסרב ללכת לייעוץ זוגי כי הוא טוען שאני הבעיה. אינני יודעת מה עוד לעשות. אנא עזרו לי.

ר.

ר. היקרה,

ניתן לחוש שנישואייך קשים ושאת ובעלך לא מאושרים, אבל אין לנו מספיק מידע כדי לדעת מה בדיוק פוגע בנישואיכם. ניתן להתייחס לעובדות שתיארת ממספר נקודות מבט. להלן שתיים מהן:

אפשרות ראשונה: קשיים בהסתגלות לחיי הנישואין

כל זוג עומד בפני אתגר מסוים מבחינת ההסתגלות של בני הזוג במהלך שנת הנישואין הראשונה. יש מספר גורמים שיכולים להקל על המעבר לחיי נישואין, כולל מידת המודעות של שני בני הזוג לכך שנישואין דורשים הסתגלות, ומידת הפתיחות והגמישות שלהם. לפעמים יש לאחד מבני הזוג או לשניהם מיומנויות שיעזרו להם לבצע את ההסתגלות, או שהם יכולים ללמוד ולרכוש מיומנויות אלה בשלבים הראשונים של נישואיהם, אולי בעזרת סדרת סדנאות או פגישות שנועדו במיוחד למטרה זו, עבור זוגות נשואים טריים.

להלן חלק מהקשיים העומדים בפני זוגות טריים:

  • התרגלות של כל אחד מבני הזוג לקצב החיים, להעדפות ולסגנון של הצד השני.

  • איזון בין הצורך בזמן אישי, החברים ותחומי העניין האישיים, לבין הצורך בזמן לבילוי ביחד, חברים משותפים, ותחומי עניין משותפים.

  • למידה כיצד לתקשר בצורה מכובדת ויעילה, כך שכל אחד מהצדדים ישמע באמת את מה שהצד השני אומר ויגיב בהתאם.

  • הבנה מתי לוותר לטובת היחסים, או מכיוון שהדבר חשוב לבן/בת הזוג יותר מאשר לכם.

  • למידה כיצד לפתור חיכוכים בצורה פרודוקטיבית ולהכיר בכך שתמיד יהיו נושאים שלגביהם לא תגיעו להסכמה.

מכתבך מדגיש את הקשיים של בעלך בהתמודדות עם מושג הנתינה והפשרה, אבל אנו יכולות להבטיח לך שהבעיה אינה רק שלו. ייתכן שגם הוא מתפשר על מספר רב של נושאים, אבל מכיוון שקשה לך כל כך, את מתקשה לראות את הדברים מנקודת המבט שלו. בנוסף לכך, ייתכן ששניכם לא בדיוק יודעים "לבחור את המלחמות שלכם" בחוכמה, משהו שזוגות שנשואים זמן מה כבר למדו לעשות.

ייתכן ששניכם לא בדיוק יודעים "לבחור את המלחמות שלכם" בחוכמה

ייתכן גם שהוא מצליח להשיג את שלו לעתים קרובות יותר ממה שהיה רצוי, מכיוון שאת לא יודעת להיות מספיק אסרטיבית כדי לאזן את הקשר ביניכם. ה"איומים" של בעלך לגבי גירושין עשויים גם להיות דרך ילדותית מעט לבטא תסכול כתוצאה מהאומללות שלו או שלך, או דרך מוטעית לפתור בעיה, כשהוא לא מכיר דרך אחרת לעשות זאת.

האתגרים של שנת הנישואין הראשונה הוחמרו אצלכם, כתוצאה מהעובדה שעברתם לארץ אחרת ונותקת ממשפחתך וממערכת התמיכה שלך. הדבר מקשה על המעבר מחיי רווקות לחיי נישואין. המעבר לתרבות לא מוכרת גם הוא מלחיץ. כמו כן, נפוץ למדי שאנשים במצבך מצפים מבן/בת הזוג שיהפוך להיות מרכז חייהם וישמש תחליף למשפחה ולרשת החברתית, בה בעת שהוא מהווה גם את הבידור ומקור האושר והנחמה. ציפיות אלה יוצרות לחץ לא הוגן על האדם שאמור להיות סופרמן (או סופרוומן), וגורמות לחיכוכים רבים בנישואין. אמנם בעלים ונשים מקבלים על עצמם רבים מתפקידים אלה בשלבים שונים במהלך הנישואין, אך לא ניתן לצפות מאדם אחד למלא את כולם בבת אחת ולהיות המקור היחיד לנחמה, אושר וביטחון של בן/בת הזוג.

גורם נוסף התורם לקשיים שאת ובעלך חווים הוא משפחתו, בעיקר אמו, שנמצאים בקרבת מקום, בשעה שבני משפחתך מרוחקים. ממכתבך נשמע שחמותך מעודדת את בעלך בפועל להתגרש ממך, אבל ייתכן שיש להתנהגותה הסברים אחרים. ייתכן שהיא משתתפת בצערו של בנה בכך שהיא אומרת לו שאם הוא אומלל, יש לו תמיד אפשרות להתגרש. ייתכן אפילו שהיא מתוסכלת מתלונותיו ובעצם מנסה לומר לו: "אם אתה מסרב לעשות משהו לגבי הבעיות שלך בנישואין, תפסיק להתלונן ותתגרש".

לקשיי האינטימיות שהזכרת ייתכנו גורמים רבים, אבל זהו בהחלט סימפטום של נישואין עם קשיים. מכיוון שלא פירטת, לא נעמיק בהתייחסותנו מלבד זאת שנציין כי זהו קושי שניתן לטפל בו ביתר הצלחה לאחר שתתקדמו בפתרון הבעיות האחרות ביחסים ביניכם. מיד נדון ברעיונות שיש לנו לגבי נושא זה.

אפשרות שנייה: יחסי שתלטנות קלאסיים

מנקודת מבט שונה, מכתבך עשוי לתאר את מה שאחרים היו מכנים בשם יחסי שתלטנות קלאסיים, שבהם הגבר מתנהג בצורה מקסימה וחמה בתהליך החיזור, אבל מתחיל להפגין את נטיותיו השתלטניות בשלב האירוסין או אחרי הנישואין. תכופות, השתלטן בוחר באופן לא מודע בת זוג פגיעה יותר, שיש לה חוסר ביטחון עצמי או תלותיות. הוא עלול להתחיל לבודד את בת הזוג ממערכת התמיכה שלה על-ידי תלונות על משפחתה וחבריה וניסיונות לאסור עליה להיפגש עמם.

הוא עשוי להתחתן עם מישהי שמוכנה לעבור לעיר או אפילו ארץ אחרת, מה שיבודד אותה עוד יותר. הוא עשוי לשלוט גם בדרכים אחרות, כגון הגבלת חופש התנועה של אשתו והגבלת הגישה שלה לכסף. כדי להשיג את צייתנותה של אשתו לדרישותיו, הוא עלול לפגוע בה או להעניש אותה, או במקרה שלך, לאיים בגירושין.

לא כל אדם בעל נטיות שתלטניות הופך לבן זוג שתלטן

לא כל אדם בעל נטיות שתלטניות הופך לבן זוג שתלטן. גבר כזה עשוי להינשא למישהי שמסוגלת לעמוד על שלה, כך ששתלטנותו לא מקבלת הזדמנות להרים ראש. במקרה כזה הוא ייאלץ ללמוד את מיומנות המשא ומתן והפשרה (או שיהיו להם ויכוחים רבים מכיוון שהם לא למדו מיומנות זו).

חשוב להבין שאנשים רבים שהופכים לבני זוג שתלטניים לא תכננו להפוך לבריונים. הם רוצים נישואין מאושרים, אך מתקשים להגיע לכך ממספר סיבות. ייתכן שלא ראו נישואין בריאים בזמן שגדלו ואין להם דוגמא חיובית שלפיה יוכלו לפעול. ייתכן שחסרות להם מיומנויות בין-אישיות או שהם ילדותיים מדי. ייתכן גם שהם מוכנים ללמוד כיצד להגיע לנישואין שוויוניים יותר, בעיקר כשנישואיהם נמצאים בשלב מוקדם יחסית.

בהתבסס על מכתבך לבדו, כל אחת מהאפשרויות שהצגנו היא סבירה. אולי האמת היא שילוב של השתיים, ואולי אם היינו שומעות את הצד של בעלך הייתה לנו הערכה שונה. דבר אחד שאנשים מיואשים לא מבינים הוא, שברוב המקרים, אין צד אחד ש"אשם" בבעיות בנישואין. הבעיה טמונה בדרך שבה הם מתקשרים זה עם זו. ובלי קשר לשאלה מהו מקור בעיותיכם, אנו מאמינות שנישואייך זקוקים לעזרה מיידית כדי לשרוד.

האם ניתן להציל את נישואייך?

האם זה מאוחר מכדי להציל נישואין צעירים שבהם שני הצדדים נשמעים כה אומללים? במקרים רבים התשובה היא "לא!" ראינו נישואין רבים, בעיקר בשלבים ההתחלתיים, שהתרוממו ממצולות הייאוש, בעזרתו של מטפל או יועץ נישואין מוסמך ומיומן. לעתים קרובות, ההצלחה מתרחשת כשהבעל והאישה מאמינים שהם יכולים לעבוד ביחד כדי לגרום לנישואין להצליח, והם מחליטים לעשות את המאמץ. בפעמים אחרות, הדבר נובע מכך שאחד מהם עובד עם מטפל ומתחיל לעשות שינויים שיש להם השפעה על האופן שבו הם מתקשרים זה עם זה. בנקודה מסוימת שאחר כך, מבין בן הזוג השני שהטיפול יכול להועיל ומצטרף גם הוא לייעוץ.

אנו מבינות שבעלך אינו מעוניין בייעוץ זוגי, אך ייתכן שבשלב זה שניכם עסוקים בהאשמת הצד השני באומללותכם. עם גישה כזו, אף אחד מכם לא יצליח לשנות משהו ולשפר את נישואיכם. שניכם תפיקו הרבה יותר תועלת אם תשנו את גישתכם למצב. האם לא מוטב לומר שכל אחד מכם רוצה נישואין טובים, אך שניכם מתקשים להשיג זאת מכיוון שאיבדתם את דרככם? שאת מתבוססת שלא לצורך בייאוש וברחמים עצמיים? ששניכם זקוקים לעזרה ובמקום להאשים זה את זו עליכם ללמוד לעבוד ביחד בעזרתו של יועץ או מטפל?

איננו יכולות לִצפות את ההשפעה שתהיה לייעוץ על נישואייך, אך מכיוון שאת רוצה לשמור על הנישואין, אנו מאמינות שזהו הצעד הבא שעלייך לנקוט, גם אם לא ניתן לשכנע את בעלך להצטרף אלייך בשלב זה. בחרי מטפל המתמחה בטיפול משפחתי או זוגי, מטפל שעליו קיבלת המלצות ממספר אנשים מהימנים.

על כל שני צעדים של התקדמות קרוב לוודאי שיהיה צעד אחד אחורה

יש לקוות כי הייעוץ יעזור לך גם לזכות בנקודת מבט ברורה ומאוזנת יותר על מצבך. את עשויה להתקדם כך שנישואייך ישתפרו או שאת עשויה להחליט בסופו של דבר לסיים את הנישואין. עלייך להיות מוכנה לכך שכל התקדמות, תהא אשר תהא, תיקח זמן ותהיה מלווה בנסיגה מסוימת – על כל שני צעדים של התקדמות קרוב לוודאי שיהיה צעד אחד אחורה. עדיין, את תמשיכי להתקדם בכיוון הנכון.

מלבד הייעוץ הזוגי, אנו מציעות לך גם לנקוט צעדים להעשרת חייך האישיים. אם אינך עובדת כעת, שקלי כניסה לשוק העבודה, אפילו באופן חלקי; ומה לגבי התנדבות מספר פעמים בשבוע? ייתכן שיש דרכים שבהן תוכלי להעשיר את עצמך מבחינה יהודית ורוחנית; חשוב שתפתחי קשרים חברתיים אם עדיין לא עשית זאת. תוכלי לעשות זאת על-ידי עבודת התנדבות, מעורבות בבית הכנסת המקומי או השתתפות בפרויקטים שבהם תוכלי לפגוש נשים יהודיות אחרות; אם יש לך כישרון או תחביב שזנחת, זה הזמן לשוב ולעסוק בו, או ללכת ללמוד משהו שמעניין אותך.

קל לרחם על עצמך כשאינך יוזמת. אם תפעלי לפי הצעותינו, תרגישי טוב יותר לגבי עצמך והדבר עשוי להשפיע על נישואייך לטובה.

אנו מאחלות לך הצלחה רבה,

רוזי ושרי

27/12/2008

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 9 תגובות ב-8 דיונים

(8) אנונימי, 3/9/2012 16:57

האם ניתן להציל נישואי?

חבל שאת מתעקשת להמשיך בנישואין אומללים שכאלה. בד"כ שנים ראשונות הן השנים היפות ביותר בנישואין.ואם את כותבת שיש לו בעיות בתחום האינטימי שביניכם תברחי ממנו כמו מאש.

(7) אנונימי, 12/12/2011 15:19

יש לי סיפור דומה.....

לפני שחברתי התחתנה היו לה ספקות גם כן- האינטואיציה שלה אמרה לה שזה לא זה, אבל היא פחדה מה יאמרו אחרים ובסוף התחתנה איתו (הוא היה בובון לפני הנישואים והיה משוגע עליה, אמא שלו ממש לא אהבה אותה, וניסתה לעשות הכל כדי שהנישואים לא יצאו לפועל) מיד אחרי הנישואים הוא נהייה שונה, הוא התחיל להקשיב לאמא שלו יותר ולהתעלם מהחברה שלי.... אבל היא לא רצתה להיתרגש ונשארה איתו, כאשר אמא שלו נפטרה היא חשבה שזהו הבעיות נפטרו יחד איתה, אבל זה לא קרה המשפחה שלו המשיכה להגיד לו להתגרש ממנה ולהקשות עליה את החיים. בינתיים נולדו להם ילדים ואחרי כמה שנים הוא החליט שהוא רוצה להתגרש- ולא רצה לתת לה כלום, לא מזונות לילדים - ממש כלום... הילדים כמובן נגררו לתוך הבלאגן הזה ושנות ילדותם לא היתה קלה כלל מה שאני רואה שמאוד השפיע על חלק מהם בבגרותם. היא תמיד אומרת לי- כשנישואים לא הולכים מייד - להתגרש! היא כמובן אומרת את זה על סמך ניסיונה, עם זאת אינני מאמינה שזו הדרך לכל המקרים, יש מקרים שאפשר לתקן ויש מקרים שלא! אני חושבת שמקרה כמו זה שבכתבה אי אפשר לתקן- הוא שתלטן ואמא שלו מסיתה אותו עוד יותר... במקרה כזה אין מה לעשות כי אם להתגרש ולהתפלל שפעם הבאה יהיה יותר טוב.

ש, 22/11/2012 10:48

להתגרש מיד וללכת לטיפול אישי

משהו בבחורה הצעירה והאומללה הזאת מושך אליה את ההתנהגות כלפיה. לא שהיא אשמה חס ושלום. אבל טיפול עם יועץ מקצועי ישים את האצבע במקום הנכון. שיקום עצמי. והחיים לפניה. חבל לסבול.

(6) ליאורה, 3/7/2011 19:02

לא על כל דבר צריך להתפשר- תעשי שיהיה לך טוב

מאוד מאוד מבינה. הדברי ם לא הולכים ונעשים קלים. להיפך עם הזמן ועם הילדים- את הולכת לאיבוד. המתח יכול לגאות ושוב תשאלי את עצמך. לאן נעלמת. אני יודעת .הייתי שם. אם את מרגישה שאין פרטנר ושהאמא שלו נושפת בערפך- לכי. את ראויה ליותר. זה לא קל. אך אחר כך זה נהיה הרבה יותר קשה. חבל עלייך.

(5) , 4/1/2009 06:37

לעזוב אותו ללא שהיות! לחזור לארץ!

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub