רוזי ושרי היקרות,

אתמול בערב הודיע לי בעלי שאני לא הנפש התאומה שלו.

אמרתי לו שמכיוון שאנחנו נשואים, חשבתי שאנחנו מאוחדים וביחד מהווים שני חצאים של שלם. גדלנו ביחד והיינו שותפים במשך שנים. בסדר, אז לא הכל מושלם, אבל התייחסתי לקשר בינינו כאל משהו שלא ניתן להתרה.

תשובתו הייתה, "אנחנו נבראים מחדש מדי יום!"

מה זה אמור להביע?! אני חושבת שבעלי טועה בפירוש דברים שהוא קרא לגבי "הנפש התאומה". אנא הסבירו לי כיצד אתן מבינות את מושג הנפש התאומה.

אני פגועה ומודאגת, ואני מאמינה שתשובתכן יכולה מאוד לעזור: בעלי קורא את עצותיכן ומתייחס לדבריכן בכובד ראש.

נ.

נ. היקרה,

ביחד יש לנו יותר מ-50 שנות ניסיון מצטבר עם זוגות ורווקים ואנו רואות שקיימת תפיסה מוטעית של המושג "נפש תאומה". מביטוי זה משתמע כאילו 1) שני אנשים נועדו זה לזו מן הרגע הראשון ו- 2) כתוצאה מכך, תמיד יהיו להם יחסים אידיאליים ולעולם לא יהיה עליהם להשקיע מאמצים בשיפורם. רעיונות אלה שגויים.

המבחן הסופי של נישואין אינו ההרגשה של כל אחד מבני הזוג שהוא אכן נשוי לנפש התאומה שלו

המבחן הסופי של נישואין אינו ההרגשה של כל אחד מבני הזוג שהוא אכן נשוי לנפש התאומה שלו. שכן, זוהי הרגשה שיש לאנשים כשהם מאוהבים זו בזה, והיא דועכת ככל שההתאהבות מתחילה להתפוגג. חשובה יותר ההתאמה הבסיסית בין הבעל והאישה וחשוב גם שהם יבנו ביחד את חייהם בתהליך מתמשך של בנייה וצמיחה.

לאחר שהבהרנו זאת, מה הופך שני אנשים ל"מתאימים" זה לזו? האמת היא שאנו מסוגלים ליצור קשר עם מספר אנשים שונים ולבנות עם כל אחד או אחת מהם נישואין טובים. כל נישואין יהיו שונים זה מזה, ויכילו דברים טובים ושליליים כאחד. תכופות אנו עדות לתהליך זה כשגבר או אישה שהתאלמנו לאחר שהיו להם נישואין טובים, יוצרים מערכת יחסים חדשה וטובה ובונים נישואין אוהבים שניים. איך הם מצליחים? הם משקיעים את האנרגיה בבנייה ובטיפוח של מערכת יחסים טובה.

למרבה הצער, אנשים רבים מתעלמים מן העובדה שכששני אנשים שמתאימים זו לזה יוצרים קשר לראשונה, עליהם לבלות את שארית חייהם בטיפוח הקשר ביניהם. בכל נישואין יהיו תקופות פחות מוצלחות, שבהן עוברים בני הזוג תקופה קשה ואולי אפילו מפקפקים ברצונם להמשיך את הקשר. בתקופות אחרות, הקשר יהיה נפלא ואפשר יהיה פשוט ליהנות ממנו. גם אז, לא ניתן להתייחס לקשר הנישואין כאל מובן מאליו, וקרוב לוודאי שתוך זמן לא רב יהיה על בני הזוג לחדש את מחויבותם זה כלפי זו, כדי להמשיך לשמור על מערכת יחסים בריאה.

לפעמים, כשישנו מתח בין בני הזוג (לדוגמא, כשלאחד מהם יש קשיים בעבודה או שאלות לגבי תחושת הזהות העצמית שלו, או כשאיכות הקשר הרגשי בין בני הזוג נפגעת), אחד מהם עשוי להרהר במצב ולהחליט שהם לא באמת נועדו להיות ביחד... או שאולי הוא/היא מעולם לא אהב/ה את בן/בת הזוג... ואולי אפשר למצוא מישהו/י יותר טוב/ה...

ראינו רגשות כאלה מתעוררים בנישואין רבים – גם נישואין שבסופו של דבר מתגלים כארוכים, יציבים ומאושרים. לרוב, ניתן להתגבר על רגשות אלו, ואיכות מערכת היחסים בין בני הזוג יכולה להשתפר בצורה דרמטית.

הסוד טמון ביכולתם של הבעל והאישה להבין כי רגשות אלו עלולים להתעורר וכי יש דרכים רבות להעמקת הקשר הרגשי ולהשבת האהבה על כנה.

החברה של ימינו מטפחת את הציפיות הלא-מציאותיות מחיי הנישואין – ומושג "הנפש התאומה" הוא דוגמא טובה לכך

החברה של ימינו מטפחת את הציפיות הלא-מציאותיות מחיי הנישואין – ומושג "הנפש התאומה" הוא דוגמא טובה לכך. גישה מציאותית יותר לנישואין היא שבקשר בין בני הזוג אמורות לשרור תחושות חברות ואמון, כמו גם היסטוריה משותפת של עליות וירידות. יהיו תקופות שבהן הם יכעסו מאוד זו על זה, ובאחרות הם ירגישו מאוהבים עד עמקי נשמתם. מה שחשוב באמת בנישואין הוא האופן שבו תופסים בני הזוג את הקשר באופן כללי, לא מה הבעל והאישה מרגישים זה כלפי זו בכל רגע ורגע.

עצתנו לך היא לא להיבהל מה"תובנה" של בעלך. ייתכן מאוד שהוא נמצא עכשיו במסע חיפוש רוחני. אנשים שנמצאים במסע כזה נוטים לשאול שאלות לגבי היבטים רבים בחייהם, כולל נישואין; כך שלא כדאי שאת או בעלך תיחפזו להסיק מסקנות. קרוב לוודאי שבעלך יעצב מחדש את תחושותיו במשך הזמן, מעצם הימצאותו בחיפוש. ייתכן גם שהוא יבין במהרה שנישואיו הם מקום-מבטחים רב-ערך במסע הזה.

את ובעלך יכולים להצליח בנישואיכם, גם אם הוא מחפש משהו שאת מרגישה שכבר מצאת. בסופו של דבר, ייתכן שהוא ימצא את עצמו בעמדה שונה משלך מבחינה רוחנית. נישואיכם עדיין יכולים לשמש עוגן לשניכם, אם תוכלו לכבד זו את נקודת המבט של זה.

אם אחרי כל זה תחושו שלא טוב לכם, ובעלך ימשיך להביע חוסר סיפוק מן הנישואין, חשוב מאוד שתפנו לייעוץ נישואין, שיכול לסייע לזוגות לשפר מאוד את איכות מערכת היחסים ביניהם.

אנו מקוות שדברינו עזרו לך ומאחלות לך הצלחה רבה,

רוזי ושרי