לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




דכאון בעקבות פרידה

דכאון בעקבות פרידה

לפני שבעה חודשים אירוסיי הופרו, ומאז אני מלא כעס ואיני יכול להמשיך הלאה.

מאת

רוזי ושרי היקרות,

 

לפני קצת יותר משנה פגשתי אישה שחשבתי שהיא אהבת חיי. הכל נראה ורוד, ושנינו ציפינו בהתרגשות לעתיד. בשלב מסוים של הקשר בינינו, אמה נכנסה לתמונה כדי לוודא ש"יש לי כוונות רציניות".

 

בקיצור, התארסנו והיינו מאושרים. ואז, שבעה חודשים לאחר שהתארסנו, בת זוגי החליטה לפרק את הקשר... במידה רבה כתוצאה מהשפעת אמה.

 

מבחינתי, הפרידה התרחשה באופן פתאומי, 3 שבועות לפני החתונה, ללא התראה מוקדמת. אפילו לא ניתנה לי ההזדמנות ההוגנת של נסיון למצוא פתרון. היא פשוט הודיעה לי שזה נגמר וזהו.

מיותר לומר, עברתי שלבים של אבל, ואני עדיין מרגיש מאוד מדוכא ומדוכדך. היה לי הכל, והוא נעלם כהרף עין. אני מבולבל, ואיני יודע כיצד אוכל להמשיך בחיי.

 

כיצד אוכל להמשיך בחיי, כשאני עדיין כאוב?

 

הכעס שאני נושא בתוכי אינו בריא. אני אדם שלא היה פוגע בזבוב, אבל אני מסתובב עם בטן מלאה עליה ועל אמא שלה, ואני מרגיש שהכעס מונע ממני להמשיך הלאה.

 

כבר מנסים להכיר לי נשים אחרות, ואפילו יצאתי למספר פגישות, אך זו טעות לדעתי. אינני מוכן לכך עדיין, למרות שעמוק בפנים, אני רוצה למצוא קשר דומה לזה שהיה לי עם ארוסתי לשעבר.

 

אני מרגיש כאילו אני בסוג של מרוץ עם האקסית שלי, מי משנינו יהיה הראשון שיצליח למצוא אושר. אני רוצה שהיא תתחרט על החלטתה, והמחשבה שאולי זה לא יקרה, מכאיבה לי אפילו יותר. כיצד אוכל להמשיך בחיי בהרגשה הזו?

 

ר.

 

ר. היקר,

 

הצטערנו מאוד לשמוע שאירוסיך התפרקו, ואנחנו מבינות היטב מה עובר עליך עכשיו. אולם בניגוד למה שכתבת, שעברת את שלבי תהליך האבל, אנו סבורות כי אתה עדיין נמצא במהלכו. תהליך האבל שונה מאדם לאדם ואנשים רבים זקוקים לזמן רב יותר כדי להתגבר על רגשות האובדן העוצמתיים. היינו רוצות שתיתן לעצמך יותר זמן כדי להתאבל, ויש לנו הצעות כיצד תוכל לתפקד טוב יותר בזמן שאתה עושה זאת.

 

בשנת 1969, ד"ר אליזבת קובלר-רוס הגדירה את חמשת השלבים שאנשים עוברים בהתמודדות עם מחלה סופנית או אובדן קשה. למען האמת, המלה "שלבים" קצת מטעה, משום שהם אינם מתרחשים על פי סדר מסוים, ולעתים אדם שעובר שלב מסוים יכול לחזור ולחוות אותו שוב. לכן אנו מעדיפות לקרוא להם "היבטים של אבל". למרות שסבלו של כל אדם מאובדן הוא ייחודי, הידיעה שתחושותיך הן טבעיות ושבמשך הזמן רוב האנשים האבלים מצליחים לשוב לחיים "נורמליים", יכולה לעזור.

 

חמשת היבטי האבל שזיהתה ד"ר קובלר רוס הם:

 

·         הכחשה – זה לא קרה... היא לא רצתה להיפרד... מאיפה זה מגיע... חשבתי שאנחנו מאושרים.

·         כעס – אני שונא את אמא שלה בגלל שהיא הרסה את הקשר שלנו. אני שונא אותה, שהיא לא הייתה הוגנת מספיק כדי להיפגש אתי ולנסות למצוא פתרון.

·         מיקוח – אם רק הייתי יכול לפגוש אותה עוד פעם, הייתי יכול לשכנע אותה שמקומה אתי, היא תתחרט בסוף ותרצה לחזור אלי.

·         דיכאון – אני בדיכאון... אני לא מצליח לחזור לחיים נורמליים... אני עצוב כל הזמן.

·         קבלה – אני יודע שאיני יכול לשנות את החלטתה... אעשה הכל כדי להמשיך הלאה.

 

נדמה שחווית או שאתה חווה כעת את כל ההיבטים האלו של תהליך האבל.

 

מובן שלא ציפית מארוסתך להיפרד ממך שבועות ספורים לפני החתונה. וכשזה קרה, רגשותיך צנחו בן רגע מציפייה נלהבת ושמחה, לחוסר אמון ואכזבה. כעת אתה מרגיש נבגד, וקרוב לוודאי שאתה נזהר מאוד מלתת שוב אמון. גם אלה הן תגובות טבעיות למה שקרה, ובה בעת, הן עלולות לסבך את תהליך ההחלמה שלך.

 

אין שום דבר "לא תקין" בהרגשתך הנוכחית, או בעובדה שלמרות שהיית רוצה להמשיך הלאה, אתה מרגיש תקוע. פשוט ייקח לך קצת יותר זמן להתאושש.

 

ארבעה שלבים בדרך להתאוששות

 

יש לנו מספר הצעות שיוכלו לסייע לך לתפקד טוב יותר כשאתה מתקדם מאבל להתאוששות:

 

1.      גם אם לא מתחשק לך להתלבש יפה, להתגלח, להסתפר או לאכול ארוחות בריאות, הכרח את עצמך להמשיך ולטפח את עצמך כרגיל. הזנחת המראה החיצוני בתקופות של עצב או דכדוך, עלולה רק להחמיר את ההרגשה. לעומת זאת, אדם שמתלבש יפה ואוכל היטב ירגיש שעדיין קיים סדר מסוים בחייו.

 

2.      עסוק בפעילות גופנית כלשהי על בסיס קבוע, 4 או 5 פעמים בשבוע. זו יכולה להיות הליכה בת 30 דקות בהפסקת הצהריים, אימון בחדר כושר, שחייה או אפילו שיעור ריקוד. פעילות גופנית משחררת אנדורפינים, שגורמים לשיפור מצב הרוח, ויש לה יתרונות בריאותיים ברורים.

 

3.      אם היו לך תחביבים או פעילויות מהם נהנית בעבר, התחל לעסוק בהם שוב. למשל, שירה במקהלה, קריאת ספרי מתח, חלוקת ארוחות לנזקקים, השתתפות בשיעור תורה שבועי, השתתפות בחוג ציור או אמנות, הצטרפות למכון כושר... כל מה שבא לך. ייתכן שבתחילה תצטרך לאלץ את עצמך להשתתף, אולם לאחר זמן מה תתחיל להרגיש את היתרונות שבדבר.

 

יש לנו אזהרה אחת – אל תנצל תקופה זאת כהזדמנות להתחיל לעסוק בתחביב או בפרויקט חדש. יהיה לך מספיק קשה לחזור למשהו ממנו נהנית בעבר, כך שהתחלה של משהו חדש, עלולה להיות הרבה יותר קשה ולייאש אותך.

 

4.      נסה למזער את הכעס שאתה חש. מצד אחד, כעס הוא רגש טבעי שאנשים רבים חווים לאחר אובדן משמעותי. בה בעת, כעס מופרז או ממושך עלול לפגוע בתהליך ההתאוששות וביכולת להתקדם הלאה בחיים. נסה ליישם חלק מהעצות הבאות שיכולו לסייע לך להתגבר על כעסך כלפי ארוסתך לשעבר ואמה:

 

בטא את כל הכעס והעלבון במכתב:

 

·         נסח מכתב לארוסתך לשעבר ומכתב לאמה, ובטא בהם את כל הכעס והעלבון שאתה חש. אל תנסה למתן את רגשותיך ואל תסנן דבר – הרשה לעצמך להתבטא כרצונך – אינך צריך להתבטא בנימוס או בדרך ארץ, משום שממילא המכתבים האלה לעולם לא יישלחו, וקרוב לוודאי שתשמיד אותם לאחר שישרתו את מטרתם – לעזור לך לפרוק את הרגשות השליליים שהצטברו בתוכך.

 

·         הפסק לחשוב על העבר. מחשבות חוזרות על הכאב שנגרם לך, ועל הנקמה שתהיה בכך שתהיה האשון שיצליח למצוא לעצמו אהבה - רק מלבות את כעסך. אנו מציעות שתרשה לעצמך לכעוס ולחשוב מחשבות נקם במשך 15 דקות בכל יום (לדוגמה, בין 15:00 ל- 15:15). אם תרגיש שהכעס גואה בתוכך בשעות אחרות, דחה אותו ואמור לעצמך לחכות עד לשעה שקבעת, ואז, נסה לחשוב על משהו ניטרלי או חיובי יותר. תרגיל זה באמת עובד, והוא יוכל לסייע לך להרגיש טוב יותר במהלך היום.

 

·         שנה את מחשבות הכעס שלך. הצעה זו עלולה להיות הקשה ביותר ליישום, כיוון שהיא מעודדת אותך לשחרר רגשות כעס שמשרתים אצלך מטרה מסוימת. כיצד כעס יכול לשרת מטרה? כל עוד אתה ממשיך לכעוס על ארוסתך ואמה, אינך צריך להודות שאולי היו סימנים לבעיה לפני הפרידה, או שאפילו שאהבת אותה מאוד, ייתכן שרגשותיה כלפיך לא היו זהים.

 

בטווח הארוך, בחינת המצב מנקודת מבט שונה, תוכל לעזור לך לכעוס פחות ולהשלים עם המצב. לדוגמה, להתבונן כך על מה שקרה: "ארוסתי לא הצליחה להתנתק מתחום ההשפעה של אמה, וזה דבר שהתברר לשנינו רק כשהתחלנו לתכנן חיים משותפים. נישואינו לא היו יכולים לשרוד את מעורבות היתר של אמה, גם אילו הייתי משכנע אותה לקיים את החתונה. אולי טוב שהכל התפוצץ עכשיו".

 

עבור רוב האנשים, הזמן מרפא את הפצעים. אם תיישם את עצותינו, יש לקוות שתוך מספר שבועות או חודשים כבר תהיה פחות עצוב או מדוכא, ותוכל לתפקד טוב יותר בחיי היומיום. יגיע זמן שבו, גם אם לא תרגיש שהתגברת לחלוטין על מה שקרה, תדע שאתה באמת מתקדם בכיוון נכון, ותוכל להבחין סוף סוף באור שבקצה המנהרה. כשתגיע לשלב זה, תוכל לשקול לחזור לעולם ההיכרויות. אינך חייב להתאושש "לחלוטין" כדי להתחיל לצאת שוב, אלא להרגיש שרוב העבודה הקשה כבר מאחוריך. וכשתצא שוב למסע ההיכרויות, רצוי שתמצא אדם שישמש לך כיועץ, תומך ומלווה, שנשוי באושר ושעליו תוכל לסמוך.

 

רוב האנשים שאירוסיהם הופרו, מצליחים להתאושש עם הזמן, ולנהל חיים מאושרים. אנו מאמינות שבמשך הזמן גם אתה תצליח להתגבר על הצער שאתה חש. מטפלים המתמחים בנושא של אבל ואובדן יכולים לעזור לאנשים שנתקעים באבל לתקופה ממושכת. אולם נכון לעכשיו, אנו סבורות כי אינך זקוק לעזרה כזו.

 

רוזי ושרי 

14/11/2016

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-2 דיונים

(2) אור ים, 26/4/2017 09:58

השם הציל אותך מסבל!

ר. היקר מאוד מזדהה.... איתך ותודה על השיתוף... גם אני עצמי עברתי גירושין, אובדן ועוד מערכת יחסים כושלת שחשבתי שהיתה הכל.... מה שעודד אותי מאוד לאחרונה לקבל ולהפסיק לכעוס כ"כ היא ההבנה שהשם הציל אותי מחיים של עצבות עם אדם שלא התאים לי וגם אם היינו נשארים יחד וחלילה מביאים ילדים לעולם, סבלי היה כפל מכופל.... דרך הסבל, האובדן והפרידה יכולתי לחדד ולהגדיר מה חשוב לי ומה אני מאחלת לעצמי בחיים... ואם האשה שהיית אתה באמת לא הצליחה להתנתק מאימא בגיל כ"כ מאוחר השם הציל אותך מחמות שהייתה מנהלת לכם את כל הנישואין וחינוך ילדיכם ואתה היית נקלע למצב בו אתה אסיר לרצונות החמות בביתך אינך אדון לעצמך!! ובעצם כמו לנהל יחסים עם חמותך - נורא ואיום... צדיק, הרם ראשך!! ניצלת מכאב הרבה יותר גדול יום יומי... בהצלחה לזיווגך האמיתי משורש נשמתך...כי מי שאוהבת אותך באמת ואמיצה דיי תעזוב איתך את בית הוריה ותקים בית נאמן ביחד בישראל...בהצלחה!

(1) ישראל, 15/11/2016 13:05

איך ניתן להפנות שאלות לכותבות?

דיני, 15/11/2016 17:34

בעקרון הן כותבות באנגלית ואנחנו מתרגמים לאתר הישראלי

אבל אתה יכול להפנות אליהן שאלה כתגובה ואני אשלח להן במייל ואם הן בוחרות לענות במאמר אוכל לתרגם ולהעלות לאתר, או שייצרו איתך קשר בדוא"ל.
כל טוב.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub