רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

ייעוץ

לכודה במדבר ההיכרויות

כ״ד בתשרי ה׳תשע״ז כ״ד בתשרי ה׳תשע״ז 26/10/2016 | מאת רוזי איינהורן ושרי צימרמן

בלי בן זוג באופק, אני צוברת כעסים.

 רוזי ושרי היקרות,

נמאס לי! אני יוצאת כבר הרבה שנים, ועדיין לא פגשתי את המיועד לי (או שאולי כן, אבל הוא חשב שאני לא המיועדת לו). בכל אופן, אני עדיין רווקה ומאוד לא מרוצה.

ניסיתי הכל - עברתי לעיר גדולה. עבדתי על עצמי, לשפר את תכונותי שזקוקות לחיזוק. צמחתי והשתניתי ודאגתי גם לטפח את המראה והבריאות שלי. הצטרפתי למספר שירותי היכרויות מתאימים באינטרנט ונפגשתי עם שדכניות.

אני חושבת שזה מטורף. אני חיה חיים מלאים – יש לי עבודה טובה ואני אהובה על חברותיי לעבודה ועל תלמידיי – אבל זה לא מונע ממני לחשוב על זה... כל הזמן.

אני מוצאת את עצמי שונאת מאורסים וזוגות צעירים, ומתרחקת מהם ככל האפשר. אין לי כוח לאחל להם מזל טוב, ואין ספק שפגעתי בכך ברגשותיהם של רבים.

החברות שלי אומרות שאני חייבת לחזור לאתרי האינטרנט, אבל אני חושבת שזה בזבוז זמן וכסף. אני מרגישה שאין לי סיכויים, ומאוד לא אוהבת את הטיפוס שהפכתי להיות. אני מתפללת לאלוקים שיעזור לי למצוא את בן הזוג הנכון, אבל אני לא מסוגלת לסבול את זה יותר. אין לי מושג מה עוד לעשות. הצילו!

מ.

 

מ. יקרה,

מכתבך נגע עמוק לליבנו, ולרוע המזל, הקושי הזה מוכר לרבים. כל כך קשה להיות לבד, לחפש בן-זוג ולראות כיצד המטרה חומקת ממך שוב ושוב. אנחנו מבינות את הכאב שלך, ואת ההתמודדות שלך עם הנסיון לחיות חיים מלאים בעוד שלבך כבד מרגשות עלבון, כעס ואבדן.

עצבות, חוסר תקווה, ריקנות ותחושת אבדן הן תגובות תקינות ומצויות אחרי שנים של תסכול ואכזבות. הרגשות הללו אוניברסליים למדיי, אנו בנויים להגיב כך, וזה בסדר שאת מרגישה אותם.

את לכודה בשני מעגלי קסמים – מעגל האשמה ומעגל המרירות

הבעיה שלך היא שהרגשות האלה כוססים בקרבך בלי הפוגה. מציאות זאת יוצרת שני מעגלי קסמים. את הראשון אנחנו מכנות "מעגל האשמה" - את מאמינה שאת לא אמורה להרגיש ככה, ואחרים אמנם אומרים לך לשמוח בזה שאת עושה דברים "נכונים" וחיה חיים מלאים. את מתחילה להרגיש רגשות אשמה שאת כל כך מרירה – וזה רק מעצים את תחושת המצוקה שלך, וחוזר ומעורר בך שוב רגשות אשמה.

המעגל השני הוא "מעגל המרירות" - את לא יודעת מה לעשות עם רגשות הפגיעה והכעס שלך, ואת חוזרת ודשה בהם במשך זמן רב. הם מעלים מורסה וכל כך מציפים, עד שלא נותר בך מקום לשמוח עם עצמך או עם אחרים. ואז את מפנה את הכעס הזה פנימה, אל עצמך, על שאת לא מסוגלת לשמוח בשמחתם של אחרים ועל זה שאת פוגעת באנשים היקרים לך.

לשבור את מעגל האשמה

הבה ננסה לבחון דרכים כיצד לשבור את המעגלים האלה. נתחיל באשמה. מאוד לא נעים להרגיש כאילו את תמיד אפופה בענן של רגשות שליליים. את מנסה באופן אינסטינקטיבי להדחיק את הרגשות הללו, אולם הם ממשיכים לחזור בעקשנות ומונעים ממך להתקדם הלאה. ואז את כועסת על עצמך שאינך מצליחה לסלק אותם, והאשמה מתנחלת.

היינו רוצות להציע גישה שונה. היא מאפשרת לרגשות השליליים שלך 'לבטא את עצמם', במקום לנסות לדכא אותם. נסי להעלות אותם על הכתב, לתת להם צורה מוחשית. כללי את הרגשתך שזה לא הוגן שעבדת כל כך קשה כדי לצמוח ולהיות מתאימה לנישואין, ובכל זאת שום דבר עדיין לא קורה. כשתסיימי לכתוב, הוסיפי גם אילו אירועים בחייך הובילו אותך לחוש את אותם הרגשות שתיארת.

הצעד הבא הוא להבין מה קורה כשאת חווה משהו שמעורר את הרגשות השליליים האלה, ופתאום את מוצאת את עצמך על טייס אוטומטי. עוצמת הפגיעה המקורית חוזרת ומציפה אותך שוב. הרגשות שלך יכולים להיות בלי שום פרופורציה למה שקרה כרגע, משום שמה שאוכל אותך אינו הטריגר החדש, אלא הרגשות המקוריים שהטביעו את חותמם בנשמתך.

הבנת התהליך תוכל לעזור לך להרגיש פחות אשמה בקיומם של רגשות קשים בתוכך, ותוכל לעזור לך להתקדם ולמצוא עבורם מקום, כך שלא תצטרכי לשאת אותם איתך כל היום.

במקום להניח לרגשות הללו להתרוצץ בחופשיות בלבך, השתמשי בטכניקה שנקראת "אחסון" כדי למנוע מהם להפריע לך בחיי היומיום. אמרי לעצמך: זכותי להרגיש את הרגשות השליליים האלה, אבל אני ארשה לעצמי להרגיש אותם, או לשחרר את הזיכרונות הקשים ואת המחשבות הקשורות אליהם, למשך שהות של חצי שעה קבועה בכל יום.

אם הרגשות האלה עולים בזמנים אחרים, דחי אותם עד לזמן המיועד. במידה קטנה של עקשנות, רוב האנשים מצליחים לאמן את עצמם לעשות את זה, כדי להישאר רוב היום במסגרת חשיבה בריאה יותר, עם הפחתה ניכרת של החרדה החופשית הזאת.

שבירת מעגל המרירות

כשאיננו מוצאים דרך להתמודד עם רגשות כמו נבגדות, כעס ואכזבה, אנחנו מאפשרים להם להתעצם ולקחת חיים משל עצמם. אנחנו ממורמרים מהמצב שלנו, וכועסים על כל מי שיש לו משהו שחסר לנו. רוב האנשים שנושאים את המרירות הזאת איתם, לא נהנים מכך, והיו רוצים להיפטר ממנה. לפעמים הם מנסים להסתיר אותה, אולם לרוב, האחרים יכולים לחוש בה על פי נימת קולם, ניואנסים שונים ושפת גופם. הם בדרך כלל יתאמצו מאוד שלא לעורר את הרגשות המציקים האלה, וזה בדיוק מה שאת עושה כשאת נמנעת מלהשתתף בחתונות.

קל למי שאינו נרדף על ידי רגשות מרירים לעודד מישהו אחר לשנות את צורת החשיבה שלו. לכן חברותייך מתעקשות שאת חייבת להתגבר ולחזור למעגל החיפושים. הסוד האמיתי כיצד להתגבר על המרירות קיים בתוכך – למצוא כלים לראות את חייך מפרספקטיבה טובה יותר. זהו אתגר אדיר, אבל אנשים עומדים מולו בכל יום.

אנחנו מכירות תלמידת בית ספר שהתעוררה בוקר אחד ולא יכלה להניע את רגליה. הוריה והרופאים שלה נבוכו, והשקיעו שבועות בבדיקות שונות עד שהגיעו למסקנה שיש לה מחלה אוטואימונית נדירה, ובלתי הפיכה. אותה נערה מקסימה בת 16, שחלמה על קריירה בריקוד, איבדה בן רגע את דימויה העצמי ואת תוכניותיה לעתיד. היא נאלצה לעמוד מנגד כאשר תאומתה הזהה, אחיה וידידיה ממשיכים בחייהם וחופשיים לממש את חלומותיהם שהיא כבר לא יכלה לחלום.

היא בחרה להתמקד במה שיש לה, במקום במה שהיא איבדה

היא חוותה את כל הרגשות השליליים שאת מסוגלת להעלות בדעתך. היא יכולה היתה לבחור לשקוע בכעסה ואכזבתה, להתרחק מהחברות שיכלו להמשיך לרוץ ולרקוד, ולוותר על כל תקווה לחיים מאושרים. מה היית מציעה לה לעשות אילו היית חברתה? ודאי את מה שהיא החליטה בסופו של דבר לעשות בעצמה – להתמקד במה שיש לה, במקום במה שהיא איבדה. היא לומדת עכשיו באוניברסיטה, מנהלת חיי חברה תוססים, מצאה לעצמה ביטוי יצירתי אחר, וחולמת חלומות חדשים לעתידה. למרות שהיא משלימה עם מצבה הנוכחי, היא ובני משפחתה ממשיכים לחפש אחר אפשרויות טיפול, ללכת לפיזיותרפיה, ולקוות שהחידושים המדעיים יאפשרו לה לחזור וללכת.

האם תוכלי להפוך לחברה של עצמך, ולעודד אותך לתת מסגרת חדשה למבט שלך על חייך? האם את מסוגלת לראות את הצמיחה האישית האדירה שעשית – לא כדרך "למציאת חתן" אלא כדבר שהפך אותך לאדם טוב יותר? האם תצליחי לזהות מה מספק בחברויות שלך, בעבודה, באימון גופני, בדרך בה את יוצרת קשרים עם תלמידייך?

יש תרגיל נוסף שיכול לעזור לך יותר לראות את חייך מפרספקטיבה חיובית. הוא דורש לעשות בדיוק את ההיפך ממה שביקשנו ממך לעשות עם הכעס. הפעם, ערכי רשימה של כל ההתרחשויות בחייך שגרמו לך לחוש שמחה, סיפוק, תקוה או להעלות חיוך על פנייך. כתבי את כל הרגשות החיוביים שחווית בכל אחת מההתרחשויות האלה. ואז, חשבי על התנסויות מההווה שמעלות ומעוררות בך את הרגשות האלה. מה עוד תוכלי לעשות כדי לעורר את הרגשות החיוביים האלה? נסי לשלב חלק מהרעיונות האלה בחיי היומיום שלך.

כלים נוספים

1. תרגלי את אמנות ההערכה. כשאנחנו לכודים ברגשות אכזבה, כמעט בלתי אפשרי להסתכל על החיים מפרספקטיבה חיובית יותר. אבל אנחנו יכולים להרגיל את עצמנו לעשות זאת. תתחילי במציאת שני דברים להעריך בעצמךך או בחיי היומיום שלך, ושני דברים להעריך במישהו אחר. בטאי בקול את הדברים שאת מעריכה, לעצמך ולאדם האחר. נסי זאת במשך חודש, וגלי הערכה לעצמך ולידיד, חברה לעבודה או תלמיד אחר בכל יום. בהתחלה זה ייראה קצת מאולץ, אבל עם הזמן, תוכלי לשנות את צורת החשיבה שלך, כך שרגש ההערכה וגילויי ההערכה יהפכו אצלך לטבע שני.

2. צאי לחופשה מהיכרויות. מכיוון שהתייאשת מזה שיציאה להיכרויות תביא אי פעם לתוצאות המיוחלות, עלייך להפסיק לצאת בשלב זה. תחושות הייאוש הופכות לנבואה שמגשימה את עצמה. לא משנה אם תעברי לעיר אחרת, תשני את עצמך או תצאי עם עשרה אנשים – כשאת שרופה, את לא נמצאת במקום הרגשי המתאים ליצירת קשר עם מאן דהוא.

אנחנו חושבות שאת צריכה לחזור להיכרויות רק אחרי שתצליחי לטפל בכעס, ברגשות האשמה ובמרירות שלך. מכיוון שאת ב"חופשת היכרויות", נצלי אותה לטובתך.

החליטי כמה זמן את רוצה שהחופשה שלך תימשך – חודשיים או שלושה מתאימים לרוב האנשים. במשך הזמן הזה, נסי ליהנות כמה שאת יכולה. פנקי וטפחי את גופך ואת נשמתך. קחי חופשה של שבוע או שבועיים מהעבודה וסעי למקום מרגש שתמיד רצית לבקר; בלי יום או שניים בספא עם חברה; או הזמיני חברות לערב של משחק במוצ"ש. פנקי את עצמך בפעילויות שאת אוהבת ולא יוצא לך לעשות לעתים קרובות – מופע מוזיקלי, ארוחת ערב במסעדה שהיית רוצה לנסות, ביקור במוזיאון. שלבי גם פעילות גופנית כלשהי – האם את אוהבת לטייל ברגל, לגלוש, לשחות או לרקוד זומבה? עשי זאת! חשבי עם חברותיך איך להפוך את ימי השישי הבאים לימי כיף. השתמשי ביצירתיות שלך – מוזיקה, אמנות, ריקוד, דרמה, בישול, סידור פרחים, קדרות, עבודה בעץ, אפילו יצירת משחקי מחשב. חשבי על כל סוג של ביטוי יצירתי שנראה לך שתוכלי ליהנות ממנו.

נסי להתמקד ברגע – איפה את, מה את עושה, איך את מרגישה. אל תאפשרי לעצמך לחשוב כיצד הפעילות הזאת משתלבת בסכמה הכוללת של חייך, ובשום אופן אל תרגישי אשמה שאת מפנקת את עצמך. זהו חלק חיוני בתהליך ההבראה של נשמתך, ללמוד שהטיפוח שלך מתחיל בך.

כשתהיי מוכנה לשוב לזירת ההיכרויות, תרגישי רגועה ורעננה יותר ממה שהרגשת מזה זמן רב.

3. המשיכי את המומנטום – כשהחופשה שלך תסתיים, חשוב שתיצרי לעצמך זמן אישי בכל שבוע. תוכלי להמשיך בפעילות היצירתית בה התחלת, להשתתף בפעילות גופנית קבועה או ליהנות מפעילות מפנקת שבועית כלשהי. את חייבת להמשיך לטפל בעצמך.

עם זה, אם את נוטה לדחות הזדמנויות שונות בחייך משום שאת ממתינה לשתף אותן עם בן זוג, עבדי על שינוי צורת החשיבה הזאת. התחילי ליהנות מההתנסויות האלה תיכף ומיד. צאי לגלישה באוויר, קני כלי חרסינה משובחים, הזמיני אורחים לביתך, תכנני את השיט שמזמן חלמת לעשות או קני לעצמך דירה. אל תדאגי - כשיהיה לך מישהו בחיים, כבר תחשבי על חוויות נוספות לשתף אותו בהן.

4. תני לאחרים – כתבת על תפילה לאלוקים ועבודה לחזק את המעלות הפנימיות שלך, דבר שמראה שאת מעריכה צמיחה רוחנית. המכתב שלך לא הזכיר אם את משקיעה זמן כדי להשתתף בפעילויות חסד. אינך חייבת למצוא קשר זוגי כדי לממש את רצונך להעניק. אם עדיין לא הפכת את החסד לחלק מחייך, חשבי על דרך בה תוכלי להפוך לאדם שמעניק יותר לאחרים. הצטרפי לתוכנית חונכות, קחי חלק בפרויקט קהילתי כלשהו או מצאי דרכים אחרות לנדב מכישורייך.

איננו יכולות להבטיח לך שאם תמלאי אחר עצותינו, מיד תמצאי בן-זוג טוב ותתחתני. ובכל זאת, אנו מכירות מספר אנשים שלא ויתרו על התקווה (למרות שהם התמודדו עם רגשות זהים לשלך) וזכו להתחתן מאוחר יותר באושר, ובהחלט מקוות שזה יקרה גם לך. לא בידייך לקבוע מתי זה יקרה, אולם את בהחלט יכולה לשפר את איכות חייך כבר עתה. ואנחנו מקוות שאת זה בדיוק יסייעו לך עצותינו להשיג.

רוזי ושרי

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן