רוזי ושרי היקרות,

אני בת 24, בשנת הלימודים האחרונה שלי באוניברסיטה. לפני שנה פגשתי בחור מקסים, ומאז אנחנו יוצאים בקביעות (הוא בן 25, וכבר סיים את לימודיו). בתחילה, לא יצאנו למטרת נישואין, אבל עם חלוף החודשים מערכת היחסים שלנו העמיקה, ועכשיו אנחנו מדברים על חתונה בפתיחות ובאופן קבוע (הוא היה הראשון שהעלה את הנושא).

כל אחד מאיתנו מסתדר מצוין עם המשפחה של השני, אבל הבעיה היא שאף אחד מההורים אינו תומך בחתונה בעתיד הקרוב – עד שנהיה מבוגרים יותר.

כרגע, אנחנו גרים רחוק האחד מן השני, אך אחרי שאסיים את לימודיי אנחנו מתכוונים לעבור לאותה עיר. בינתיים זה די מתסכל שאנחנו לא יכולים לבלות יותר זמן ביחד, ואני חוששת שזה עלול להימאס.

שאלתי היא: מתי אנחנו צריכים להתחתן או להתארס? אני עדיין לא ממש מוכנה לקבל את ההחלטה הענקית לכל החיים לקחת את התפקיד הנפלא של "רעיה", כמו גם לתכנן את החתונה ולעמוד מול בני המשפחה שמתנגדים וחושבים שאני צעירה מכדי להתחתן. ובכל זאת, אנחנו נאמנים זה לזה ורוצים מאוד להתחתן, רק לא כעת.

מתי "הזמן הנכון" להתחתן? ולגבי העתיד הקרוב, מהו לדעתכן "הצעד הבא" הנכון?

ש.

ש. היקרה,

הדילמה שלכם נפוצה אצל צעירים שמתחילים לצאת לפני שהם מרגישים בשלים לנישואין. אלה יכולים להיות חיילים, סטודנטים או צעירים שזה עתה יוצאים אל עולם העבודה ומערכות היחסים, או אפילו נערים בסוף שנות העשרה שהתחילו לצאת בתיכון. כשבני הזוג מבינים שהקשר ביניהם מספיק רציני כדי להתחיל לחשוב על להישאר יחד כל החיים, הם רוצים להתקדם לרמה עמוקה יותר – והדבר יוצר מידה רבה של לחץ. על פניו, נראה שהצעד הבא אמור להיות חתונה, אבל הם מתלבטים כיצד הם יוכלו להינשא אם הם עדיין צריכים לסיים את הלימודים, או שהם רק נכנסו לעבודה הראשונה שלהם ואין להם כסף להתחיל את החיים, או שאין להם מושג מה הם רוצים מהחיים, או שהם נתקלים בהתנגדות רצינית של ההורים לרעיון.

זאת באמת בעיה. כששני אנשים מרגישים מתאימים זה לזה ורואים את עצמם בונים עתיד משותף, קשה מאוד להכניס את העתיד הזה למצב המתנה. מצד אחד הם רוצים לקחת את בן/בת הזוג בחשבון כשהם מתכננים היבטים שונים בחייהם, בעוד שמצד שני הקשר ביניהם עדיין לא מספיק חזק כדי לצפות מהשני לנהוג באותה צורה. הם רוצים לחלוק יותר התנסויות בחיים, אבל המרחק או הזמן מפרידים ביניהם. ולאלה שמבינים את החשיבות שבדחיית הקשר הגופני עד לנישואין, יש מקור לחץ נוסף.

התרבות המערבית רואה בחברויות צורה של התרועעות חברתית

הדרך היחידה להימנע מקשיים אלה היא... לא להתחיל לצאת לפני שמוכנים לנישואין. מובן שהטרנד החברתי לא מעודד זאת (ובמקרה שלך אנחנו כבר לאחר מעשה). התרבות המערבית רואה בחברויות צורה של התרועעות חברתית שמתחילה עם ההתבגרות, ואנשים רבים אפילו לא מתחילים לחשוב על היכרות כדרך לפגוש את בן/בת זוגם לעתיד בעוד עשור או שניים... אם בכלל. התרבות העכשווית מחשיבה את הנישואין כאחת ממספר בחירות מקובלות של צורת חיים, ואפילו מתנגדת לנישואין בגיל צעיר, מתוך הנחה שהם יעמדו בדרכו של האינדיבידואל לצמוח, להגשים את עצמו ולהגיע למימוש.

לא זאת נקודת המבט היהודית. היהדות רואה בנישואין את אחת מהמטרות החשובות ביותר בחיים, כמו את עצם המסלול למימוש עצמי. נישואין יכולים להגביר את היכולת העצמית לרכוש השכלה, להגיע ליציבות כלכלית, לפתח קריירה ולממש את הפוטנציאל האישי.

אבל מה לגבי המצב בו את עומדת?

אין לנו פתרון קל, אבל אנחנו יכולות להציע לך מספר עצות שהועילו לאחרים. הראשונה היא להשתמש בריחוק הגיאוגרפי ביניכם כיתרון. העובדה שאינכם יכולים לראות זה את זה לעתים קרובות יכולה להאט את קצב התקדמות הקשר ביניכם, ובמקרה שלכם זה טוב. אל תבלבלו בין הרצון שלכם לראות זה את זה, לבין הצורך להעביר את הקשר ביניכם לשלב הבא. כשתוכלו להיות יחד, העריכו את ההזדמנות והתמקדו באותו הרגע.

העצה השנייה שלנו היא להציב לעצמכם מסגרת זמן כלשהי, שתעזור לכם להרגיש שאתם מתקדמים לעבר מטרת הנישואין. אחרת, התסכול הבלתי נמנע, שמגיע כששני אנשים צריכים ורוצים להעמיק את מערכת היחסים ביניהם אבל לא יכולים, עלול לכרסם ביסודות הקשר. לכן איננו מאמינות שיהיה לכם טוב להמתין את מספר השנים שכפי הנראה הוריכם היו רוצים שתחכו. במקום זה, אנחנו מעודדות אתכם לעבוד לקראת מוכנות לנישואין במסגרת זמן קצרה יותר, שאיתה כולכם תוכלו להרגיש נוח.

במטרה לגלות מה צריכה להיות מסגרת הזמן, תצטרכו להבהיר את מטרותיכם ואת ציפיותיכם לגבי העתיד. מספר חודשים לפני שאת אמורה לסיים את הלימודים, כל אחד מכם צריך להקדיש מחשבה בנפרד לגבי איפה אתם, כפרטים, רואים את עצמכם בתוך ששה חודשים, בתוך שנה ובתוך חמש שנים. חשבו על כל ההיבטים: השכלה, קריירה, צמיחה רוחנית, מצב כלכלי, סגנון חיים, חיי משפחה וחיי חברה. האם המטרות המוצהרות שלכם היום הן מה שאתם רוצים באמת, או מה שמישהו אחר רוצה בשבילכם? איך אתם רואים את עצמכם מגיעים לשם?

חשבו גם על מה בדיוק אתם מרגישים שאתם חייבים להשיג או להפוך להיות לפני שתהיו מוכנים לנישואין. מה מעכב אתכם מלהשיג את המטרה הזאת כעת? האם תוכלו לערוך תוכנית כדי להאיץ את התהליך? מה יקרה אם תחליטו להתחתן לפני שתשיגו את המטרה הזאת – האם תוכלו להשלים אותה בזמן שתהיו נשואים?

סביר שהוריכם יתמכו בהחלטה בוגרת ושקולה

כשלכל אחד מכם יהיה מושג ברור מהן מטרותיו וציפיותיו, שבו ושוחחו עליהן. בדקו עד כמה השאיפות האישיות שלכם מסתדרות ביחד, ושוחחו על הדרכים השונות בהן תוכלו לגשר על הפערים. תנו לעצמכם לוח זמנים סביר לכל אחת מהמטרות שאתם מרגישים שאתם חייבים לממש לפני הנישואין. ואז, שבו עם כל זוג הורים כדי לדון ברצונכם להינשא, והסבירו כיצד חשבתם בזהירות על אסטרטגיה שתאפשר לכם להתחתן בעתיד הנראה לעין. למרות שיתכן שלהורים שלכם יהיו רעיונות משל עצמם, סביר יותר שהם יתמכו בהחלטתכם, כשיראו את הצורה הבוגרת והשקולה בה אתם מתכננים להוציא את רצונכם לפועל.

הכלל שלנו הוא שכאשר שני אנשים מרגישים שהם מתאימים זה לזה, הם צריכים לפתוח בחיים משותפים ברגע שהדבר אפשרי מבחינה מעשית. כששני בני זוג יודעים לאן הם מתקדמים, הם צריכים להעמיק את הקשר ביניהם ולהתחייב זה לזה. אם הם ידחו זאת לזמן ממושך, סביר שהקשר ביניהם יישחק. לכן אנו מעודדות אתכם לעבוד יחד ולממש את המטרות של לפני הנישואין, כך שתוכלו להתארס בתוך פרק זמן סביר.

אנחנו גם ממליצות מאוד לא למתוח את תקופת האירוסין לשנה או יותר, כפי שזוגות מסוימים עושים. תופתעו לשמוע כמה זוגות מצליחים לתכנן חתונה ולבחור ריהוט ומקום מגורים תוך כמה חודשים. היבטים רבים באירוסין נפלאים, אבל האחרים יכולים להיות מלחיצים, וראינו שאירוסין קצרים יותר נוטים להלחיץ פחות.

מקוות שעצותינו יעזור לכם ליישב את התלבטויותיכם.

רוזי ושרי