רוזי ושרי היקרות,

לפני ששה חודשים התחלתי לצאת עם צעירה מקסימה, ומייד נוצר בינינו קליק שמעולם לא חשתי קודם. בפגישה הראשונה, פשוט ישבנו בבית קפה ושוחחנו במשך למעלה משלוש שעות. היו ניצוצות באוויר ולא יכולתי להיות יותר מאושר.

הידידות בינינו ממשיכה להתחזק מאי פעם, וכבר שוחחנו על כוונותינו להתקדם הלאה. אולם לאחרונה הבחנתי בהיסוס קל מצידה ביחס לעתידנו המשותף. בשבוע שעבר, היא סיפרה לי מה עוצר אותה, ואני הרגשתי שנפלה עליי פצצה:

הבעיה נעוצה באביה. אני מגיע ממשפחה מהמעמד הבינוני, בעוד שהיא באה ממשפחה עשירה יחסית. היא אמרה לי: "אני מאמינה שתצליח ותספק את צרכי המשפחה, אבל אבי מתנגד מאוד שאתחתן עם אדם שעדיין אינו מבוסס היטב."

למרות שהיא יכולה להחליט לבד, היא כמובן אינה רוצה לפגוע בקשר שלה עם הוריה. היא אמרה לי שגם היא הייתה רוצה לשמור על רמת החיים שלה אחרי הנישואין.

מבחינת קריירה, מצבי טוב. סיימתי את הלימודים לפני שנתיים וכבר פתחתי עסק משלי. אני שאפתן ולא בוחל במאמץ, אבל דרוש זמן כדי לייצב עסק. היא הציעה שאבלה יותר זמן עם הוריה, כדי שהם יוכלו להכיר אותי טוב יותר, ואז, תוך שנה שנתיים, העסק שלי יתבסס ונוכל להתארס.

אין לי ספק שהיא ואני יכולים להיות זוג מצוין, ואני מאמין שאני באמת יכול להתאים למשפחה שלה. החשש שלי הוא שנישאר "בהקפאה" במשך שנה, ושבסופה לא הכל יסתדר. אני לא יכול להבטיח שבעוד שנה אהיה מספיק "עשיר" בשביל אבא שלה.

מה לעשות?

ב.

ב. היקר,

המכתב שלך מאיר מצב מוכר – שני אנשים מסתדרים מצוין מתחילת ההיכרות ביניהם ומפתחים בהדרגה חיבור רגשי משותף. בכל אופן, עם הזמן, הם מגלים שציפיותיהם, תוכניותיהם לעתיד או הערכים שלהם אינם תואמים, אך מכיוון שהם כבר "נקשרו" רגשית, הם מנסים להתעלם מההבדלים שביניהם או לתרץ אותם. פעמים רבות, הבדלים אלה הופכים לעקב האכילס של מערכת היחסים, וקשה ליישב אותם.

כפי הנראה דיברתם "סביב" הנושא

'אבן הפינה' למערכת יחסים יציבה היא מטרות וערכים תואמים, שכוללים בין השאר ציפיות דומות לסגנון החיים, ואת המסלול בו מתכנן כל אחד מבני הזוג לצעוד על מנת להגיע ליעד זה. הדרך היחידה ששני בני אדם יכולים לדעת אם מטרותיהם וערכיהם תואמים היא לשוחח עליהם לעומק. נראה שאתה ובת זוגך לא עשיתם את זה מספיק, וכפי הנראה דיברתם "סביב" הנושא.

אנו מציעות לכם לשבת ולשאול זה את זה היכן אתם רואים את עצמכם בעוד ששה חודשים, בעוד שנה ובעוד חמש שנים – בהיבטים הבאים:

• קריירה והכנסות,

• נכסים פיננסיים,

• היכן תחיו,

• סגנון החיים אליו אתם שואפים,

• האם וכיצד אתם מוכנים להמתין עד שתוכלו להגיע למטרות סגנון החיים הרצויות,

• כיצד יראה כל אחד מכם חיים משותפים אם לוח הזמנים מתגלה כלא מציאותי או שלא תצליחו כלל להגיע למטרות אלה.

התמקדנו בנושאי כלכלה וסגנון חיים משום שבכך התמקדת במכתבך, אבל עליכם לשוחח גם על נושאים אחרים, ובהם: כיצד אתם רואים את תפקידו של כל אחד מכם בנישואין, מהו סגנון חיי המשפחה שאתם רוצים, כיצד אתם רואים את החיים שלכם מתקדמים מבחינה רוחנית, מהי רמת המעורבות בחיי הקהילה בה אתם מעוניינים, מה התפקיד שכל אחד מכם רוצה למלא בגידול הילדים. חשוב גם לשוחח על הקשר שיהיה לכם עם הוריכם, ומה התפקיד שאתם רואים אותם ממלאים בחיי הנישואין שלכם.

למרות שקשה לך מאוד לשמוע שציפיות סגנון החיים של בת זוגך אינן עולות בקנה אחד עם מצבך בשלב זה של החיים, טוב שהנושא פתוח עכשיו. כעת אתם צריכים לנהל שיחה רצינית כדי לברר מה היקף השוני בניכם, ועד כמה שניכם יכולים להתגמש כדי להתאים את ציפיותיכם או תוכניותיכם כך שיתאימו למטרה הגדולה של בניית נישואים יציבים ומספקים לשניכם.

חיוני גם שתברר כיצד בת זוגך מרגישה ביחס לציפיותיו של אביה לגביה, עד כמה היא מזדהה איתן ומה היא רוצה באמת בעצמה. האם היא מוכנה לחיות ברמת חיים גבוהה פחות מזו שהיא רגילה כדי לבנות איתך בית? בקש ממנה לדמיין שהמשכתם לצאת וחיכיתם שנה כדי להתארס, אולם למרות זאת עדיין לא הגעת לרמת הכנסה גבוהה מספיק כדי לרצות את אביה. איפה תהיו שניכם אז? האם היא תהיה מוכנה להתחתן עם מישהו שהיא מרגישה שמתאים לה אפילו אם אבא שלה לא מרוצה ממצבו הכלכלי?

האם הוא מסוגל לקבל אדם שאפתן אך לא עשיר?

מעבר לכך, עליך להבין למה בדיוק מתכוון אביה כשהוא אומר שהוא רוצה חתן "מבוסס". האם הוא מתכוון שהאדם שעמו תתחתן בתו צריך לבוא ממשפחה עשירה, או שמספיק לו שהוא משיג הכנסה טובה בעצמו? האם הוא יכול לקבל אדם שאפתן למרות שהוא אולי לעולם לא יגיע לאותה רמת עושר כמוהו? האם הוא חושש שאדם ממשפחה מהמעמד הבינוני ירצה בבתו בעיקר בגלל שהוריה עשירים? האם מצב כלכלי הוא הקריטריון הראשוני על פיו הוא מחליט אם מישהו "מספיק טוב" עבור בתו? או אולי הוא מאמין שבתו לא צריכה לוותר על רמת החיים שהוא התאמץ כל כך להעניק לה?

לסיום, שאל את עצמך אם אתה באמת שואף לרמת העושר ולרמת החיים שאדם זה רוצה עבור בתו, או שאולי היא בעצמה רוצה. לא היית רוצה לחיות 10 שנים בשביל העתיד, מתוך לחץ נוראי לבסס את רמת ההכנסה שלך, בזמן שאולי היית מעדיף לבלות יותר עם ילדיך, לחפש העשרה רוחנית או לעסוק בפעילויות פנאי.

כל אלה שאלות רציניות, ועליכם לטפל בהן לפני שתוכלו להחליט על עתידו של הקשר ביניכם. אם תחליטו שאתם יכולים להגיע לציפיות משותפות לעתיד ולהרגיש נוח עם המסלול בו בחרתם להגיע אליהן, אז אנחנו מציעות להיפגש עם ההורים ולראות לאן המצב מתפתח משם. אבל הצעד הראשון הוא שיחות רציניות בין שניכם.

בהצלחה בדרכך.

רוזי ושרי