לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




בדיקה גנטית לאיתור גנים סרטניים

בדיקה גנטית לאיתור גנים סרטניים

טיעונים בעד ונגד.

מאת

"בדיקה גנטית יכולה לסייע לחיזוי מוקדם של מחלות רבות, ובעתיד אולי אף תעזור למנוע אותן, אבל דאגה לצנעת הפרט וחשש מניצול שלילי של המידע, עלולים לפגוע בפוטנציאל של הטכנולוגיה... על פי האגודה האמריקאית לסרטן, יש לכל אישה סיכויים של 12% לפתח סרטן שד. הסיכון הזה עולה עד לבין 50 ל-85 אחוז, אצל נשים בעלות נטייה גנטית למחלה.(1)"

קיימות השלכות מועטות בלבד לנשאות גנטית רצסיבית למחלות תורשתיות, כמו טיי זקס או סיסטיק פיברוסיס, מכיוון שהאדם עצמו אינו חולה. בעוד שמציאת הגן הרצסיבי החריג מעלה את החשש להופעת המחלה בצאצאיו של הנשא, ההשלכה של מציאת גן דומיננטי מזיק מעלה את החשש להתפתחותה של מחלה קטלנית אצל הנשא עצמו.

לדוגמה, רוב מקרי סרטן השד, מתפתחים אצל נשים שאין להן קרובות מהדרגה הראשונה (קרי אם או אחות) שחלו בעבר במחלה זאת. ובכל זאת, סוברים שאחוז קטן ממקרי סרטן השד נגרמים ממציאותם של גנים דומיננטיים חריגים, הנקראים BRCA1 ו-BRCA2, שמופיעים בתדירות גבוהה יותר באוכלוסיה יהודית-אשכנזית מאשר באוכלוסיה הכללית. הגן, שפוגע בגברים ובנשים, מועבר מאחד ההורים לצאצאיו. לאישה, שנושאת אחד מהגנים האלה, יש סיכון רב יותר באופן משמעותי לחלות בסרטן השד או השחלות בחייה.

סריקה גנטית לאיתור גנים כאלה ולגילוי נשאות דומיננטית של מחלה תורשתית, מעלה מערכת קשה ומורכבת של בעיות אתיות שאינן חלות על בדיקת טיי-זקס, למשל.

יתרונות וחסרונות של סריקה גנטית ציבורית

קיימות סיבות טובות לעודד סריקה המונית של נשים בחיפוש אחר גנים של סרטן השד והשחלות. אם נשים שהבדיקה שלהן חיובית, יוזהרו על הסיכון המוגבר שלהן לפתח סרטן קטלני, הן אולי יבצעו בדיקות תכופות יותר. הן יוכלו לעשות ממוגרפיות באופן קבוע ושיטתי, כדי לגלות התפתחות מוקדמת של סרטן השד, ובדיקות אולטרסאונד של האגן, לגילוי סרטן השחלות. סריקה גנטית עשויה אף לאפשר נקיטת אמצעי מניעה כמו כריתת שד מונעת וכריתת שחלות, בנשים שתוצאות בדיקותיהן חיוביות. בנוסף, אולי כך החולה תוכל לרכוש מידע רב יותר שיאפשר לה להחליט באיזה טיפול לבחור במידה והמחלה תתפתח בה.

הסיבות נגד בדיקה ציבורית המונית כזאת רבות. בשלב זה, למרות ההתקדמות בממוגרפיה ובאולטרסאונד, לא קיימת שיטה אמינה לגמרי לאבחון מוקדם, וכן, אין שיטה אמינה למניעת סרטן השד או השחלות (2). אפילו הסרת שדיים דו צידית ומוחלטת, ניתוח פולשני שפוגע מאוד במראה, שההלכה היהודית מתירה במקרים מסוימים (3), אינה יכולה למנוע לחלוטין את הסיכון לחלות בסרטן השד. ניתוח להסרת שתי השחלות, בנוסף להיותו ניתוח שמצריך את פתיחת הבטן, חושפת את האישה לבעיות הנובעות מחוסר אסטרוגן (גיל מעבר מוקדם) ולסיכון נלווה מוגבר לאוסטיאופורוזיס. ובכל זאת, ניתוח כריתת שחלות אכן מפחית באופן משמעותי את הסיכויים להיווצרות סרטן שד או שחלות.

אפילו אם נחליט שמומלץ לערוך בדיקות גנטיות לאיתור הגנים של BRCA, עדיין צריכים לשקול איזו קבוצה תיבדק

צריכים להבין שהסרה מונעת של השחלות, מעוררת שאלה הלכתית רצינית עוד יותר, מכיוון, שלמרות שרוב גדולי הרבנים מחזיקים שסירוס אישה הוא איסור מדרבנן, אחרים, כגון הגאון מוילנא (הרב אליהו קרמר), קבעו שיש בכך איסור מהתורה. "לכן צריכה להיות סיבה רצינית כדי להתיר זאת, ובמקרה של גני-BRCA, הסיבה אינה משכנעת מספיק" (4).

אפילו אם נחליט שמומלץ לערוך בדיקות גנטיות לאיתור הגנים של BRCA, עדיין צריכים לשקול איזו קבוצה תיבדק. טווח האפשרויות שלנו נע מהאוכלוסייה כולה, גברים ונשים, עד לאוכלוסיה בסיכון גבוה במיוחד. בדיקת כלל האוכלוסייה, תיתן תועלת מועטה בעלות גבוהה מאוד. בשלב זה, בעולם שוקלים בזהירות עריכת בדיקה רק לגברים ונשים עם היסטוריה משפחתית משמעותית של מחלות סרטן ספציפיות, כדי להקטין את סיכויי קבלת תוצאות שליליות שגויות (5). הבדיקה תאפשר למקבלי התוצאות החיוביות להיות ערניים במיוחד, ולכל הפחות תספק הקלת מה, לאלה שלא יימצאו בהם הגנים הספציפיים הללו (6).

סטיגמות

קיים גם חשש מבוסס בהחלט, לגבי ההשלכות החברתיות והכלכליות של תוצאות מבחן חיוביות של גנים אוטוזומליים דומיננטיים, כמו BRCA למשל. הבדיקה עלולה לגרום להדבקת תווית לפציינטים עצמם ולילדיהם (7). הדבר מעורר שאלות של סודיות, כולל אפשרות הגישה לתוצאות על ידי מעסיקים וחברות ביטוח, דבר שבאופן פוטנציאלי מקטין את סיכוייו של הפציינט למצוא מקום עבודה או לבטח את עצמו (8). מערכת החוק אינה מתמודדת עדיין כראוי עם בעיה של אפליה על רקע גנטי. בארה"ב למשל, קיימת חקיקה מסוימת נגד אפליה כזאת ב-41 מדינות, אולם לא קיים עדיין שום חוק כולל המתמודד עם הבעיה.

מפרספקטיבה רגשית, בדיקה חיובית אישית של גן BRCA עלולה להוביל לחיים של חרדה, ולהרגשה כאילו מתייחסים לנשאים כאל "פצצת זמן גנטית". האם מחזר עתידי אמור לדעת שאישה נושאת סיכויים גבוהים מ-50% לפתח סרטן שד במהלך חייה, ואם כן, האם יסכים להיפגש או להתחתן איתה?

השלכות הלכתיות

האם החיוב ההלכתי, לשמור על בריאותנו (10), כולל גם בדיקות לאיתור גנים דומיננטיים פוטנציאליים העלולים לאיים על החיים? האם שכיחות נשאות של 2% בציבור האשכנזי-יהודי מהווה "סכנת חיים", שתחייב בדיקה גנטית על פי ההלכה? חשוב לזכור שמציאותם של הגנים BRCA1 ו- BRCA2, אינה אומרת שהפציינטית תפתח באופן ודאי סרטן שד או שחלות, אלא רק שהיא נמצאת בסיכון גבוה יותר, באופן משמעותי, ללקות במחלות אלה. נטייה גנטית אינה זהה לדיאגנוזה.

נטייה גנטית אינה זהה לדיאגנוזה

כפי הנראה, מכיוון שנוכחותו של BRCA יוצרת רק סיכון סטטיסטי ללקות במחלה, יהיה קשה לטעון מפרספקטיבה יהודית שקיים חיוב להיבדק. בכל אופן, אם אישה בוחרת להיבדק לפני נישואיה, ונמצא שהיא נושאת אחד מהגנים האלה, כמעט ודאי שהיא תידרש לספר לבן זוגה על תוצאות הבדיקה.

הרב משה פיינשטיין (11) נשאל אם גבר עם תסמונת מרפן (מחלה תורשתית דומיננטית הפוגעת בכל אברי הגוף) חייב להינשא. הוא ענה בחיוב, אבל היה זהיר להדגיש שזכותה של האישה לבטל את הנישואין אם היא לא ידעה על כך לפני שהתחתנו (12). הוא חייב למצוא אישה שתהיה מוכנה להינשא לו, מתוך מודעות למחלתו ולהשלכותיה על ילדיהם.

האישה, אם כן, נמצאת בין הפטיש לסדן. אם תבדוק את עצמה לפני הנישואין, היא עלולה ליצור מכשול פוטנציאלי לנישואיה. אם היא תחכה עד אחר כך, היא דוחה את הגיל בו תיוודע למצבה. אם היא נישאת בגיל צעיר, הסיכון בדחיית הסריקה קטן, אבל אם היא נישאת מאוחר יותר, הסיכון גדל.

כך מתקבל מצב בו בדיקה לפני הנישואין, מעלה בעיות של חשיפת המידע לפני החתונה, בעוד שאיתור מוקדם של הגן עשוי, ככל הנראה, להוביל לגילוי מוקדם של הסרטן. עם זאת, גילוי מוקדם של הגן עלול גם להוביל למתח רב יותר.

חשוב להבין שאישה עם היסטוריה משפחתית ברורה של סרטן השד והשחלות, תוכל בהחלט לדאוג למשטר קפדני של סריקות ממוגרפיה ואולטרסאונד של האגן, גם בלי לדעת אם היא נשאית של גן BRCA. אבל בהחלט, קיימים סיכויים הרבה יותר נמוכים שהיא תשקול כריתת שחלות או שדיים, אלא אם היא יודעת בוודאות שהיא נושאת את אחד מהגנים הפגומים, אפילו אם יש לה היסטוריה משפחתית חזקה.

יידוע בני המשפחה

אם נמצא בבדיקה שאישה נושאת אחד מגני ה- BRCA, האם היא חייבת לדווח לקרובי משפחה בדרגה ראשונה (13) שבאופן אוטומאטי קיים סיכון גבוה יותר שהם נושאים את הגן בעצמם?

שני קונפליקטים עיקריים מתעוררים משאלה זאת. האחד מצד הקרובים והשני מצד האישה שיודעת שהיא נושאת BRCA.

אולי קרוביה של הנשאית אינם מעוניינים לדעת אם הם נמצאים בסיכון גבוה יותר לסרטן השד והשחלות. כשמיידעים למשל אחות של נשאית גן-BRCA על מצבה, האם גוזלים ממנה, באופן לא הוגן, את הזכות לשמור על השלווה שבאי הידיעה? כיצד נוכל לדעת אם מישהו לא מעוניין לקבל מידע חשוב על עצמו? לכאורה היינו יכולים לשאול אותם, אך בפועל, קשה מאוד לעשות את זה בלי לגלות איזה מידע היינו נותנים להם.

נושא שני מעלה את סוגיית צנעת הפרט, עניין שנשקל ברצינות רבה בהלכה היהודית. מה אם האישה לא רוצה שאף אחד ידע שתוצאות הבדיקה שלה חיוביות? בלתי אפשרי ליידע קרובי משפחה בדרגה ראשונה על הסיכון המוגבר שלהם ללקות בסרטן השד, מבלי לדווח להם על המידע האישי של האישה הנשאית. מקרה כזה התרחש לפני מספר שנים בבית חולים בירושלים. האישה, שקבלה תוצאה חיובית לנוכחות גן BRCA, לאחר שהתפתח אצלה סרטן שד בגיל צעיר, סירבה ליידע את משפחתה על הסרטן שלה או על הגן שהיא נושאת. בנוסף, היא אסרה על הרופאים לדווח לכל אדם שהוא במשפחתה על הצורך לעבור בדיקה גנטית, כולל אחותה הצעירה!

אם נכבד את פרטיותה, האם אנחנו עוברים על מצוות התורה "לא תעמוד על דם רעך" - לא להתעלם כאשר הזולת עלול להינזק מכך (14)? מצד שני, אם ניידע את אחותה הצעירה, תהיה בכך הפרת אמון כלפי האחות הנשאית. אם נציע לאותה אחות בדיקה גנטית (בלי להזכיר את סרטן השד של אחותה), היא ודאי תשאל למה מציעים את זה דווקא לה.

התורה מגבילה חשיפת מידע אישי לגורם שלישי, אפילו אם המידע נכון ואין בו כוונת זדון, לא משנה איך או איפה המידע הושג. הדבר כולל חשיפת מידע רפואי לכל אדם שהוא, להוציא הפציינט עצמו. התוצאה היא קוד אמון מקצועי ואישי שבאופן כללי מחמיר יותר מהמקבילה החילונית שלו. בכל אופן, היהדות מכירה גם במצבים שבהם נדרשת חשיפת מידע אישי חסוי.

התורה אומרת: "לא תלך רכיל בעמך, לא תעמוד על דם רעך..." (ויקרא יט, טז). לכאורה, אין קשר בין שתי המצוות אשר מופיעות בצמידות באותו פסוק. מכאן אנחנו לומדים שמדובר אמנם בשתי מצוות נפרדות - שמירה על צנעת הפרט והגנה על הזולת מפגיעה – אך הן בכל זאת קשורות זו בזו. בגלל הנזק הפוטנציאלי שעלול להתרחש אם מידע רלוונטי לא ייחשף - השולחן ערוך מסביר שאסור לשמור על סודיות במקרה שתיגרם על ידי כך פגיעה לזולת.

ד"ר אברהם אברהם, מחבר נשמת אברהם, מדווח ששאל את הרב יוסף שלום אלישיב, מגדולי התורה בארץ, מה תהיה דעת ההלכה במקרה שאישה הנושאת BRCA מסרבת לאשר יצירת קשר עם קרובות משפחתה. הרב אלישיב הצביע על מספר ספקות שקשורים לסוגיה, שבסופו של דבר יובילו לפסק שיאפשר לחולה לשמור על פרטיותה. ראשית, הסיכון לכל אחת מבני המשפחה אינו ודאי, מכיוון שלא כל אחד במשפחה נושא בהכרח את הגן. שנית, אפילו אם קרוביה אכן נושאים את הגן, לא בטוח שהם יפתחו סרטן. ולסיום, בכל מקרה אין טיפול מונע מוחלט או ריפוי מוחלט לסרטן, עבור אותם קרובים אם יתברר שהם נשאים. לכן, אין חיוב לבדוק בני משפחה אחרים. כאמור, המצב מלא בספקות שונים, ולכן אין להשתמש במידע ללא רשותה המפורשת של החולה – במחלות אחרות, חלים גם שיקולים אחרים, ולכן יש לפנות בכל מקרה לפוסק מוסמך.

מדוע הצורך לדווח לקרובים מדרגה ראשונה אינו גובר על זכות צנעת הפרט? נראה שהחלטתו של הרב אלישיב מבוססת על המסקנה שלאישה עצמה אין חיוב להיבדק! עקב הסיכון לנזק פסיכולוגי והמציאות שרק מעט ניתן לעשות כדי למנוע/לרפא את המחלה, אפילו אם היא מתגלה, אי אפשר לחייב את האישה לבדוק אם היא נושאת גנים של BRCA. מצב כזה של חוסר ודאות, אינו נכלל במצוות התורה לשמור על הבריאות. לכן, אין כל חיוב הלכתי לדווח לקרובים, במקרה שהדיווח על מצב החולה עובר על איסור לשון הרע.

מחשבה לסיום

לפעמים הידע הופך את עצמו לאדון ואותנו למשרתיו

בדרך כלל, נראה לנו כאילו הידע הוא כוח משחרר. ידע הוא כוח – בזה אין ספק. לעתים ידע הופך אותנו לאדונים על גורלנו. אבל לפעמים הידע הופך את עצמו לאדון ואותנו למשרתיו. הרב משה דוד טנדלר, ראש המגמה לביולוגיה בישיבה-יוניברסיטי, תיאר פעם בדיקה גנטית לאיתור BRCA כ"רודנות הידע". הוא קבע בצדק, שכשהמידע מעורר דאגה, ואינו מציע שום דרך להפחית את הדאגה הזאת, הוא פשוט שולט בנו. במקרה של בדיקות גנטיות לאיתור גן BRCA, כשלמעשה לא קיים כלי אבחוני שניתן לסמוך עליו במאת האחוזים - החולה מודעת לסיכויים שלה ללקות בסרטן השד או השחלות, מחלות שלא ניתן להישמר מהן ללא ניתוח כריתה רדיקלי. בכל אופן, ערנות לבדיקות אבחון יכולה להועיל, ולמרות שמדובר בטיפולים פולשניים, נראה שכריתת שדיים ושחלות מלאה אכן מעלה את תוחלת החיים. אם התוצאה החיובית של בדיקת BRCA משמשת לשיפור הבריאות, אז הבדיקות מוצדקות. אבל אם הן רק מגבירות את הדאגה, הן חסרות תועלת.

האמן האמריקאי, וודי גת'רי, נפטר ב-1967 ממחלה גנטית דומיננטית בשם מחלת הנטינגטון, אותה מחלה הרגה גם את אמו. מספרים שכשהציעו לארלו גות'רי, בנו של הזמר (עכשיו סבא בלי כל אות למחלה) לבדוק אם הוא נושא את הגן הקטלני לאחר מותו של אביו, הוא סירב. הוא שאל מה התועלת בבירור אם הוא עתיד למות ממחלת הניוון הנוירולוגית הנוראית הזאת, כשבכל מקרה אין שום דרך למנוע זאת. מישהו יכול להאשים אותו?

1) Genetic tests may bring hope, inspire fear, January 29, 2007, Mandy Carranza CNN
2) בעוד שכריתה דו צידית מוחלטת של השדיים מפחיתה את הסיכון ללקות בסרטן השד, היא לא מונעת אותו לחלוטין. ההשלכות הרגשיות, הפסיכולוגיות והפיזיולוגיות של הליך כזה, חייבות אף הן להילקח בחשבון. ר' מאמר המערכת ב- iJournal of Clinical Oncology, כרך 22 מס' 6 (15 במרץ) 2004. ע' 981-983 מאת לין הרטמן, אמי דגנים, דניאל שילד, בכותרת: "כריתת שדיים מונעת לנשאיות BRCA1/2: הליך ושאלות נוספות." (http://www.jco.org/cgi/content/full/22/6/981), עיינו גם במאמרה של ד"ר חנה היג'בוור, "סרטן השד אחרי כריתת שדיים דו צידית בנשים עם מוטצית BRCA1 ו-BRCA2." כתב העת הרפואי של ניו אינגלנד, כרך 345: 159-164, מס' 3, 19 ביולי 2001. (http://content.nejm.org/cgi/content/abstract/345/3/159).
3) שיחה אישית עם ד"ר אברהם אברהם, 16 בפברואר 2007. ד"ר אברהם הסביר שמשום שהניתוח הזה הוא טיפול מונע ולא טיפול לחולי קיים, הבעל והאישה צריכים להסכים על הניתוח.
4) שיחה אישית עם ד"ר אברהם אברהם, 16 בפברואר 2007.
5) מידת רגישותה של בדיקה נאמדת על פי מספר החולים האמיתיים המזוהים בה כחולים. ספציפיות אומדת כמה אנשים בריאים יזוהו כבריאים על ידי הבדיקה. מבחן עם רגישות של 100% יזהה כל חולה שנבדק (למרות שהוא עשוי לזהות כמה בריאים כחולים). בדיקה עם ספציפיות של 100% תזהה כל אדם בריא כבריא (אפילו אם תזהה כמה חולים כבריאים). לבדיקה אידיאלית (שעדיין לא קיימת) יש 100% רגישות ו-100% ספציפיות. כך, היא מזהה נכון כל חולה, אך אינה מזהה אדם בריא בתור חולה. תוצאה שבטעות מזהה מישהו כבריא כשהוא למעשה חולים נקראת שלילית שגויה. תוצאה שמזהה בטעות אדם בריא כחולה נקראת חיובית שגויה.
6) חשוב גם להבין כיצד מגבלות מבחן הסריקה עלולות לעשות שמות בחייהם של אנשים. לאף בדיקה אין רגישות וספציפיות מושלמות. נניח ש 100 מיליון נשים בארה"ב היו נבדקות למציאת גן תיאורטי נדיר (1:1000) שגורם למחלה ניוונית. נניח שהבדיקה נאמנה ברמה של 99% רגישות ו-99% ספציפיות, עדיין יהיה אחוז אחד של תוצאות חיוביות שגויות. אפילו עם אחוז נמוך כל כך של חיוביות שגויות, רק 99,000 מתוך 1.1 מיליון תוצאות חיוביות יהיו "חיוביות נכונות". 1% מהנשים (מיליון) שתוצאות בדיקותיהן חיוביות, לא ישאו למעשה את הגן המסוכן. ול-1,000 נשים עם הגן הקטלני יגידו שאין להן אותו. לטעויות כאלה יכולות להיות השפעות הרסניות. מסיבה זאת, כל סריקה גנטית המכוונת לאוכלוסיה הכללית, חייבת להיות ברגישות וספציפיות מעשית של 100%. ספציפיות נמוכה יותר עלולה להתקבל רק אם קיים מבחן מעקב יעיל יותר עבור אלה שסריקתם הראשונית יצאה חיובית. מכיוון שהבדיקה לגני-BRCA מחפשת אחר הגן עצמו, ולא רק את הסמן שלו, הספציפיות של הבדיקה היא למעשה 100%. ובכל זאת, כל תשובה חיובית שגויה, אם יוחלט על בדיקה כללית לציבור (במיוחד בפציינטים חסרי היסטוריה משפחתית של סרטן השד או השחלות), תגביר בלי צורך את הלחץ המנטאלי ותגרום לכריתות מיותרות של שדיים ושחלות. במקרה של גנים BRCA, אנחנו מחפשים את המוטציה המסוימת הנפוצה בין יהודים אשכנזים. בכל אופן, קיימות גם מוטציות אחרות שיכולות לפגום בגנים נורמאליים. אילו היו בודקים רק יהודים אשכנזים ברמת סיכון גבוהה, אז רגישות הבדיקה הייתה גבוהה מאוד, מכיוון שאנחנו מחפשים אחר מוטציה שסביר שהם נושאים (כלומר, כל מספר אנשים עם פגמים בלתי מזוהים בגן יוּחטְאוּ). בכל אופן, אם נבדוק את כל האוכלוסייה, נפספס כל מי שנושא מוטציה שונה מאלה שאותן אנחנו מחפשים, והם עלולים להאמין שהם לא נמצאים בסיכון גבוה ללקות בסרטן השד וסרטן השחלות (בנשים). זאת משום ששינויים רבים ב- BRCA מוכרים כמוטציות פתולוגיות. שינויים גנטיים אחרים עדיין לא הוכחו כפתולוגיים. במשפחות מסוימות בהן נראה שאמורה להיות מוטציה גנטית על פי ההיסטוריה המשפחתית, לא מוצאים מוטציה כזאת. לכן, אפשרי שקיימות נטיות גנטיות נוספות לסרטן השד שעדיין לא זוהו.
7) חשוב להבין שגני ה- BRCA גורמים לסיכון מוגבר גם בגברים.
8) דוברת מטעם תוכניות הביטוח הרפואי של ארה"ב, שמייצגת למעלה מ-1,300 ביטוחי בריאות, אמרה שהיא אינה מודעת לשום מקרה של הפליה על רקע גנטי. בכל אופן, מאמר חדש בנושא אפליה גנטית דיווח: "תוכניות הביטוח הרפואי האמריקאי מאמינות שבדיקות גנטיות חשובות לסייע בהחלטה על מתווה טיפולי ואפשרויות וכדי לשפר את איכות הטיפול", דברי סוזאן פיאסטו. "ההבנה שלנו היא שתוכניות הביטוח הרפואי לא משתמשות בתוצאותיהן של בדיקות גנטיות לקביעת תשלומים או לאישור הביטוח." אבל ב-2001, במה שנחשב למקרה המדווח הגדול ביותר, חברת מסילות רכבת הסכימה לשלם 2.2 מיליון דולר להשגת היתר חוקי לביצוע בדיקות גנטיות סודיות על עובדים שהגישו תביעות על סינדרום תעלת כף היד – פגיעה הנגרמת מלחץ חוזר. בהסדר התיק, חברת המסילות ברלינטון צפון וסנטה פה מסילות בע"מ. הפכה לאחת הפירמות הראשונות שהכניסו ביצוע בדיקות גנטיות על עובדיהן."
9) http://www.cnn.com/2007/HEALTH/01/18/genetic.testing/index.html לעיל
10) לא ברור אם החיוב לשמור על הבריאות יחול גם על בדיקות לגילוי איום רצסיבי שלא יפגע ישירות בנבדק. 11) אגרות משה, חושן משפט ב' ע"ג.
12) נישואים יהודיים מאבדים את חלותם אם נערכו תחת העמדת פנים שקרית, כמו למשל, במקרה בו אחד מבני הזוג אינו מקבל אינפורמציה שהייתה גורמת לו להחליט לא להינשא. המושג, שחל גם על תחומים אחרים בהלכה היהודית, נקרא "מקח טעות".
13) חשוב להבין שהגנים BRCA יכולים להופיע גם בגברים ולהגביר את הסכנה שלהם ללקות בסוגי סרטן שונים.
14) ויקרא יט, טז. התורה מצווה עלינו לעשות כל שביכולתנו למנוע נזק שעלול לעלות בגורלו של הזולת.
15) נשמת אברהם, כרך ג' (אבן העזר וחושן משפט).

1/11/2009

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 6 תגובות ב-6 דיונים

(6) חוה קשתי, 14/11/2009 13:01

תגובה למאמר

אנוכי עברתי בדיקה גנתית מאחר ואמי חלתה בסרטן השד אני שמחה שבצעתי את הבדיקה שיצאה שלילית . היום אני רגועה יותר וכמו בעבר מקפידה לעשות בדיקה ממוגרפית אחת לשנה. היום הנני בת 62 ומקפידה על בדיקות הנדרשות קראתי את המאמר שהיה מעניין ואשמח להיות מעודכנת גם בעתיד תודה חוה

(5) אליסה, 8/11/2009 16:46

לדעתי עדיף לא לעשות

ואם יש לך את הגן הזה אז מה? זה לא 100% שתחלה. אנחנו צריכים ללמוד מהיפנים הם שותים בכל יום כמה כוסות של תה ירוק והתה הזה מרדים את הגן. בגלל זה ממש קצת אחוזים (יחסית) חולים בסרטן. חוץ מזה היו אנשים שאמרו להם שהם ימותו מהמחלה הזאת , ואחד מהם לא יתיאש וראה מלא סרטים מצחיקים וצחק כל הזמן. ונחשו מה? הוא נרפא!!!!!!!!! מסקנה: הומור=בריאות דיכאון=אסון!

(4) , 1/11/2009 17:39

מאמר מעניין וחשוב!

(3) אבי, 1/11/2009 13:33

שייך לחשוב מה מעל הגנטיקה

האם אנחנו מקפידים על מה שמעל לגנטיקה, האם הציווי האלוקי ונשמרתם לנפשותיכם מאד, מחובר לגנטיקה, שהיא מעשה אלוקה ממעל, שכן אנו חוזים בכל יום, דרך חיים ודרך המעשה של אברכינו הצעירים, בין בעישון ובין בדרך האכילה ונחת הרוח.

(2) דנה, 1/11/2009 12:24

הקדם תרופה למכה.

כל בדיקה גנטית לכל מחלה בגיל צעיר יכולה למנוע מוות בתרם עת .. כמה שלא נעים לדעת אבל עדיף לדעת ולבדוק למנוע אם ניתן או לתפוס מהר ולחיות את החיים.

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub