לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




שינויים גנטיים

שינויים גנטיים

האם היה טוב אילו יכולנו לשנות גנטית תכונות אנושיות כמו מנת משכל וגובה?

מאת

אילו הייתה לנו יכולת לשנות מבחינה גנטית תכונות אנושיות כמו מנת משכל, גובה או חוזק, האם היה ראוי להשתמש ביכולת הזאת? האם מדובר בברכה או בסכנה פוטנציאלית?

מבחינה אתית, טכנולוגיה היא דבר ניטראלי, ומה שמעלה שאלות אתיות הם יישומיה השונים. כשמדברים על פיתוחים טכנולוגיים בתחום הרפואה, התפקיד שלנו הוא להחליט מתי ראוי להשתמש בתהליך חדש, ומתי נכון לנהוג באיפוק זהיר. האדם קיבל את העולם עם הסמכה לשלוט בו, להכניע אותו ולשפר אותו, ואנחנו מתייחסים לאחריות הזאת ברצינות רבה - אנחנו חייבים להשתמש בטכנולוגיה למטרות ראויות, ויחד עם זה לִצְפות את הנזק הפוטנציאלי שהפיתוח הטכנולוגי עלול להביא לאנושות.

למעשה, אין דבר בלתי מוסרי מיסודו בשימוש בטכנולוגיה, כולל מניפולציה גנטית של תאים סומאטיים, כדי לטפל במחלות. ההבנה כאילו האדם אינו צריך להשתדל כדי לשפר את מנת חלקו, היא תפיסה דתית שגויה. היהדות מקבלת בהחלט את השימוש בניתוח, למשל, ככלי מקובל לתיקון מומים. בדומה לכך, ההלכה היהודית אינה מתנגדת לשינוי הקוד הגנטי של עובר הנושא גנים למחלה קטלנית או קשה, כדי למנוע את השפעתם העתידית של הגנים ה"פגומים".

עם זאת, כמו לגבי כל הליך רפואי אחר, היהדות מציבה גבולות עד היכן מגיעה ההתייחסות החיובית להנדסה הגנטית. עם היכולת ליצור שינוי גנטי, מגיעה גם אחריות. כל תהליך של שינוי הקוד הגנטי חייב להיות מוכח כהליך בטוח. אסור להסתכן בגרימת נזק לעובר (או למבוגר), אלא אם האלטרנטיבה היא מוות או מום קשה. אותם פרמטרים הלכתיים שחלים על הליך רפואי מסוכן למבוגרים, יחולו כפי הנראה גם לגבי טיפול מסוכן לעוברים (ר' ניתוח מסוכן להצלת חיים)

קיים שוני מהותי בין טיפול במחלות לבין "השבחת המין"

בנוסף לכך, קיים שוני מהותי בין טיפול במחלות לבין "השבחת המין". התורה מעודדת אותנו לטפל במחלות ולחסוך מהחולים סבל וכאב, ולכן ההנדסה הגנטית יכולה להוות יתרון גדול כשהיא באה למנוע מחלות. אבל במקביל, יכולה להיות סכנה גדולה לחברה, אילו נתחיל לבחור בתכונות רצויות שונות (שאינן קשורות לבריאות) ולהנדס את הגנום האנושי, כדי ליצור בני אדם "משופרים". מי יבחר מהן התכונות הרצויות? ואחר כך, האם אנשים עם תכונות "לא רצויות" יהפכו לאזרחים סוג ב'? המון סכנות עומדות בפתחנו אם רק נתפתה לחרוג מהסמכות שקיבלנו לרפא ולגלוש אל תחום השבחת הגזע.

לדוגמא, במקרים מסוימים, בחינה גנטית מוקדמת של עוברים והחדרת עוברים בריאים בלבד, יכולה להיות הדרך היחידה המקובלת על ההלכה היהודית, שבה יכולים בני זוג ששניהם נשאים של גן רצסיבי מסוכן (כמו טיי זקס או ציסטיק פיברוזיס), להביא לעולם ילדים שאינם סובלים ממחלה קטלנית קשה. אבל מה לגבי שימוש באותה טכנולוגיה כדי לבחון מגוון 'פגמים' גנטיים בכל עובר, כולל אינטליגנציה נמוכה (או ממוצעת), ראיה לקויה, רגליים עקומות, או עיניים חומות? האם נעצב את ילדינו על פי העדפותינו האישיות?

הגישה היהודית כלפי הטכנולוגיה, אינה שונה מגישתה כלפי כל אספקט אחר בחיים. בעוד שאנחנו יכולים להגיע להישגים טכנולוגיים מדהימים, אנחנו מחפשים בתורה את התשובות לשאלה, מתי צריך לבצע את הפעלולים הללו. אנחנו חייבים להחליט כיצד לתעל את גילויינו בצורה מוסרית, מתי לחולל את הנסים הרפואיים ומתי לרסן את עצמנו משימוש בכוח המופלא שבידינו, פשוט משום שלא נכון להשתמש בו.

19/7/2009

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) אנונימי, 29/7/2009 18:12

לאש התורה!

לכבוד אש התורה! ישר כח גדול על הכל! כל הכבוד!

(2) דב שטיין, 27/7/2009 07:21

השבחה והינדוס גינטי

נראה לי שהכותב הושפע מהשיח ושיג המקובל בין הגויים בשאלה זו. אין סיבה למניעת כל השבחה אפשרית. הן בדרכים טבעיות כפי שאנו שרים בחתונות - ענבי הגפן בענבי הגפן., אלא, גם בהתערבות בגנום והינדוסו. הקב"ה נתן לנו את העולם כדי להשביחו ואףהמשילנו על הבריאה כולה. כשכ חששות יש בי"ד בישראל סנהדרין שאותו שואלים. כל העלאת מנת המשכל לכשעצמה ברוכה. כל שיפור בבריאות ברוך. אם יש סיכונים יש לבוחנם בבי"ד. פעם השתל כליה היתה חסרת תקווה. היום כבר לא.

(1) מישהו, 22/7/2009 19:54

מה לגבי תכונות מוגזמות שרוצים לתקן?

כמו לדוגמה אדם נמוך מדיי , נוטה להשמנה או אדם נכה ? הרי אמנם יש בהם מום , אבל הם יכולים לחיות. האם מותר לדעתכם לנסות לתקן את הגנים האחראיים למצב של בני אדם כאלו?

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub