רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חברה

אלברט איינשטיין, האדם, היהודי והמאמין: פרק 5 – דת ומדע

ד׳ במרחשוון ה׳תשס״ו ד׳ במרחשוון ה׳תשס״ו 06/11/2005 | מאת אורי פז

"אין שום דרך שתוביל מהידע על מה שיש אל מה שצריך להיות. רק הצבת מטרות וערכים מקנה משמעות להווייתנו ולמעשינו."

יש חוקרים הסבורים לגבי תפישת הא-ל הדתית של איינשטיין כי זו השתנתה ונקבעה במסמרות בין השנים 1939-1941,1 כפי שניכר לדעתם מדבריו של איינשטיין בהעמידו את הדת והמדע זה מול זה ב"כינוס על מדע, פילוסופיה ודת ביחסם לאורח החיים הדמוקרטי":

מתוך הידע על מה שיש, ויהיה ברור ומושלם ככל שיהיה, אי-אפשר להסיק מה צריכה להיות המטרה לשאיפתנו האנושית.

"נכון שהדרך הטובה והמוצקה ביותר לבסס עמדה כלשהי הוא על ידי ניסיון ועל ידי חשיבה מודעת ובהירה. אלא שנקודת התורפה של תפיסה זו טמונה בכך שבדרך מדעית סולידית זו לבדה אי-אפשר כלל להגיע לעמדות ולאמונות הנחוצות לפעולותינו ולערכינו והקובעות אותם. הרי השיטה המדעית אינה יכולה ללמדנו דבר מעבר להבנה איך עובדות קשורות זו לזו ומגבילות זו את זו. החתירה לידע אובייקטיבי כזה נמנית עם הדברים הנשגבים ביותר שהאדם מסוגל להם, וודאי שלא תחשדו בי שאני ממעיט בערכם של ההישגים והמאמצים ההרואיים של האדם בתחום זה. ואולם ברור שאין שום דרך שתוביל מהידע על מה שיש אל מה שצריך להיות. מתוך הידע על מה שיש, ויהיה ברור ומושלם ככל שיהיה, אי-אפשר להסיק מה צריכה להיות המטרה לשאיפתנו האנושית. אין ספק שהידע האובייקטיבי מספק כלים בעלי עוצמה להשגת מטרות נתונות, אבל המטרה עצמה והכמיהה להשיגה צריכות לבוא ממקור אחר. וּודאי שאין צורך בהנמקה מיוחדת כדי לקבוע שרק הצבת מטרות וערכים מקנה משמעות להווייתנו ולמעשינו. ידיעת האמת נהדרת כשלעצמה, אלא שהיא חסרת אונים ואינה מסוגלת להנהיג, ואפילו אינה מסוגלת להוכיח את הצדקתה ואת ערכה של השאיפה לידיעת האמת עצמה! כאן אפוא נמצא גבול התפיסה הרציונלית הטהורה של קיומנו.

"הצבת המטרות והערכים הבסיסיים ביותר ועיגונם בחיים הרגשיים של הפרט נראים לי עתה התפקיד החשוב ביותר של הדת בחיי החברה האנושית. ואם ישאלו מניין שואבות מטרות בסיסיות אלו את סמכותן אם בסופו של דבר התבונה אינה יכולה לקבוע ולנמק אותן, אפשר יהיה רק להשיב: בחברה בריאה המטרות קיימות כמסורות רבות עוצמה, המשפיעות על ההתנהגות, על השאיפות ועל הערכים של האנשים; הן קיימות כפי שיצור חי קיים, מבלי צורך לנמק את קיומו. הן מתהוות לא בהנמקה אלא בהתגלות, באמצעותם של אישים חזקים. אין לנסות לנמקן, צריך לקבלן כפי שהן ולהכיר אותן במלוא הבהירות האפשרית.

"העקרונות הנעלים ביותר של שאיפותינו ושל שיפוטינו ניתנו לנו במסורת הדתית היהודית-נוצרית. זוהי מטרה נעלה, שבכוחותינו הדלים נוכל להגיע אליה רק באופן חלקי ביותר אך היא מקנה בסיס איתן לשאיפותינו ולהערכותינו".2

מכאן שאולי גם תובן תשובתו של איינשטיין לשאלה שנשאל, אילו נתנו בידו הזדמנות חד-פעמית להיפגש עם אישיות חשובה בהיסטוריה, במי היה בוחר? תשובתו היתה: "משה. והייתי שואל אותו האם הוא באמת האמין שעם ישראל שלו יקיימו את תורתו זמן רב כל כך".3

או במילים אחרות ומדייקות יותר, כפי שהצהיר בספטמבר 1937: "לאנושות יש את כל הסיבות שבעולם להציב את נושאי הערכים ועקרונות המוסר הגבוהים מעל מגלי האמת האובייקטיבית [=המדענים]. ברם, מה שהאנושות חבה לאישיות בשם 'משה' [=בשל מוסרו הא-לוהי: עשרת הדיברות] – מדורג אצלי הרבה יותר גבוה מכל ההישגים של המוח החוקר והיוצר".4

וכך כתב איינשטיין בכתב-עת ניו-יורקי Collier`s Weekly במאמר שהתפרסם ב-26.11.1938:

"הקשרים שקושרים את היהודים זה אלפי שנים הם בראש ובראשונה האידיאל הדמוקרטי של צדק חברתי ואידיאל העזרה והסובלנות ההדדית לכל בני האדם. כתבי הקודש הקדומים ביותר של היהודים חדורים באידיאלים החברתיים האלה, ודרך הנצרות ודרך הדת המוסלמית5 הם השפיעו השפעה אדירה ומיטיבה על העיצוב החברתי של חלק גדול מהאנושות. יש להזכיר כאן גם את קביעת יום המנוחה השבועי, מעשה מיטיב מאין כמוהו לכל בני האדם. אישים כמשה, ישו, שפינוזה ומרקס, אף על פי שהיו כה שונים זה מזה, חיו כולם לאור אידיאל הצדק החברתי והקריבו עצמם למענו. מסורת אבותיהם הנחתה אותם ללכת בדרך זרועת קוצים זו. הישגיהם היחידים במינם של היהודים בתחום הצדקה נובעים מאותו מקור".6

הערכים שהעולם התרבותי מקבלם כמובנים מאליהם – כולם שאובים מן המסורת היהודית. זוהי השפעה עצומה, והשגנו אותה תחת התנאים הקשים ביותר.

ואכן, במשך אלפיים שנה היו היהודים נוודים. הוגלינו לכל קצווי תבל ושם דוכאנו, הוכינו והומתנו בגז. אך תוך כדי כך קרה דבר שלא ייאמן: הגדרנו את המבנה המוסרי של האנושות. הערכים המכונים ''יהודיים-נוצריים'', שהעולם התרבותי מקבלם כמובנים מאליהם – ''האמונה בא-ל אחד'', ''ואהבת לרעך'', ''שלום עלי אדמות'', ''צדק לכל'', ''חינוך כללי'', ''כל בני האדם נבראו שווים'', ''כבוד האדם'', ''ערכם של חיי אדם'' – כולם שאובים מן המסורת היהודית. זוהי השפעה עצומה, והשגנו אותה תחת התנאים הקשים ביותר. העובדה שהצלחנו, למרות הכול, להשפיע לטובה על זדון ליבו של האדם, מדברת בעד עצמה.

דומה כי איינשטיין הוא גם הוכחה לכך שבהחלט ניתן להאמין בו-בעת הן בדת והן במדע. המדע אינו יכול להפריך את קיומו של הא-ל. איינשטיין הסכים לגמרי עם כך, כמו מדענים רבים שמאמינים בא-לוהים – ואולי גם בדרך המסורתית הרגילה – שאמונתם בא-ל מתיישבת בלא כל קושי עם הפעילות המדעית שלהם, הגם שעל פניו אין זה קל בתקופתנו בעלת הגישה החומרנית.

גדולי חוקרי המדע שפרצו דרכים חדשות והשיגו גילויים חדשים, תמימי-דעים שלא תיתכן סתירה ממשית בין המדע לאמונה, ואף האמינו בא-לוהים. עבור הפרט אין, ומעולם לא היה, קונפליקט בין קבלת הקביעות המדעיות במלואן לבין אמונות רוחניות לא-חומריות. נראה כי מתרחבת ההבנה שכך הם פני הדברים, אם כי אנשים רבים עדיין סבורים ההיפך.

המדען המאמין

הבה ונתמקד בעמדתו של איינשטיין ביחסו אל "מדעי הטבע והדת":

"אדם דתי הוא אדם מאמין במובן זה שאין הוא מפקפק במשמעות ובשגב של אותם תכנים ומטרות שלא ניתן לנמק אותם הנמקה רציונלית והם אף אינם זקוקים לה. הם קיימים באותה הכרחיות ומובנות מאליה כמוהו עצמו. דת במובן זה היא חתירתם של בני האדם במשך מאות בשנים להביא ערכים ומטרות אלו לתודעתם בצורה בהירה וברורה ולחזק את השפעתם ואת פעולתם. אם מגדירים את הדת ואת המדע כך, הרי שניגוד בין השניים נראה בלתי-אפשרי.

"כעת, אף-על-פי שתחומי הדת והמדע כשלעצמם קבועים הם בבירור, בכל זאת קיימים ביניהם יחסים ותלות הדדית חזקה. את המדע יכולים ליצור רק אלה החדורים במלואם שאיפה לאמת ולהבנה; אך המקור לכך נובע מהספירה הדתית".7

נדמה כי דבריו של ההוגה היהודי ג'ורג' שטיינר מצליחים לבטא טוב יותר את שהתכוון לומר איינשטיין:

יש 'נוכחות א-לוהית' מתועדת בחיבוריהם של הוגים כדקארט, איינשטיין, ויטגנשטיין. ... 'המיטב של מה שנהגה ונוצר' במורשתנו התרבותית, חוץ מכמה יוצאים מן הכלל (שייקספיר?), יונק ומושפע מאופן כלשהו או מנרטיב כזה או אחר של הנוכחות הא-לוהית. בלי הנוכחות הזאת לא היה באך ולא בטהובן ואף לא מיכלאנג'לו. 8

ובלשונו של איינשטיין:

  • "מה עמוקה הייתה האמונה בתבונה של מבנה היקום ומה רבה הייתה הכמיהה להבין ולו רק את קצהָ של התבונה המתגלית בעולם הזה שפיעמו מן הסתם ביוהנס קפלר ובניוטון ואפשרו להם להקדיש שנים של עבודה בבדידות לפענוח במכניזם של מכניקת השמים".9

  • "אותם אישים שאנו חבים להם את ההישגים היצירתיים הגדולים של המדע היו חדורים אמונה דתית אמיתית שהעולם הזה שבו אנו חיים הוא משהו מושלם, והוא נגיש למי שחותרים להגיע לפשרו בדרך התבונה". לולא הייתה אמונה זו מבוססת על הרגש ולולא הייתה נפשם של החוקרים מלאה ב'אהבת א-לוהים השכלית', הם לא היו יכולים להגיע למסירות חסרת הגבולות שבלעדיה אין מגיעים להישגים כאלה".10

  • "קשה יהיה למצוא נפש מדעית חוקרת לעומק שאין לה דתיות מסוימת משלה".11

  • "...אחד מבני דורנו אמר לא בלי צדק שבתקופתנו, בעלת הלך הרוח החומרני בדרך כלל, החוקרים הרציניים הם האנשים בעלי הדתיות העמוקה ביותר";12 "איני יכול לתאר לי חוקר אמיתי שאין בו אמונה עמוקה כזאת. אפשר לבטא את המצב בדימוי זה: המדע בלי הדת הוא פיסח, הדת בלי המדע – עיוורת".13
  • "אני טוען שהדתיות הקוסמית היא המניע החזק ביותר והנעלה ביותר של המחקר המדעי".14

הפרק הקודם: אמונתו בכוח עליון.
הפרק הבא: החוויה הדתית של איינשטיין.

1 פרופ' א' צ'רניבסקי, "בין מדע ודת", הוצ' יהושע צ'צ'יק, ת"א 1965.
2 אלברט איינשטיין, "רעיונות ודעות"; Science, Philosophy and Religion, New York 1941,; Albert Einstein, ''Out of my Later Years''.
3 כפי שפורסם ב"ידיעות אחרונות", 12.1.85, בראיון שהתקיים עם הפילוסוף היהודי-הצרפתי ברנרד הנרי לוי.
4 אליס קלפרייס, שם.
5 ''לטוב ולרע, רומא ומֶכּה הן בנותיה (בנות קוטלות אִמן?) של ירושלים'' – האינטלקטואל ג'ורג' שטיינר, "אראטה – מאזן של חיים", (תרגום: יוסי מילוא), ת"א: עם עובד 2001.
6 אלברט איינשטיין, "רעיונות ודעות".
7 Albert Einstein, "Out of My Later Years", New York 1950.
8 ג'ורג' שטיינר, "אראטה – מאזן של חיים".
9 אלברט איינשטיין, "רעיונות ודעות".
10 אלברט איינשטיין, "רעיונות ודעות".
11 אלברט איינשטיין, "רעיונות ודעות".
12 אלברט איינשטיין, "רעיונות ודעות".
13 אלברט איינשטיין, "רעיונות ודעות"; אליס קלפרייס.
14 אלברט איינשטיין, "רעיונות ודעות"; אליס קלפרייס.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן