לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אלברט איינשטיין, האדם, היהודי והמאמין: פרק 3 – איינשטיין והיקום המסודר

אלברט איינשטיין, האדם, היהודי והמאמין: פרק 3 – איינשטיין והיקום המסודר

לאחר שעקר איינשטיין לארצות-הברית, השקיע את כל מרצו בניסיון ליצור תיאוריה שתאחד באופן שלם את כל הכוחות המוכרים ביקום.

מאת

אחרי שעזב את יבשת אירופה וניסה להשתקע באנגליה, עקר איינשטיין לאמריקה ונשאר שם עד סוף ימיו. ב-1939 הצטרף למכתב המפורסם ששלחה קבוצת מדענים לנשיא פרנקלין רוזוולט, מכתב שיוביל בעקיפין לפיתוח פצצת האטום על-ידי ארה"ב, מחשש פן תקדים גרמניה את בעלות-הברית בייצורה של פצצה מעין זו. מאוחר יותר ייעשה בפצצה זו שימוש שיביא לסיומה המהיר של מלחמת העולם השנייה.

בפרינסטון שבמדינת ניו ג'רסי בארה"ב, הכפר האקדמי אליו היגר, לא הטרידו את איינשטיין ארשת פניהם המנומסות של מדעני המקום הצעירים, כמו-גם נעיצות העיניים הקבועות של התיירים. מטרתו, כתמיד, היתה פשוט לראות מה תכנן "הזקן", כינויו החביב של א-לוהים, בעבור עולמנו. הדברים ששרבט במחברותיו המצהיבות עשרות שנים קודם לכן והמשוואות החדשות עליהן עבד כעת – הכול שירת את הניסיון ליצור תיאוריה שתאחד באופן בהיר וצפוי את כל הכוחות המוכרים ביקום.

עולם רלטיביסטי

לאחר פרסום תורת היחסות היה איינשטיין לגיבור עולמי, מרצה מבוקש, מוקף המוני אדם בכל אשר הלך, מוּכר למאות מיליונים בדיוקנו תפוס-ההרהורים, אב-טיפוס של הפילוסוף הטבעי והמפוזר. השפעת התיאוריה שלו היתה מיידית. איינשטיין סיכם אותה כך:

'עקרון היחסות', במובנו הרחב ביותר, כלול בקביעה: הטוטליות של מכלול התופעות הפיזיקליות היא בעלת אופי כזה שאינו נותן יסוד להנהגת המושג 'תנועה מוחלטת'. או ביתר-קיצור אבל בפחות דיוק: אין תנועה מוחלטת.1

איש לא הצטער יותר מאיינשטיין על הבלבול בין רלטיביות (יחסות) לבין רלטיביזם (יחסיות מוסרית)"

למרבית האנשים אשר הפיזיקה הניוטונית היתה מובנת על בוריה, היחסות לא היתה אלא מקור מעורפל לאי-נוחות – כפי שמתאר ההיסטוריון פול ג'ונסון. הם הבינו כאילו הזמן המוחלט והאורך המוחלט הודחו ממעמדם; כאילו התנועה היא עקומה. לפתע לא היתה עוד וודאות בתנועות גרמי השמיים. "בתחילת שנות העשרים החלה נפוצה האמונה כי אין עוד שום דבר מוחלט – לא זמן ומרחב, לא טוב ורע, לא ידע, ומעל לכל – לא ערכים. בטעות, אבל אולי באופן בלתי-נמנע, בלבלו בין רלטיביות (יחסות) לבין רלטיביזם (יחסיות מוסרית)".2

היסטוריונים טוענים כי ערעור חוקי ניוטון והקביעה שמושגים מסוימים הם יחסיים, גרמו לערעור האמיתות המוסריות שנחשבו לחלק מהסדר הטבעי בעולם. איש לא הצטער יותר מאיינשטיין על הסילוף הנפוץ הזה. הוא נדהם מן הפרסומים הבלתי-פוסקים והטעויות שעוררה עבודתו. ב-9 בספטמבר 1920 כתב לעמיתו מקס בורן: "כמו האיש באגדה, שכל אשר נגע בו נהפך לזהב, כך כל דבר אצלי נהפך למהומה בעיתונים".3 אמונתו של איינשטיין במידות מוחלטות של טוב ורע היתה עזה. עבודתו המקצועית היתה קודש לחיפוש מתמיד לא רק אחר האמת, כי אם גם אחר הוודאות. לדברי ג'ונסון, הוא עמד על דעתו שהעולם נחלק לתחום אובייקטיבי ותחום סובייקטיבי, ושהאדם צריך להיות מסוגל להיגדים מדויקים על החלק האובייקטיבי.

בחייו ראה איינשטיין כיצד הרלטיביזם המוסרי, מחלה לדידו, הפך למגיפה חברתית ממאירה, כשם שראה כיצד משוואתו הפטאלית חוללה לוחמה גרעינית. הרושם שהסיקו בני-האדם מאיינשטיין על עולם שבו כל ערכי-המידה יחסיים, סייע לבסס את החזון המדכא והמרנין גם יחד – האנרכיה המוסרית שפשטה בעולם במלחמת העולם ההיא. היו פעמים, אמר באחרית ימיו, שהביע את המשאלה להיות שען פשוט.

בעוד מאמצי הבוסר שלו למצוא תיאוריה מאוחדת כושלים, נחל איינשטיין הצלחה רבה יותר בניצול שמו לקידום מטרות יקרות ללבו. הוא התקשה להבין את הקסם שהילכה תורת היחסות על שאר העולם. היא תיארה את העולם הפיזיקלי ולא היה לה ולא כלום עם השקפות פסיכולוגיות סובייקטיביות על זמן ומרחב, שרקמו רלטיביסטים של התרבות; שכן, מתורות היחסות בוודאי שלא משתמע שהכול יחסי. "מעולם לא הבנתי", אמר, "מדוע תורת היחסות, על מושגיה ובעיותיה המרוחקים כל כך מחיי המעשה, מצאה במשך זמן רב כל כך תהודה ערה כל כך, אפילו נלהבת, בקרב חוגים רחבים בציבור". אך המוניטין שלו איפשר לו לדבר על פָּצִיפִיזְם, על ממשלה עולמית ועל הצורך לפעול נגד מאמצי הנאצים לפתח פצצה גרעינית.

משחק הקוביות

באחת מפגישותיהם בבית-קפה אמר איינשטיין לבוהר: "קשה להגניב מבט בקלפים של א-לוהים. אבל לחשוב שהוא יעדיף לשחק בקובייה עם העולם... זה משהו שאינני מאמין בו אפילו לרגע אחד!

בשנות העשרים איינשטיין מצא שעיקרון מכניקת הקוואנטים לא זו בלבד שאינו קביל, הוא גם מתועב. איינשטיין הטיל ספק בנכונותה של מכניקת הקוואנטים, שממנה משתמע שביקום שולטים המקריות וההסתברות, ולעולם לא וודאות. במשך זמן רב ניהלו אלברט איינשטיין והמדען הדֶנִי נילְס בּוֹהר, אף הוא חתן פרס נובל (1922) על עבודתו בתיאוריה הגרעינית, ויכוחים ידידותיים על תיאוריה זו. באחת מפגישותיהם בבית-קפה אמר איינשטיין לבוהר: "קשה להגניב מבט בקלפים של א-לוהים. אבל לחשוב שהוא יעדיף לשחק בקובייה עם העולם... זה משהו שאינני מאמין בו אפילו לרגע אחד!"4 ובוהר התריס כנגדו: "תפסיק לומר לא-לוהים מה לעשות!"5 ברור שאיינשטיין לא אמר לא-לוהים מה לעשות, אלא רק הביע את אמונתו בא-ל ובדרכי ניהולו את העולם. איינשטיין האמין כי יש סדר ו/או סימטריה וחוקיות בעולם ולדידו לא יכול להיות שהכול מתרחש סתם כך במקרה.

ידידו של איינשטיין, אברהם פּאיז, מצטט בספרו האוטוביוגרפי על איינשטיין קטעים ממכתבו של איינשטיין לפיזיקאי חתן פרס-נובל מַקְס בּוֹרְן מ- 1926:

"מכניקת הקוונטים אומרת הרבה, אך אינה מקרבת אותנו בעצם אל סודו של ה'זקן' [=אמר, והתכוון לא-לוהים]... מכניקת הקוואנטים מרשימה מאד, אבל קול פנימי אומר לי שהיא אינה הדבר האמיתי. אני, מכל מקום, משוכנע שהוא [=הא-ל] לא משחק בקוביות".6

נראה כי עצם השימוש ב"משחק הקובייה" נתפס בעיניו כסמל למקריות העיוורת, בדרך שלדעתו הא-ל לא מנהיג בה את עולמו. היטיב להסביר את הסתייגותו של איינשטיין ממסקנות מכניקת הקוואנטים הפרופ' אהרן קציר המנוח:

המשמעות הממשית של התנהגותו האומדנית של כל אטום היא שאין בכוחו של שום מדען לנבא בדייקנות מוחלטת מה תהיינה תנועותיו של אטום, אף כי יוכל לתאר בקירוב טוב מאד מה תהיינה תגובות האטום בתנאים מוגדרים. לפיכך רעיונו של מקס בורן, שהגליות החומרית מביאה לכלל ביטוי את החוק הסטטיסטי של התנהגות הפרודות, היה בו כדי להפתיע, ולא הניח דעתם של רבים, ביניהם חוקרים מצוינים שלא רצו לקבל את התפישה החדשה. בקרב החולקים היה אלברט איינשטיין, שלא אבה להיכנע לגזירת הסטטיסטיות של תופעות הטבע, ובניגוד לחבריו, טען שאין א-לוהים משחק בקובייה... רוצה לומר, שחוקי הטבע הם חד-ערכיים ובעלי תוכן חד-משמעי.7

נמצא כי איינשטיין התנגד למכניקת הקוואנטים בשל אופייה ה"הסתברותי", לפיה אינך יכול לדעת בדיוק היכן נמצא אלקטרון – אתה יכול רק לנחש. בהמשך חייו, עד לפטירתו ב- 1955, ביקש להפריך את עקרון האי-וודאות של מכניקת הקוואנטים, בנסותו לעגן את הפיזיקה בתורת השדות המאוחדים.

וכך כתב איינשטיין לבורן:

אתה מאמין בא-לוהים שמשחק בקובייה ואילו אני בחוק וסדר מושלם, בעולם קיים באופן אובייקטיבי, שאני מנסה להבינו בדרך של ספקולציה פרועה. אני מאמין באמונה איתנה, אבל תקוותי היא שמישהו יגלה דרך מציאותית יותר – או, מוטב, בסיס מוחשי יותר – ממה שעלה במזלי למצוא.8

איינשטיין התקומם נגד ניסיונם של אנשי הקוואנטים לסלק את האובייקטיביות מהטבע.

איינשטיין לא הצליח להציג תיאוריה מדעית סופית ומאוחדת, לא בשנות העשרים ולא לאחר מכן, ועד היום תרים גדולי הפיזיקאים אחר חוקי הטבע הסופיים. המאמץ ליישב את תורת היחסות עם מכניקת הקוואנטים, שעד כה לא עלה יפה, מצוי בקו החזית בעבודתם של פיזיקאים מודרניים רבים, אשר הולכים באדיקות בעקבותיו למרות הטענות שייתכן בהחלט שתיאוריה כזאת כלל לא קיימת, או שאם היא קיימת, היא עמוקה מכדי שהמוח האנושי יוכל לתפוס אותה.

ככל הנראה מדבריו אלה של איינשטיין, קורבנה הראשי של מכניקת הקוואנטים היא האובייקטיביות. על-פי התיאוריות הפיזיקליות הקלאסיות, תכונה פיזיקלית ממשית אינה משתנה כאשר מתבוננים בה או כאשר מודדים אותה. היא נהנית ממעמד אובייקטיבי ובלתי-תלוי בדעתנו ובמעשינו. איינשטיין התקומם נגד ניסיונם של אנשי הקוואנטים לסלק את האובייקטיביות מהטבע. הוא לא היה מוכן להשלים עם המחשבה שתכונותיו של עצם פיזיקלי, בין שהוא חלקיק מיקרוסקופי ובין שהוא הירח, מותנות בהתבוננות מצד החוקר, ושאם יפנה זה את גבו לאובייקט עשויות תכונותיו להשתנות ואף להיעלם.

הפרק הקודם: "פיזיקה יהודית".
הפרק הבא: "אמונתו של איינשטיין בכוח עליון

1 Albert Einstein, "Out of My Later Years" (London 1950).
2 פול ג'ונסון, "היסטוריה של הזמן המודרני – מ- 1917 עד שנות ה-90", (תרגום: מרדכי ברקאי), ת"א 1995, כרך א'.
3 "The Born-Einstein Letters 1916-1955" (London 1971).
4 A. Calaprice, "The Quotable Einstein", New Jersy: Princeton University Press, 1996.
5 Ibid,
6 A. Pais, "The life and times of Albert Einstein", New York: Oxford University Press, 1982.
7 אהרן קציר, "בכור המהפכה המדעית", הוצ' עם עובד, ת"א 1996.
8 "The Born-Einstein Letters 1916-1955" (London 1971).

 

24/9/2005

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) אנונימי, 28/4/2009 01:58

תודה על הכתבה!

כתבות מלאות השכלה אלו תורמות לי ואני מאמין שלעוד רבים המון. אנא המשיכו לפרסם כאלו.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub