לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




זה העולם שלך

זה העולם שלך

הכוכב שלנו הוא נס אמיתי.

מאת

אם רק חושבים על זה, קשה להאמין כמה שאנחנו קטנים. כדור הארץ שלנו אינו אלא גרגר אבק באוקיינוס האינסופי לכאורה של היקום. למעשה, גרגר אבק בחדר שלכם, גדול יותר באופן יחסי.

ובכל זאת מלמדת אותנו המשנה, "לכל אחד ואחד לומר, בשבילי נברא העולם".

מוזר ככל שזה יישמע, מדענים מסוימים גילו הוכחות שדברי המשנה נכונים יותר ממה שרוב בני האדם מעלים בדעתם.

תחום הזהב

ספר מרתק בשם "הכוכב המיוחס" (The Privileged Planet), מפרט מנקודת מבט מדעית עד כמה נמוכה הסבירות לקיום חיים על פני האדמה.

אחד הרעיונות היותר מעניינים בספר נקרא "תחום הזהב" – התחום בגלקסיה שהמדענים מתייגים ככשיר לקיום כוכב מיושב; אזור שאינו חם מדי או קר מדי – אלא בדיוק כמו שצריך. כדור הארץ ממקום בדיוק ב"תחום הזהב" של גלקסיית שביל החלב.

התחום שמאפשר קיום חיים בגלקסיהמערכת השמש שלנו צר יחסית, והוא מתחיל מחוץ לצירו של נגה ומסתיים מעט אחרי צירו של מאדים. אילו כדור הארץ היה קרוב יותר אל השמש ב-5% בלבד, גורלו היה דומה לזה של נגה - אפקט חממה מתקדם עם טמפרטורות המתקרבות ל-500 מעלות צלזיוס. ומצד שני, אילו כדור הארץ היה רחוק מהשמש ב- 20%, ענני דו תחמוצת פחמן היו מתהווים באטמוספרה העליונה שלו, ויוצרים כיפות קרח וכפור.

בדומה, בדיוק כפי שהמיקום שלנו במערכת השמש אופטימאלי לקיום חיים, כך גם מיקומנו בגלקסיה. שביל החלב הוא גלקסיה ספיראלית. משמעות הדבר שהיא שטוחה במיוחד, ונראית כמו כדור אליפטי במרכזה עם זרועות ספיראליות שנמתחות ממנו כלפי חוץ. אנחנו בערך באמצע הדרך ממרכז הגלקסיה לקצהַ. המקום המסוכן ביותר לחיים בגלקסיה הוא המרכז, שבו צפיפות הכוכבים והסופר נובות (כלומר כוכבים שהתפוצצו) גבוהה מאוד, ויוצרת קרינה קטלנית.

לעומת זאת, באזוריה החיצוניים של הגלקסיה, ריכוז ה"יסודות הכבדים" – כמו ברזל, מגנזיום, סיליקון וחמצן – נמוך יותר. יסודות אלה דרושים כדי ליצור כוכבים בגודל הארץ שעליהם יכולים החיים להתקיים.

אך אפילו בתחום הקיום האפשרי לחיים מורכבים בגלקסיית שביל החלב, יש מקומות ידידותיים יותר לחיים מאשר אחרים. כדור הארץ שלנו נמצא באחד מתחומים אלה - אזור בטוח יחסית ולא צפוף בגלקסיית שביל החלב, שמתאים באופן אופטימאלי לקיום חיים.

הכוכב המיוחס

כדור הארץ עצמו בנוי בצורה אידיאלית לקיום החיים. קרום הכוכב נע בין עובי של 25 ל-70 ק"מ (ביבשה), ובאופן יחסי נראה כמו מעטפת נייר, שמורכבת מלמעלה מתריסר לוחות טקטוניים, שנמצאים בתנועה מתמדת. תנועה זאת מווסתת את הטמפרטורה הפנימית של הכוכב ומאפשרת חדירה ושילוב של כימיקלים חיוניים לקיום אורגניזמים, במידה הדרושה לשימור החיים. אילו קרום כדור הארץ היה קצת יותר עבה, אז תנועת הלוחות הטקטוניים לא הייתה מתאפשרת.

כדור הארץ עצמו אידיאלי במיוחד לקיום חיים

אילו כדור הארץ היה קטן יותר, השדה המגנטי שלו היה חלש יותר, ולא היה מסוגל למנוע מהרוח הסולארית לפשוט מעליו את האטמוספרה. עקב כך הוא היה הופך באיטיות לכוכב מת ועירום כמו מאדים.

האטמוספרה היא כמו סרט צר ותכול של אור זוהר, שמהווה פחות מאחוז מקוטרו של הכוכב. היא מורכבת מתערובת מדויקת של יסודות, שמבטיחים אקלים נוח לקיום והגנה מקרינת השמש, ושילוב מדויק של גזים הנדרשים עבור מים זורמים וחיים מורכבים.

מדענים רבים מעריכים, שאילו הירח שלנו לא היה קיים, גם אז לא היו מתאפשרים חיים על פני הארץ, משום שכוח המשיכה שלו מייצב את זווית הציר שלנו, מה שמאפשר שינויי עונות ממוזג יחסית.

אילו השמש שלנו הייתה קטנה יותר, כמו ב-90% מהכוכבים בגלקסיה, תחום החיים היה קטן יותר. כדר הארץ היה צריך להיות קרוב יותר כדי שיוכלו להתקיים בו חיים. אולם אז, כוח המשיכה הגובר היה נועל את סיבובו של כדור הארץ בסנכרון למסלולו ההיקפי, מה שהיה גורם לצד אחד שלו לפנות תמיד אל השמש בעוד שצידו השני תמיד מוסתר ממנה. הצד שהיה פונה כל הזמן אל השמש היה מופצץ בקרינה מהתפרצויות אנרגיה על השמש, בעוד שהצד החשוך היה אפוף בקור וקרח נצחיים.

מחשבי הסיכויים

לסיום, מצוטטים בספר "הכוכב המיוחס" מדענים שמבהירים נקודה חשובה המדגישה עד כמה נמוכה ההסתברות לקיומם של נתונים מאפשרי חיים על פני כדור הארץ. בגלקסיה קיימים 100 מיליארד כוכבים. אם כן, יתכן שהיינו משערים שקיימים סיכויים גבוהים למדי להתפתחות חיים כמו אצלנו במקום אחר בגלקסיה.

בכל אופן, מספר הכוכבים הגדול לכאורה, צריך להילקח בחשבון מול ההסתברות הנמוכה להיווצרות חיים על כוכב.

החוקרים פיתחו משוואות שמנסות לאמוד את סבירות מציאתם של כ-20% מהאלמנטים היסודיים והבסיסיים שדרושים לחיים, בבת אחת. התוצאה קטנה להדהים: כ-10-15. כלומר, להערכתם הסיכויים לכך הם 1 מתוך מספר בעל 15 אפסים - או אלפית הטריליונית. אפילו בהשוואה למספר גדול כמו מאה מיליארד כוכבים שנמצאים בגלקסיה שלנו, ההסתברות של 1:1015 היא הרבה יותר קטנה. במילים אחרות, מאוד מאוד בלתי סביר שדבר כזה יקרה.

הכוכב שלנו הוא נס אמיתי.

יש שמציינים זאת כדוגמא לעיקרון האנתרופי, שבמילים פשוטות טוען שנראה שכל דבר בעולם נברא במיוחד בשבילנו, בדיוק כפי שאמרו חכמי המשנה לפני שנים רבות.

כמה לא סביר – אפילו בהתחשב במספר המדהים של מערכות השמש שקיימות ביקום – שקיים ביקום גרגר קטן בשם כוכב ארץ, שיכול לכלכל חיים... ולאפשר לבני האדם את ההזדמנות לא רק להתקיים, אלא אף לחשוב על רעיונות כמו העיקרון האנתרופי.

10/12/2011

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) אנונימי, 12/12/2011 09:44

תודה על השיתוף

(1) אנונימי, 12/12/2011 09:43

מעניין

הספר המצוטט נראה מעניין. מדהים לחשוב על הדברים מהזוית הזו.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub