לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




שנספר לסבא?

שנספר לסבא?

האם לספר על פטירתו של קרוב לאדם חלוש שבריאותו עלולה להיפגע קשות בשל מצבו הרגשי?

מאת

ד"ר אייזנברג היקר,

אמהּ של אשתי נפטרה בשבוע שעבר, אבל לא הודענו על כך לאביה בשל מצבו הבריאותי הרעוע. האם מותר, על פי ההלכה, לנהוג בצורה כזאת?

ב.ל.

ב.ל. היקר

המצב בו אתם נמצאים אינו נדיר כלל. לא משנה באיזה גיל נפטר המנוח, תמיד יימצאו לו קרובים קשישים או חולים מאוד (או שניהם גם יחד). ומכיוון שקיים קשר מוכח בין המצב הרגשי לבריאות, מתעוררת פעמים רבות שאלה, אם לספר על פטירתו של קרוב לאדם חלוש שבריאותו עלולה להיפגע קשות בשל מצבו הרגשי. מנקודת המבט ההלכתית, סוגיה זאת מורכבת עוד יותר בשל חובת האבלות המוטלת על קרובים מדרגה ראשונה, ובייחוד החיוב לשבת שבעה.

בדיוק בשאלה הזאת עוסק השולחן ערוך (1). בפרק קצר שנקרא "חולה שמת לו
מת ", מלמד אותנו השולחן ערוך מספר עקרונות.

חולה שמת לו מת, אין מודיעין אותו, שמא תיטרף דעתו עליו. ואין קורעין חלוקו, ואין בוכין ואין מספידין בפניו, שלא ישבר לבו, ומשתיקין את המנחמין מפניו.

ה'ערוך השולחן', אוסף הלכה מסוף המאה ה-19 שנכתב ע"י הרב יחיאל מיכל אפשטיין, מסביר את ההשלכות המעשיות של סעיף זה (2). מנקודת מבט יהודית, שמירת החיים קודמת כמעט לכל המצוות שבתורה (3). אם אדם כל כך חולה ששמיעה על מותו של קרוב עלולה להחליש אותו עד כדי סכנת חיים, אז פשוט לא מספרים לו. למרות שאפשר היה לחשוב שלא מודיעים לאדם שחולה במחלה סופנית
(4) בגלל הצער שאובדן קרוב יכול לגרום, הרב אפשטיין מסביר שלא זאת הסיבה. אסור לבכות או להספיד בנוכחותו של חולה אפילו אדם שאינו קרוב, משום שבמצבו, המחשבה על המוות עלולה לעורר בו חרדה, ואנחנו חוששים שמא הוא ישמע על מותו של אחר ויחשוש שהוא הבא בתור.

איסורים אלה חלים אפילו לגבי אביו ואימו, שכלפיהם קיימת חובת האבלות החמורה ביותר. ואפילו אם הוא יודע שהם מתו, אנחנו עדיין לא קורעים את בגדו - אולי משום שפעולת הקריעה המעשית תדגיש את מציאות האובדן בדרך רגשית חזקה יותר ממה שהוא הבין זאת קודם. אנחנו אפילו חוששים שאבל שלא הודיעו לו על כך, יקלוט את האובדן בזמן שהוא ישן! (5)

אין לעשות דבר שעלול לסכן את חיי הזולת

פסיקה זאת אינה חלה רק על חולים במחלה סופנית. הרב יהושע נויבירט פוסק שאסור לספר על מותו של קרוב אפילו לחולה שיש בו סכנה גם אם אינו נוטה למות. בהתבסס על הרציונאל של ערוך השולחן, אפשר להרחיב עוד יותר את טווח ההלכה הזאת. הרב אפשטיין מסביר שבגלל ששמירה על החיים קודמת כמעט לכל מצווה אחרת, חובתו של האבל לומר קדיש, ואפילו חלק מחיובי כבוד גופת הנפטר נדחים, על מנת שלא להדאיג את מי שדאגה מעין זאת עלולה לסכן (6).

לדוגמא, לפני 300 שנים, הרב יעקב ריישר מחבר הספר שבות יעקב (7), התיר לגבר שהתאבל על מות אחותו לבקר את אביו בשבעה, כדי שאביו לא יבין שבתו נפטרה. קרוב יותר לימינו, הרב שלמה זלמן אוירבך, מגדולי פוסקי המאה ה-20, פסק ש:

אבל שמוכרח לבקר חולה אנוש, אשר יש חשש שאם החולה ירגיש באבלו עלול להסתכן יותר, מותר לאבל לעשות כל מה שצריכים בכדי שהחולה לא ירגיש באבלותו, וזה פשוט.

בהסתמך על פסיקת השבות יעקב, כותב הרב אוירבך ש"ומסתמא הוא יוצא גם עם נעלים [-מעור] ומלובש בבגדים כראוי" (8).

מתברר שחובתנו להסתיר מידע מחולים שקרוביהם נפטרו, היא רק משנית לפסיקה הקודמת שאין לעשות דבר שעלול לסכן את חיי זולתו. במקרה שלנו הדבר כולל שיתוף מידע, טוב או רע, עם זקן מאוד שלהנחתנו ההלם עלול להזיק לו. יש לתת תשומת לב יתרה בהחלטה לא רק אם לבשר, אלא גם כיצד לבשר, חדשות מזעזעות.

מובן שאם הקרוב שלך חולה מאוד, או זקן מאוד, או נמצא בסיכון לשינוי מצב בריאותו אם יספרו לו על מות אשתו, אזי ראוי להסתיר ממנו את המידע. בכל אופן, חשוב לברר את פרטי המקרה הספציפי שלכם עם סמכות הלכתית מתאימה. הערה מעשית - אם אינכם מספרים לקרובכם, עליכם לברר היטב שביכולתכם לדאוג לכך שאף אחד לא יבשר לו את זה בשוגג, בדרך שעלולה לגרום לסכנה אפילו גדולה יותר לבריאותו (9).

מקורות והערות:

1. שולחן ערוך, יורה דעה, שלז:א

2. ערוך השולחן, יורה דעה, שלז:א-ב

3. רק איסורי הרג (שפיכות דמים), עבודה זרה וגילוי עריות קודמים להצלת החיים.

4. בעוד שהתלמוד אינו מציין עד כמה חמורה מחלתו של החולה, ברור מתוך תורת האדם (שער המיחוש, ענין הוידוי) של הרמב"ן שהחולה נוטה למות.

5. ברכת יוסף, ס"ק ב. פרופסור אברהם אברהם מדגיש, "וכמה צריכים להקפיד כשמדברים מסביב למטתו של חולה המחוסר הכרה (בין צוות הרפואי ובין המבקרים) שלא יאמרו שום דבר שלא היו אומרים בפני החולה לו היה בהכרה, שמא באמת אינו מחוסר הכרה באותו רגע וישמע מה שמדברים עליו ויבוא לידי יאוש". פרופסור אברהם אברהם, נשמת אברהם, יורה דעה של"ז ס"ק ד.

6. לא רק שלא מודיעים לחולה על מות קרובו, אלא מחובתם של המבקרים לעודד את החולה בכל דרך אפשרית, כולל לספר לו סיפורים משמחים (רמב"ן, ספר הנהגות הבריות) ר' ספר אסיא 3, הרב שלמה אבינר "העמדת חולה מסוכן על מצבו".

7. שו"ת שבות יעקב ב, צ"ט.

8. נשמת אברהם שם. טוב שהאבל ישים עפר בנעליו, אם הדבר לא יהיה ניכר לחולה.

9. במהלך שבעת הימים הראשונים לאחר הקבורה (ה"שבעה") חלות בד"כ הלכות האבלות החמורות ביותר, כגון: לשבת על כיסא נמוך, להימנע מרחצה ולהישאר בבית. ב-23 הימים הבאים, שיחד עם השבעה נכללים ב"שלושים", שומרים על דרגת אבלות נמוכה יותר (רק במקרה של פטירת הורים, תקופת האבלות נמשכת שנה שלמה). ומה קורה אם חולה שלא התאבל מחלים? האם הוא צריך הוא צריך להתאבל כשהסיכון הרפואי עובר? כפי שמסביר הערוך השולחן (יורה דעה שלז:ג), תלוי מתי האבל גילה את המוות. כמו כן, חשוב לדעת גם שאם חג (מהתורה) חל במשך ימי השבעה או השלושים, זמן האבלות מתקצר.

אם נודע לחולה על המוות בתוך השבעה, אפילו אם הוא לא יכול לשמור על הלכות האבלות כלל בתקופת חוליו, אז נחשב כאילו הוא מילא את חובתו להתחיל להתאבל. אם הוא מחלים בתוך השבעה, הוא רק צריך לסיים את הימים שנותרו עד לסוף השבעה ואז להמשיך ל"שלושים". אם הוא מחלים אחרי השבעה, אבל לפני סוף השלושים, מוטל עליו לשמור רק את הימים הנותרים לשלושים (ר' שו"ת ציץ אליעזר, כרך חמישי, קונטרס רמת רחל כו, ושער הציון, אורח חיים תקמח, ס"ק לו). מצד שני, אם החולה לא שמע על המוות, או ששמע אך לא היה מספיק צלול כדי לקלוט מה נאמר לו, אז לא נקרא שהוא התחיל להתאבל. אם הוא מחלים בתוך שלושים הימים הראשונים, הוא חייב לשמור שבעה ימי שבעה ואחריהם 23 ימים נוספים של שלושים.

אם לא נודע לחולה על המוות בתוך השלושים, אז הוא שומר רק מספר רגעים של אבלות (אלא אם מדובר במקרה שנודע לו על מות אביו או אמו שעליהם עליו להתאבל במשך שנה שלמה). וזאת משום שכששומעים על מוות אחרי יותר משלושים ימים, זאת נחשבת "שמועה רחוקה" . לדיון מפורט יותר בנושא שמועה רחוקה (שמיעה על פטירת קרוב אחרי השלושים) ושמועה קרובה (שמיעה על פטירת קרוב בתוך השלושים), ר' שולחן ערוך, יורה דעה ת"ב.

20/11/2011

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub