לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




קדושת גוף האדם

קדושת גוף האדם

האם הגוף שייך לנו או שהוא רק הופקד בידינו?

מאת

כיצד רואה היהדות את הקשר בין האדם לגופו? עד כמה אנחנו בעלים עליו ומהם חובותינו כלפיו?

בעוד שבעשורים האחרונים, החלה תרבות העולם המערבי לנטות לגישה של 'זכות האדם על גופו', היהדות שומרת במידה ניכרת על הגישה הרפואית-חברתית שקדמה למגמה הזאת. התורה קובעת שגוף האדם נברא בצלם אלוקים, והוא רכושו של הבורא. לאדם ניתנו זכויות מוגבלות על גופו, ובאותה מידה שלשומר אין זכות לשדוד את הבנק עליו הופקד לשמור, כך גם לנו לא ניתנה זכות להזיק או לפגוע בגוף שהופקד בידינו.

לרעיון הפשוט הזה קיימות השלכות בכל תחומי הרפואה. התורה אוסרת הטבעת כתובות קעקע על הגוף, משום שהן פוגמות בו לצמיתות, בדומה לגרפיטי על בניין מפואר (ויקרא יט,כח). מותר לעשות עגילים בתנוך האוזן, משום שלא מדובר בשינוי תמידי, אלא בכזה שיוכל להירפא אם יוציאו את העגילים לזמן רב.

אסור בתכלית האיסור להתאבד, משום שלאפוטרופוס אין רשות להשמיד את הגוף שעליו הוא מונה לשמור (בראשית ט,ה). כך גם אסור לרופא לזרז את מותו של חולה, לא רק בגלל חובתו לשמור על החיים, אלא משום שאין לו זכות להרוס את רכושו של הזולת, ובמקרה זה – של אלוקים.

חובותיו האפוטרופוסיות של האדם על גופו, רחבות אפילו יותר. האדם חייב להגן על גופו מנזק ולעשות כל שביכולתו כדי לרפא כל פגיעה שנגרמה לו. לכן, נדרש מאיתנו לנהל אורח חיים בריא ובעת הצורך לפנות לעזרה רפואית. מעניין שהרמב"ם היה אחד מחסידי הרפואה המונעת, ודגל באוויר וסביבה נקיים, ובערכי תזונה בריאה ופעילות הגופנית.

ההלכה היהודית מעודדת אותנו לשמור באופן אקטיבי על גופנו ע"י ביצוע בדיקות רפואיות הנושאות בחובן פוטנציאל שמירה על החיים, כגון ממוגרפיה וקולונוסקופיה. אנחנו צריכים גם לחסן את עצמנו ואת ילדינו כראוי, כדי למנוע מחלות הניתנות למניעה. פעילויות מסוכנות כמו עישון סיגריות נאסרו על ידי פוסקים רבים, והן מאוד לא מומלצות ע"י האחרים. דבר הנכון במיוחד בהתייחס לעישון סיגריות, משום שהוא מביא חולי ואף מוות לגורמי צד שלישי שנחשפים לעישון פסיבי.

היהדות אינה מכירה בזכות לסרב לריפוי יעיל שאינו נושא בחובו סיכון משמעותי. אם לטיפול במצב הקשה לא אמורות להיות השפעות לוואי משמעותיות, האדם חייב לקבל את הטיפול. מצד שני, נאסר עלינו באופן כללי לעבור טיפולים ניסויים מסוכנים הנערכים על בני אדם, אלא אם התוצאה הרצויה תהיה ריפוי, ולא קיים כל טיפול חלופי מבוסס שיכול לרפא.

אסור לאדם לתרום את גופו למדע או לשם הכשרת רופאים עתידיים בבתי ספר לרפואה

כבוד הגוף נשמר אפילו לאחר המוות. התורה דורשת לקבור במהירות כל אדם, כולל פושעים (דברים כא,כג). אם אין סיבה משמעותית, כל טיפול פולשני בגופה אסור, משום שהיא נבראה בצלם אלוקים. הדעה המקובלת בהלכה, שהוגדרה במאה ה-18 ע"י הרב יחזקאל לנדא, אוסרת נתיחה שלאחר המוות אלא אם חייו של אדם אחר עשויים להינצל עקב כך. מכיוון שגוף האדם אינו רכושו, הקונצנזוס ההלכתי קובע שאסור לאדם לתרום את גופו למדע או לשם הכשרת רופאים עתידיים בבתי ספר לרפואה.

הרב משה פינשטיין, מגדולי חכמי הדור האחרון, עסק בסוגיית איסור גרימת נזק לגוף. בעוד שדיאטה למטרה בריאותית מותרת בהחלט, הרב פינשטיין בחן את סוגיית הדיאטה לשיפור המראה החיצוני בלבד, שמונעת מהגוף את הנאת האכילה, ועלולה לגרום לחוסר נוחות משמעותי. הוא פסק שדיאטה מותרת, אפילו אם מטרתה היחידה היא מראה רזה, משום שהתועלת האישית שנובעת מההרגשה שהאדם נראה טוב, עולה על הרווח שהוא מפיק מאכילת קינוח נוסף!

בעוד שניתוחים פלסטיים לתיקון עיוותים ומומים מותרים בהחלט, הרב פינשטיין פוסק שלפעמים ניתוח פלסטי מותר גם כדי לשפר את הדימוי העצמי. הוא מסביר שלשיפור הדימוי העצמי יש תועלת משמעותית, שבמקרים מסוימים עשויה לעלות במשקלה על האיסור להזיק לעצמנו.

אם כן, החיוב לכבד ולשמור על גופינו משתרע הרחק מעבר להימנעות מפעולות מסוכנות, וכולל גם אורח חיים בריא - ובתוכו רפואה מונעת וטיפול מעשי במחלות. ולמעשה, החובה לכבד את גופינו נמשכת אפילו לאחר המוות.

10/10/2010

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) סוקרטס, 29/10/2010 13:42

קדושת הגוף

עם כל הכבוד, לאדוני הפרופ' יש חסך רציני בהבנת העיקרים בעניין זה בדת היהודית ומוטב ולא ירצה בנושא זה ... ולענייננו, הגוף הינו כלי בלבד המאפשר ביטוייה של הנפש/הנשמה שהן העיקר, והן נצחיות בהשוואה לגוף שהוא מתכלה. ביכולתו של האדם לתרום את איבריו להצלת חיים ,ואין הכוונה להציל חייו של המושתל בלבד, אלא גם לאפשר במקרים רבים הצלת דורות של אנשים אחריו פרי יוצאי חלציו. לכן נאמר "כל המציל נפש אחת מציל עולם ומלואו, וזה בנוסף לפירוש המצמצם שהמושתל לכשעצמו מהווה עולם ומלואו. האם עולה בדתו של הפרופ' המכובד שחלקי חילוף של הגוף שבלאו הכי מתבלים לאחר מות התורם, עדיפים על הצלת נשמות כה רבות?? מי שטוען כך, טוען לחומריות הדת היהודית ולא לרוחניות שהיא מהותה !!

(2) מנשה גור, 11/10/2010 16:02

האם גופנו הוא שלנו או רק הופקד בידינו.

מה משמע גישה רפואית?העולם הולך ומיישר קו עם התגליות המדעיות וההוכחות המדעיות המצטברות בערכים חד חד ערכיים ומה אנחנו ? תומנים ראשענו בחול ולא מוותרים על תפישות שפסו מהעולם ולזה אנחנו קוראים עם הספר ואתה בחרתנו .אלה סטירו מהותיות בין האמונה הדתית שכבודה במקומו מוח לבין הכפירה במציאות המוציאה את היהדות ממעגל העמים המתקדמים ומעבירה את היהדות למעגל העמים הפרימיטיבים. שהרי לא צריכה להיחותסטירה בין המציאות של הטבע לבין אמונה באל. הרצון לכאוך את הדברים יחד כמקשה אחת יוצר כיום פרדוכס שרוב הכוכלוסיה אינו יכול לחיות איתו ןיתרה מזאת יוצר אנטיגוניזם בשל האחיזה בקרנות המזבח .והדוגמה הטובה היא ההכרזה של האפיפיור בהכארת הדרך בא נוצר העולם ולבין המשך האמונה בישו דבר ההופך את האמונה באל לאפשרית למרות שלא הוא ברא את הארץ.ומכאן להתיחסות לגופנו מהו גוף הוא ישות חיה בעלת קיום משלה המקימת את עצמה .הרצון הכפוי ליצור ציווים שאינם בתורה מעוותים את התורה שהרי אלוהים צייווה את משה לצוות את העם שיעבדו אותו את אלוהים כפי שציוה לא פחות ולא יותר וכל החורג ממצווה זו דינו סקילה מחוץ לחומות איך זה מתישב עם כל הציווים שאינם כתובים בתורה שהרי זו תורתנו יתרה מזו אלוהיחם צייו אצ העם לאמור באור משנה הינו הבאור היחידי למצוות אלוהים איך זה קמו באורים כחול על שפת הים.אלה עם אלה אינם מחייבים ולכן אכן הם אינם מחיבים והמדע היום לא היה קיים אז כך שלא במיקרה אין התיחסותלדברים אך נאמר במפורש המציל נפש אחת בעם כאילו הציל עולם ומלואו כך שגופנו נתון לנו ותרומות אברים לנצלת נפשות מחוייב ע"י התורה וכל הכופר בכך כופר בעיקרי התורה ודת משה.

(1) יודה, 11/10/2010 01:32

קדושת הגוף

הקדשת הגוף למדע תורמת להצלת היים ולכן לא רק שהיא צריכה להיות מותרת אלא שהיא מצוות עשה וכנ"ל לגבי תרומת אברים וכל פסיקה אחרת היא בניגוד לרוח ההלכה

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub