לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




למצוא משמעות בהוליווד

למצוא משמעות בהוליווד

אני טוב בלספר סיפורים מצחיקים תוך 22 דקות. אני יכול לבחור לחבר לזה קדושה, או שלא.

מאת

לפני שמונה שנים בערך, התפללתי שחרית של שבת בטמפל רפורמי בלוס-אנג'לס, שבו היו עורכים 'הפסקות רענון' בצורת קבוצות דיון בנושאים שונים. בחרתי בקבוצה שכותרתה "מציאת משמעות בעבודה". ישבתי במעגל עם כתריסר גברים ונשים בכל מיני גילאים, וכולנו התבקשנו לספר במה אנחנו עוסקים לפרנסתנו. הראשון היה גבר בשנת השמונים לחייו, שעל פי טענתו היה ממפתחי פצצת המימן. הוא אמר שעד היום קשה לו לישון, בגלל שהוא יותר מידי מודע לחלקו בפיתוח כלי נשק בעל תוצאות הרס אפוקליפטיות. הדבר היחיד שמנחם אותו הוא שאולי פיתוח הנשק הזה ישמש כאמצעי הרתעה בלבד, ולא יגיע לידי שימוש מעשי.

הבא אחריו – ואני מבטיח לכם שאני לא משקר – היה גבר בשנות החמישים, שעבד עבור קבלן צבאי שפיתח מערכת שיגור אווירי לכלי נשק גרעיניים. לשני המשתתפים האלה היו המון נושאי שיחה משותפים, על סיוטי לילה ורציונליזציות שבאות להסביר כיצד העבודות שלהם מובילות בסופו של דבר לשלום כלל עולמי. המעגל הקטן שלנו גילה המון סימפטיה לשני הגברים האלה, והציע להם טפיחות רוחניות ופיזיות על השכם, על נכונותם לחלוק איתנו את כאבם.

ואז, הגיע תורי. "שלום, שמי ג'ף אסטרוף ואני תסריטאי של קומדיות-מצבים (סיטקום)."

לא להאמין! לצידי יושבים שני גברים שיכולים באופן פוטנציאלי להיות אחראים למלחמת גוג ומגוג, ואותי משפדים בגלל שאני כותב בדיחות!

התקבלתי במקהלה של קריאות בוז. לא להאמין! לצידי יושבים שני גברים שיכולים באופן פוטנציאלי להיות אחראים למלחמת גוג ומגוג, ואותי משפדים בגלל שאני כותב בדיחות!

אני לא זוכר כיצד נמשכה השיחה; אני משער שאמרתי שמצאתי משמעות בעבודתי בכך שאני מסוגל לגרום לאנשים לצחוק, דבר שהוא אמת לאמיתה. למעשה, חברה באותה קהילה סיפרה לי פעם, שאפיזודה מסוימת שכתבתי ב"חברים", גרמה לחברה שלה לצחוק בזמן שקיבלה טיפול כימותראפי. אני משער שהבנאדם שהמציא את פצצת המימן, אף פעם לא הצליח לעשות דבר כזה.

מאז, נולדו לאשתי ולי שני ילדים בריאים (ב"ה), שנינו הפכנו לשומרי מצוות ומעורבים באופן פעיל בקהילה אורתודוכסית, ואני עדיין כותב תסריטים לקומדיות מצבים.

המון אנשים משוכנעים שכתיבת קומדיות לטלוויזיה, לא יכולה ללכת יחד עם שמירת תורה ומצוות. דבר ראשון - יש את כל הניסיונות שנובעים משמירת השבת; הרבה תוכניות מוסרטות או מוקלטות בימי שישי בלילה, ויש ניפוץ לא נעים של תחושת השותפות החזקה, ברגע שאתה אומר לתסריטאים היהודים שאינם שומרים מצוות, שאתה חייב לעזוב בשלוש בצהריים בימי שישי בחורף, בעוד שהם יצטרכו להישאר שם עד כמעט חצות, או שבמשך רוב ספטמבר ואוקטובר תצטרך להיות בחופש לרגל חגים שהם בחיים לא שמעו עליהם. עדיין קשה לי לבקש חופשה לשמיני עצרת בלי להתבייש. אבל, תודה לא-ל, התברכתי בעבודה עם אנשים שמקבלים זאת ברוח טובה – בייחוד הלא יהודיים שביניהם. יש אתגרים נוספים שעלולים להתעורר בסביבה שיכולה להפוך להיות רכלנית או וולגארית. אני משתדל בכל כוחי לא להיכנס לתוך זה (הייתם צריכים לשמוע חלק מהסיפורים...) אבל, אהם, לפעמים אני נכשל.

לא מזמן נאלצתי להתמודד באופן ישיר עם הפרדוכס שעולה מכך שמצד אחד אני סַפָּק של בילוי חילוני, ובו בזמן שומר תורה ומצוות - רואיינתי למגזין שמיועד לציבור הדתי, על שיעור תורה בו אני משתתף עם עוד כמה "טיפוסים הוליוודיים". בערך 20 דקות מתחילת הראיון, המראיין זרק את שאלת המיליון דולר: "מתי לדעתך תאלץ אותך ה'דתיות' שלך להפסיק לכתוב לטלוויזיה?"

"אני רוצה להוות דוגמא כיצד אני מצליח להספיג את העבודה שלי במשמעות"

מייד נזכרתי באנשים במעגל, שחשבו שמה שאני עושה גרוע יותר מפיתוח נשק גרעיני. אני בסך הכל מספר בדיחות, לא מוכר פורנוגרפיה! עצרתי לרגע, ועניתי משהו כמו, "אם ירצה ה', אף פעם. זה מה שאני עושה, ובמקום לתת לעבודה שלי להגדיר מי אני, אני רוצה להוות דוגמא כיצד אני מצליח להספיג את העבודה שלי במשמעות." במבט לאחור, אולי לא השתמשתי במלה "להספיג", אבל אם לא, אז הלוואי שהייתי.

רב וידיד שלי, הרב דוד אהרן ישראלייט, מספר על תסריטאי שלפני שהיה יושב לכתוב תסריט, היה מבקש מאלוקים "להשתמש בו ככלי". הסיפור הזה כל כך השפיע עליי, שהתחלתי להתפלל מידי בוקר, לפני שאני יוצא לעבודה: "ה', בבקשה תעשה שאני אהיה מצחיק היום. בבקשה תעשה אותי מבריק ויצירתי. בבקשה עשה אותי למנהיג טוב ולתלמיד טוב, ובבקשה, תעשה שאני לא אגרום שום דבר רע ליהודים."

בדרך כלל זה עובד. ברמה הזאת אני "מספיג" את העבודה שלי ברוחניות – הנה, אני כן מספיג – וכשאני מקדיש לבוראי בדיחה או סיפור, אני מכניס בהם משמעות. כמו שאני מברך על מה שאני אוכל, ומוסיף כך קדושה לאוכל, כך אני מוסיף מעט קדושה למילים שאולי מיליון אנשים ישמעו. זה לא אומר שכל בדיחה שאני שולף היא הביצוע ההומוריסטי הטוב ביותר של אלוקים, תאמינו לי, שלפתי כמה קרשים שבלי כל ספק לא באו מלמעלה, אבל זה בכל זאת נותן לי מבט מאוזן יותר על העבודה.

אני לא מעמיד פנים כאילו שהעבודה שלי חשובה כמו רב קהילה או תלמיד חכם או מישהו שמנהל מכון לגמילה מסמים. למעשה, אילו הייתם שואלים אדם מקרי ברחוב מהן 100 המשרות החשובות ביותר בעולם, שמתחילות באות ת' – 'תסריטאי קומדיות מצבים' ודאי לא היתה עוברת את אחוז החסימה. אבל זה הדבר שבו אני הכי טוב.

לא מזמן השתתפתי בסמינר הורות, ואחד הרבנים שם אמר, "אם אתם רוצים לדעת מה המטרה שלכם בחיים, אז זה משהו שאתם טובים בו." מה שאני טוב בו זה לספר סיפורים מצחיקים תוך 22 דקות. אני יכול גם להכניס לזה קדושה, או שלא. אבל אני בוחר ללכת על הקדוש. משום שכאשר אני מערב את אלוקים, אני הופך באופן אוטומאטי את העבודה שלי ליותר משמעותית. כשאני אוכל כשר, כשאני יוצא מוקדם בימי ששי, כשאני חובש כובע לכסות את הראש כל יום, כשאני מספר בדיחות מטופשות, אני עושה עבודה אלוקית. ואין דבר יותר משמעותי מזה.

(אני ורוצה להודות לאלוקים שעזר לי לכתוב את המאמר הזה. הקרדיט על שגיאות הכתיב שלי בלבד.)

18/10/2009

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 6 תגובות ב-6 דיונים

(6) לין, 25/10/2009 13:43

בן אברם - צחוק לשם שמים

אם אברם התפוצץ מצחוק כשהיושב במרומים בישר לו לעת זקנתו וזקנת רעייתו על הולדת צאצאם, ואלוהים, במקום לכעוס השתעשע וברך אותו , הרי שאתה בנו של אברם . אחרי שמירת השבת , הצחוק (ובדרך כלל הצחוק על עליבותינו) הוא שהחזיק אותנו כעם לאורך הגלויות הארוכות. אל תפסיק במלאכת הקודש , המשך להצחיק אנשים.

(5) ארד, 20/10/2009 11:33

שנאמר

"יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך"

(4) שמואל, 19/10/2009 18:47

אתה פשוט חמוד

עלה והצלח. המשך לשמח אותנו.

(3) דרור, 19/10/2009 07:43

ישר כח

התפילה שלך יפה מאוד. הייתי מבקש ממך להתפלל גם על איך לספר סיפורים מצחיקים ומעניינים שיעוררו אנשים לחוש בנשמה שלהם ולחיות חיים רוחניים - ושכל זה גם יהיה מצחיק. נכון, זה נראה קשה, אבל אל תשכח למי אתה מתפלל :)

(2) לאה, 18/10/2009 13:29

יפה מאדדד!!!

כתיבה יפה ומעניינת. השורה האחרונה, בסוגריים, חזקה ביותר!!! (-:

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub