לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




האם נפלתם קורבן לפרדוקס אבילן?

האם נפלתם קורבן לפרדוקס אבילן?

כניעה ללחץ חברתי לעומת מחשבה עצמאית

מאת

 בביקור האחרון שלי בארה"ב, התלוויתי לאבא שלי למפגש השבועי של קבוצת השיח שלו. ישבתי בצד והקשבתי ל- 25 אנשים, רובם לא יהודים, דנים בנושא של השבוע: פרדוקס אבילן.

המונח, הקרוי על-שם העיר אבילן שבטקסס, מתאר מצב בו קבוצת אנשים בוחרת באופן קולקטיבי לעשות משהו שאף אחד מהם בעצם לא רוצה לעשות.

סיפור הרקע הוא כזה: בצהרי יום קיץ אחד, ארבעה בני משפחה יושבים על המרפסת בחום של 40 מעלות, כשאחד מהם מציע לנסוע לאבילן, הנמצאת במרחק של כמעט 90 ק"מ, לארוחת ערב. למרות שאין מזגן במכונית, השני אומר, "רעיון מצוין", השלישי אומר, "זה בסדר מצידי" והרביעי אומר, "בטח, בואו נעשה את זה". הם נוסעים נסיעה ארוכה ולוהטת, אוכלים ארוחה שמתגלה כגרועה למדי, וחוזרים הביתה מותשים ארבע שעות לאחר מכן. רק אז הם מגלים שאף אחד מהם לא רצה בכלל לנסוע – הראשון הציע זאת כי הוא חשב שהאחרים משועממים, והאחרים זרמו איתו כיוון שכל אחד מהם חשב שזה מה שהשאר רצו.

פרדוקס אבילן הוא צורה של חשיבה קבוצתית שבה אנשים עסוקים יותר בהימנעות מקונפליקט מאשר בהגעה להחלטה האופטימלית.

מקרה מפורסם אחד שבו אולי חזינו בפרדוקס אבילן בפעולה, היה החלטתה של נאס"א לשגר את מעבורת החלל צ'לנג'ר בשנת 1987. 73 שניות אחרי ההמראה, הצ'לנג'ר התפוצצה והתרסקה לתוך האוקיינוס האטלנטי, וכל 7 אנשי הצוות שעליה נהרגו. בעקבות החקירה שנערכה, הסתבר שכל 31 המהנדסים שעבדו על הפרוייקט התנגדו בינם לבין עצמם לשיגור – אולם איכשהו, התקבלה החלטה לקיים אותו.

הקשבתי בשעה שמנהל הדיון נתן לכל אדם בתורו הזדמנות לבטא את דעתו. רובם האמינו שפרדוקס אבילן נובע מתרבות ארגונית לקויה – כזו המצפה מאנשים להיענות לממונים עליהם, שמעודדת יתר על המידה ללכת עם הזרם, או מרפה את ידי המתנגדים.

אולם היה משהו שנראה כאילו כולם מתעלמים ממנו. כשהקבוצה עמדה לסכם, הרמתי את ידי.

"האמת שאני מוצאת את הדיון הזה משעשע מאוד", אמרתי להם. "אני גרה בישראל והאמינו לי, לישראלים אין שום בעיה להביע חוסר הסכמה. אתם יודעים איך נראים הדיונים בכנסת? נראה לי שפרדוקס אבילן יכול לקרות רק בחברה של גויים מנומסים". כולם פרצו בצחוק.

האמת היא, שפרדוקס אבילן יכול להתרחש רק בחברה שבה הרצון לא להיות שונים מקבל עדיפות על האמונה בעצמי.

ההליכה בעקבות ההכוונה הפנימית היא מאתגרת במיוחד עבור מתבגרים ובוגרים צעירים. קחו, לדוגמה, את תרבות ה"הוק-אפ" בקמפוסים. חוקרים מצאו שלא הגברים ולא הנשים מרגישים בנוח עם האופן שבו מתנהלים הדברים. למרות זאת, אחת הסיבות לכך שהתנהלות זו היא כה נפוצה היא "בורות פלורליסטית": למרות שאף אחד מהצדדים לא רוצה לקפוץ למערכת יחסים מינית כל כך בקלות, כל אחד מהם מאמין שהצד השני כן רוצה בכך, אז הוא עושה זאת, מתוך כניעה ללחץ חברתי נתפס.1 סטודנטים רבים פשוט חוששים לומר, "אני לא רוצה", מחשש לנידוי חברתי. אולם, אם היו עושים זאת, מחקרים מראים שהיו זוכים לתמיכה רבה יותר ממה שציפו לה.

הכניעה ללחץ חברתי (שלרוע המזל ממשיכה ללוות רבים מאיתנו גם בבגרותנו), מנוגדת לערך של היהדות של מחשבה עצמאית. היהודים הצליחו לשנות את העולם בדיוק בגלל שהיינו מוכנים להיות נון-קונפורמיסטים במקרה הצורך, ואפילו איקונוקלסטים (זוכרים את אברהם שניתץ את פסלי האלילים?). לא משנה כמה התרחקנו ממנה, אינדיבידואליות נותרת האידיאל של היהדות.

אבל לכו תגידו לצעיר:"אתה חכם – אל תעשה מה שחברים שלך עושים! תקשיב לעצמך!" לרוב, זה לא עובד. הסלוגן של קמפיין המלחמה בסמים של ננסי רייגן, "פשוט אמרו לא", היה מבוסס על האמונה הנאיבית שכל מתבגר טיפוסי שחושב על הסכנות הטמונות בשימוש בסמים יהיה מסוגל לאזור את האומץ והכוח הדרושים כדי לשחות נגד הזרם. העובדה היא, שרבים לא מצליחים.

חשבו מה היה קורה אילו הייתה לנו אמונה בעצמנו. או אם אחד מאותם 31 מהנדסי נאס"א היה אוזר את האומץ לקום, לדפוק על השולחן, ולצעוק שאי אפשר לשגר את מעבורת החלל צ'לנג'ר.

מה שהייתי אומרת למתבגרים ולבוגרים צעירים שרוצים, עמוק בפנים, ללכת אחרי צו לבם וההיגיון הפנימי שלהם, במקום להיות חלק מהעדר, הוא:

  1. א-לוהים נתן לכם מוח, השתמשו בו. אם הייתם מקבלים מכונית פורשה חדשה, האם הייתם נותנים לה להישאר בחנייה ובמקום זאת הייתם משאילים מחבר את הפורד שנת 97 שלו? יש לכם מוח מהמעלה הראשונה – אל תניחו לו להתנוון באפס מעשה בעוד אחרים מקבלים החלטות עבורכם.

  2.  למרות הכוח העצום של לחץ חברתי, בסופו של דבר אתם אלה שתישארו עם כל ההחלטות הלא-מזהירות שלכם ותצטרכו להתמודד עם השלכותיהן. נכון, בטווח הקצר זה מאתגר, אולם חשבו על איך תרגישו בטווח הארוך.

  3. תאמינו או לא, אנשים יכבדו אתכם על כך שאתם נלחמים על העקרונות שלכם, אם תעשו זאת בביטחון וביושרה. מעבר לכל השטחיות לכאורה הקיימת בעולמנו, אנשים הרבה יותר עמוקים ואמיתיים ממה שאנחנו חושבים. הם יעריכו אתכם על כך שעמדתם על שלכם. 

בעקבות ביקור בישראל, מנהל בית ספר סיני ציין שהיהודים שם היו "מוכנים להפוך את העולם במקרה הצורך" לפי המידה בה הטילו ספק וקראו תגר על סמכות.2 היהודים אכן הפכו את העולם, וכך עשו גם אחרים. בכל מקום ובכל פעם שהדבר יידרש, בואו נהיה מוכנים לעשות זאת שוב. 


1T. A. Lambert, A. S. Kahn, and K. J. Apple, "Pluralistic Ignorance and Hooking Up,"Journal of Sex Research 2003 May 40 (2): 129-33.
2Chiang Xueqin, "What Israel Can Teach China," The Diplomat, May 13, 2012

4/11/2018

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) אנונימי, 8/11/2018 12:06

לדעתי כן צריך לעמוד על העקרונות שלנו ויחד עם זאת גם

לא צריך להתנגח יותר מידי כי לפעמים זה סתם בשביל למשוך תשומת לב בכדי להיות כביכול שונים ומיוחדים. צריך להקדיש מחשבה לפני קבלת החלטות ולראות מה באמת צריך לעשות ומה המחיר לכל דבר יתרונות מול חסרונות. בהצלחה לכולם!

(1) ד"ר פנינית צפורי-בקנשטיין, 7/11/2018 06:17

פחד להביע דעה עצמאית שונה הוא רע כמו התנגדות אוטומטית לנאמר

התרבות או "חוסר התרבות" הישראלי מאופיינים בכך שנדיר למצוא הסכמה לגופו של עניין. התנגדות אוטומטית לכל אמירה או בקשה מאפיינים אותנו וזה רע לא פחות מהסכמה גורפת בגלל לחץ חברתי. אדם אמור לבדוק כל נושא לגופו ולקבל החלטה לכאן או לכאן לא בגלל מה שמצפים ממנו אלא בגלל האינטלקט שלו לבחון דברים ולהסיק מסקנות.

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub