רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חברה

הנסיכה ההודית שנלחמה בנאצים

י״ג במרחשוון ה׳תשע״ט י״ג במרחשוון ה׳תשע״ט 22/10/2018 | מאת ד"ר איווט אלט מילר

נור אינָיאט חאן ריגלה באומץ למען בריטניה מאחורי קווי האויב.

נור אינָיאט חאן, צאצאית לשושלת מלוכה הודית, הייתה אחת הגיבורות הגדולות במלחמת העולם השנייה. למרות שסיפורה כמעט ולא מוכר, העזרה שלה למאמציהם של כוחות הברית ולמלחמתם בגרמניה הנאצית הייתה בעלת חשיבות מכרעת.

סבא רבא שלה היה טיפו סולטן, סולטן הממלכה המוסלמית במייסור שבהודו, שנלחם בעוז נגד פלישת הכוחות הבריטיים ומת בקרב ב- 1799. אביה של נור, האזרט אינָיאט חאן היה מיסטיקן מוסלמי סופי ומוזיקאי, שהתחתן עם אמריקנית, אורה ריי בייקר, ועבר להתגורר עמה במוסקבה, שם הם הקימו משפחה. בסופו של דבר הם עברו לפריז, שם חיו חיים תרבותיים ואמנותיים. הם התגוררו בבית בשם "פאזיל מאנזיל", כלומר בית הברכות, בפרברי פריז.

נור, בתם הבכורה, למדה מוסיקה בקונסרבטוריום של פריז ופסיכולוגיה של הילד בסורבון, והפכה לסופרת פופולרית של ספרי ילדים. ספרה, Twenty Jakata Tales, פורסם בשנת 1939. לאחר נפילת צרפת ב- 1940, משפחת חאן נמלטה ועלתה על הספינה האחרונה מצרפת לאנגליה. שם, נור ואחיה וילָיאט הצטרפו למאמץ המלחמתי, והתגייסו להילחם לצד הכוחות הבריטיים.

הלחימה לא הייתה הבחירה הטבעית של נור. כפציפיסטית מושבעת, היא התנגדה נחרצות לשלטון הבריטי בהודו. היא הייתה גם עדינה ביותר ובעלת דיבור רך ועדין. חברה של נור, ז'אן אוברטון, נזכרת: "נור הייתה האדם השקט ביותר שניתן לדמיין. קולה היה כה חלוש ורך, שלעיתים בקושי ניתן היה לשמוע אותה". עם זאת, לנוכח אכזריות הנאצים, נור לא היססה והצטרפה לכוחות הסיוע הנשיים של חיל האוויר של בריטניה (WAAF).

עם הסלמת המלחמה, ראש הממשלה של בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל, הבין כי כוחות הברית זקוקים ליותר מודיעין ביחס למתרחש מאחורי קווי הנאצים. הוא יזם פרוייקט סודי ביותר כדי "להעלות את אירופה בלהבות": צוות של מפעילי משדרי רדיו מנוסים שיחדרו אל מאחורי קווי האויב וישדרו לבריטניה דיווחים סודיים. משימה זו הייתה קשה עד בלתי אפשרית: מפעילי הרדיו היו אמורים לפעול לבדם באירופה הכבושה בידי הנאצים ולרגל אחר הרשויות. היה עליהם לגרור ציוד רדיו כבד שיקשה עליהם להסוות את עצמם ולנוע במהירות. המרגלים היו חייבים למצוא מקום מסתור בו יוכלו להציב ולחבר את המשדרים מבלי להתגלות, כשמעליהם מרחפת סכנה מתמדת של הסגרת מיקומם עם כל שידור ששידרו. לאור זאת שכל הגברים הכשירים כבר גויסו ליחידות לוחמה, רבים מהמגויסים לפרוייקט סודי זה היו בעצם נשים.

נור אינָיאט חאן הייתה אחת הנשים הראשונות שגויסו ומפעילת הרדיו הראשונה ממין נקבה שנשלחה לצרפת הכבושה על-ידי הנאצים. היא הוכשרה על ידי אגף המבצעים המיוחדים (SOE) בלוחמה סמויה וריגול. בתחילה, פקפקו מספר קצינים בריטיים בהתאמתה לתפקיד. אולם הצרפתית השוטפת שלה, היכרותה עם פריז, ומחויבותה למטרה של כוחות הברית שבו את לבם. ביוני 1943 קיבלה נור את שם הקוד "מדלן" וצנחה לצרפת מאחורי קווי האויב, כשמשימתה היתה להיפגש עם איש קשר של הרזיסטנסט בפריז, אדם בשם הקוד "פרוספר". היא ידעה שאם תיתפס, היא צפויה לעינויים ולמוות ודאי.

נור החלה לעבוד לצד חבריה המרגלים, אולם תוך שבוע קרה אסון. קבוצת המרגלים נחשפה ומפעילי רדיו רבים נעצרו. מפעיליה של נור באנגליה אמרו לה להתפנות מיידית מצרפת כדי להציל את חייה, אולם נור בחרה להישאר. היא הייתה כעת מפעילת הרדיו היחידה ברשת המחתרתית – קשר הרדיו היחיד של בריטניה בפריז כולה.

במהלך הקיץ והסתיו של 1943, נור הסתובבה ברחבי צרפת, לוקחת עמה את ציוד הרדיו שלה, מחפשת ומקימה מקומות מסתור מהם תוכל לשדר. במשך ארבעה וחצי חודשים, היא התחמקה מנפילה בשבי ושלחה סדרה קבועה של שידורים מוצפנים מפריז ללונדון. בהמשך הוערך שבאותם חודשים היא ביצעה כמות משימות שהספיקה לשישה אנשים!

באוקטובר 1943 נלכדה נור על-ידי הגסטאפו. כפי הנראה היא הוסגרה על-ידי רנה גארי, שאחיה היה איש הקשר הראשון של נור בפריז. נור נאסרה ונשלחה למטה הגסטאפו הידוע לשמצה בשדרת פוש 84 בפריז, שם ניתן היה לשמוע את זעקות האסירים הבוקעות מהבניין יומם וליל. למרבה הצער, הבכירים הנאצים הצליחו למצוא רישומים של שידוריה של נור והשתמשו בהם כדי לשלוח מסרים משלהם ללונדון. הם פיתו מרגלים בריטיים חדשים להגיע לצרפת – היישר לתוך מלכודת של הגסטאפו.

למרות האבטחה הכבדה במטה הגסטאפו, נור הצליחה להימלט מתאה ולברוח. הגסטאפו איתר אותה ועצר אותה שעות ספורות בלבד לאחר מכן. כעת נור סווגה כ"אסירה מסוכנת" ונשלחה לכלא פורצהיים בגרמניה, שם הייתה כלואה בבידוד וכבולה בשלשלאות במשך 10 חודשים. למרות שבמהלך זמן זה היא נחקרה ועונתה, נור סירבה לחשוף סודות על שידורי הרדיו וזהות חבריה המפעילים.

בספטמבר 1944, נור ושלוש מרגלות אחרות הועברו למחנה הריכוז דכאו, שם הן נורו למוות ב- 13 בספטמבר. נור הייתה בת 30 בלבד במותה. עדים מספרים שהמילה האחרונה שאמרה רגעים לפני הירצחה הייתה "חופש".

נור אינָיאט חאן, צאצאית לשושלת מלוכה מוסלמית, חיה את משנתו של הלל הזקן: "ובמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ" (פרקי אבות ב, ה). נור סירבה לשבת על הגדר ובכך הקריבה את הקורבן האולטימטיבי במלחמתה בנאצים. חשוב שהדוגמה מלאת האומץ שהיא הציבה בפנינו תהיה ידועה לכל.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן