לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




האמת ורצח העם הארמני

האמת ורצח העם הארמני

הכחשת רצח עם צריכה להיות בלתי נסבלת בכל מקרה, אבל מעל לכל מאלה ש"לעולם לא עוד" מהווה עבורם עיקרון קדוש.

מאת

האם היה רצח עם ארמני בימי מלחמת העולם הראשונה?

כשזה התרחש, אף אחד לא קרא לטבח שערכו התורכים העותומנים בארמנים הנוצרים, בשם "רצח עם". זה פשוט היה בלתי אפשרי, המונח נטבע רק שלושים שנה אחר כך. אבל אלה שלקחו על עצמם לספר לעולם מה עשו התורכים, מצאו מונחים אחרים לתיאור הרצח ההמוני של הארמנים שהתבצע בתמיכת השלטון.

בדיווח הנרחב על מעשי הזוועה – 145 דיווחים ב-1915 בלבד – תיאר אותם הניו יורק טיימס כ"שיטתיים", "מחושבים", "מאורגנים על ידי הממשלה", ו"מסע השמדה". כותרת מה-25 בספטמבר 1915 מזהירה: "כליה מאיימת על ארמניה". "מה שהתורכים התחילו", התבטא אחד הפקידים בכתבה שבאה בהמשך, הוא "לא פחות ולא יותר, השמדה של עם שלם."

אלה לא היו התפרצויות אקראיות של אלימות, הדגיש מורגנטאו, אלא טבח כלל ארצי

גם דיפלומטים זרים הבינו שהם רואים מול עיניהם רצח עם. דיווחי אנשי הקונסוליה האמריקאית שדלפו לטיימס, העידו ש"התורכים פתחו במלחמת השמדה על הארמנים, בייחוד על אלה השייכים לכנסייה הגרגוריאנית, שאליה משתייכת כ-90% מהאוכלוסייה הארמנית." הנרי מורגנטאו, שגריר ארה"ב בתורכיה, שידר לוושינגטון ביולי, ש"רצח גזעי" בדרך – "ניסיון שיטתי לעקור את האוכלוסייה הארמנית השלווה ו ...להביא עליהם חורבן ועוני." אלה לא היו התפרצויות אקראיות של אלימות, הדגיש מורגנטאו, אלא טבח כלל ארצי "מכוון מקונסטנטינופול." בזיכרונותיו, הוא כינה בפשטות את הטבח "רצח של אומה".

דיפלומט אמריקאי נוסף, הקונסול לסלי דייויס, תיאר בפרטים מזוויעים את "משטר האימה" שראה באלזיג, וגוויות של "אלפי אלפים" ארמנים שנרצחו ליד אגם גואלז'וק. "הגירושים ההמוניים בצו התורכים, שבהם מאות אלפי ארמנים נדחסו לקרונות משא והועברו מאות קילומטרים כדי למות במדבר או בידי יחידות הרג, היו הרבה יותר גרועים מטבח ישיר", הוא כתב. "בטבח, רבים נמלטים, אבל בהגליות סיטונאיות מהסוג הזה במדינה הזאת, המשמעות היא מוות איטי יותר ואפילו נורא יותר, כמעט לכולם."

עדי ראייה נוספים, כולל מיסיונרים אמריקאים, סיפקו תיאורים מהפכי מעיים של "ההתעללויות האיומות" שהוזכרו על ידי מורגנטאו. נשים ונערות הופשטו ונאנסו, ואז אולצו לצעוד עירומות בחום לוהט. קרבנות רבים נצלבו על צלבי עץ; כשהם מתפתלים בייסורים, והתורכים מתגרים בהם: "עכשיו שהצלוב שלכם יבוא לעזור לכם!" רויטרס דיווח ש"דווח שבכפר אחד ננעלו 1,000 גברים, נשים וילדים במבנה עץ ונשרפו למוות". בדיווח אחר סופר ש"מספר קבוצות גדולות של גברים ונשים נקשרו זה לזה בשלשלאות והושלכו לאגם ואן."

טלעת פֶּחה, שר הפנים הטורקי שניהל את חיסול הארמנים, היה ישיר ביחס למטרתו – הוא כתב לרשויות בחאלב, "חייבים לשים קץ לקיומם... ואין להתייחס לגיל או מין, או לנקיפות מצפון." טלעת אמר למורגנטאו ש"כבר נפטרנו משלושת רבעי מהעם הארמני; לא נותר מהם איש בביטליס, ואן וארזרום." למחאותיו של השגריר, השיב טלעת בקיצור: "הארמנים לא יהיו אצלנו בשום מקום באנטוליה".

האם היה רצח עם ארמני בזמן מלחמת העולם הראשונה? הממשל התורכי היום מכחיש זאת, אבל התיעוד ההיסטורי, שתועד בעבודות כמו מחקרו של פטר בלאקיאן, הטיגריס הבוער (בהוצ' הרפרקולינס 2003), מזעזע. ובכל זאת, התורכים נתמכים בהכחשותיהם ובסילוף המציאות על ידי רבים שיודעים טוב יותר, ובהם מדינת ישראל וארצות הברית.

רצח מליון הארמנים בידי התורכים העותומנים ב-1915, הצהירה הליגה נגד השמצה, "באמת כמוהו כרצח עם"

מצערת במיוחד הייתה הסתייגותם ארוכת הטווח של כמה מהארגונים היהודיים המובילים - כולל הליגה נגד השמצה, ארגון יהודי אמריקה (AJC), והוועדה ליחסי ציבור אמריקה-ישראל - מלכנות את רצח העם הראשון במאה ה-20 בשם הראוי לו. כשאנדריו טרסי, מנהל הליגה נגד השמצה בניו אינגלנד, יצא לא מכבר בתמיכה להחלטת הקונגרס האמריקאי להכיר ברצח העם הארמני, הוא פוטר מייד מהארגון הלאומי. מזועזע מהרעש שעוררו פיטוריו, החליט בסופו של דבר הארגון לסגת בו מהחלטתו. רצח מליון הארמנים בידי התורכים העותומנים ב-1915, הצהירה הליגה נגד השמצה, "באמת כמוהו כרצח עם".

כעת, צריכים גם מדינת ישראל והארגונים היהודיים האחרים לבוא בעקבותיהם. חוסר המוכנות שלהם להכיר בכך שהתורכים ביצעו רצח עם, נובע מתוך חשש שהדבר עלול להחמיר את התמודדותה של הקהילה היהודית התורכית המכותרת, או לסכן את מערכת היחסים הכלכלית והצבאית החיונית שישראל יצרה עם תורכיה – מערכת יחסים יחידה מסוגה שיצרה ישראל עם מדינה מוסלמית. אלה דאגות חשובות, אבל הן לא יכולות להצדיק התעלמות שקטה מסילוף מביש במיוחד של המציאות. אי אפשר לקבל הכחשת רצח עם מכל אדם שהוא, אבל מעל כולם, אי אפשר לקבל אותה מאלה ש"לעולם לא שוב" הוא עיקרון כה מקודש עבורם. ובזמן שאלימות האסלאם הקיצוני שופכת כל כך הרבה דם של חפים מפשע, העמדת פנים בהתייחס לג'יהאד של 1915, יכולה רק לחזק את אויבינו.

רצח העם הארמני הוא עובדה היסטורית שאין עליה עוררין. בושה לכל מי שמתבייש לומר זאת.

 

29/6/2009

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 20 תגובות ב-20 דיונים

(20) אוראור, 19/1/2017 09:10

נו - רק כדי לא לסכן את היחסים עם הטורקים - אנחנו היססנו להכיר

בשואה הארמנית - כאילו שהיחסים עם טורקיה הם חתונה קתולית או תורה מסיני..... אם תשאלו אותי - אנחנו צריכים להבין שאסור לנו לרצות את הטורקים - לא מספיק הערבים והאמריקאים שולטים בנו - גם הטורקים? ובכלל - אני קראתי על רצח העם הארמני בוויקיפדיה ותאמינו לי - מה שקרה שם הזכיר באופן מחריד את השואה ש ל נ ו - לדעתי זאת סיבה מספקת כדי שהמדינה תכיר בזה.

(19) דה גול, 13/3/2012 14:38

יהדות תורכיה

בשום אופן לא צריך לסכן את יהדות תורכיה החיה במדינה זו בשלווה יחסית ובחופש פולחן הדת כפי שחיים שם היהודים.נכון אנחנו לא צריכים ולא נדרשים להכחיש את הרצח הזה אבל להיות דון קישוטים ולאשר את רצח העם קבל עם ועדה ? למה האים שמענו בהיסטוריה של השמדת העם היהודי גנאי כלשהו מצד הארמנים? אין מה לעשות העולם כולו מתנהג בצביעות ,{ראה סוריה} ונאחנו בהיותנו חלק מהעולם חייבים להתנהג בהתאם ,כי אחרת נשאר בודדים בעולם ללא תומכים ובלא חברים.

(18) איילת, 20/7/2010 08:23

העם הארמני

אסור לנו להיתכחש לרצח עם רק ביגלל אינטרס פוליטי או ביגלל היהודים שגרים בטורקיה, שיעשו עליה לישראל כשארדואן יגרש אותם. אנחנו כעם שעבר שואה על ידי הנצים צריכים להיות הריאשונים להכיר ברצח עם אחר כמו שאנחנו רוצים שיכירו בשואה שאנחנו עברנו. צדק צדק תירדוף.נקודה.

(17) שלומוביץ גדעון, 12/6/2010 08:34

רצח עם

ארדואן ראש ממשלת תורכיה רצה להגיד לנו לא תרצח זה נשמע כמו לא תנשך לארדואן אני אומר טול קורה מבין עיניך אתם לא הייתם יותר טובים מהגרמנים הנאצים

(16) , 8/6/2010 21:38

תרגעו בבקשה. ברור שסתם כך אין להתכחש לדבר נורא שכזה, וכן אני לא מצדיקה את משרד החינוך והממשלה. אך אני בטוחה שאין הממשלה מתעלמת מהעובדות ההסטוריות הללו ללא סיבה. תעמידו את עצמיכם באותה סיטואציה. האם הייתם מסכנים כמה מאות אלפי יהודים בשביל להכיר ברצח הנתאב בפומבי? אינני בטוחה.

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub