רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חברה

האמת ורצח העם הארמני

ז׳ בתמוז ה׳תשס״ט ז׳ בתמוז ה׳תשס״ט 29/06/2009 | מאת ג'ף ג'קובי

הכחשת רצח עם צריכה להיות בלתי נסבלת בכל מקרה, אבל מעל לכל מאלה ש"לעולם לא עוד" מהווה עבורם עיקרון קדוש.

האם היה רצח עם ארמני בימי מלחמת העולם הראשונה?

כשזה התרחש, אף אחד לא קרא לטבח שערכו התורכים העותומנים בארמנים הנוצרים, בשם "רצח עם". זה פשוט היה בלתי אפשרי, המונח נטבע רק שלושים שנה אחר כך. אבל אלה שלקחו על עצמם לספר לעולם מה עשו התורכים, מצאו מונחים אחרים לתיאור הרצח ההמוני של הארמנים שהתבצע בתמיכת השלטון.

בדיווח הנרחב על מעשי הזוועה – 145 דיווחים ב-1915 בלבד – תיאר אותם הניו יורק טיימס כ"שיטתיים", "מחושבים", "מאורגנים על ידי הממשלה", ו"מסע השמדה". כותרת מה-25 בספטמבר 1915 מזהירה: "כליה מאיימת על ארמניה". "מה שהתורכים התחילו", התבטא אחד הפקידים בכתבה שבאה בהמשך, הוא "לא פחות ולא יותר, השמדה של עם שלם."

אלה לא היו התפרצויות אקראיות של אלימות, הדגיש מורגנטאו, אלא טבח כלל ארצי

גם דיפלומטים זרים הבינו שהם רואים מול עיניהם רצח עם. דיווחי אנשי הקונסוליה האמריקאית שדלפו לטיימס, העידו ש"התורכים פתחו במלחמת השמדה על הארמנים, בייחוד על אלה השייכים לכנסייה הגרגוריאנית, שאליה משתייכת כ-90% מהאוכלוסייה הארמנית." הנרי מורגנטאו, שגריר ארה"ב בתורכיה, שידר לוושינגטון ביולי, ש"רצח גזעי" בדרך – "ניסיון שיטתי לעקור את האוכלוסייה הארמנית השלווה ו ...להביא עליהם חורבן ועוני." אלה לא היו התפרצויות אקראיות של אלימות, הדגיש מורגנטאו, אלא טבח כלל ארצי "מכוון מקונסטנטינופול." בזיכרונותיו, הוא כינה בפשטות את הטבח "רצח של אומה".

דיפלומט אמריקאי נוסף, הקונסול לסלי דייויס, תיאר בפרטים מזוויעים את "משטר האימה" שראה באלזיג, וגוויות של "אלפי אלפים" ארמנים שנרצחו ליד אגם גואלז'וק. "הגירושים ההמוניים בצו התורכים, שבהם מאות אלפי ארמנים נדחסו לקרונות משא והועברו מאות קילומטרים כדי למות במדבר או בידי יחידות הרג, היו הרבה יותר גרועים מטבח ישיר", הוא כתב. "בטבח, רבים נמלטים, אבל בהגליות סיטונאיות מהסוג הזה במדינה הזאת, המשמעות היא מוות איטי יותר ואפילו נורא יותר, כמעט לכולם."

עדי ראייה נוספים, כולל מיסיונרים אמריקאים, סיפקו תיאורים מהפכי מעיים של "ההתעללויות האיומות" שהוזכרו על ידי מורגנטאו. נשים ונערות הופשטו ונאנסו, ואז אולצו לצעוד עירומות בחום לוהט. קרבנות רבים נצלבו על צלבי עץ; כשהם מתפתלים בייסורים, והתורכים מתגרים בהם: "עכשיו שהצלוב שלכם יבוא לעזור לכם!" רויטרס דיווח ש"דווח שבכפר אחד ננעלו 1,000 גברים, נשים וילדים במבנה עץ ונשרפו למוות". בדיווח אחר סופר ש"מספר קבוצות גדולות של גברים ונשים נקשרו זה לזה בשלשלאות והושלכו לאגם ואן."

טלעת פֶּחה, שר הפנים הטורקי שניהל את חיסול הארמנים, היה ישיר ביחס למטרתו – הוא כתב לרשויות בחאלב, "חייבים לשים קץ לקיומם... ואין להתייחס לגיל או מין, או לנקיפות מצפון." טלעת אמר למורגנטאו ש"כבר נפטרנו משלושת רבעי מהעם הארמני; לא נותר מהם איש בביטליס, ואן וארזרום." למחאותיו של השגריר, השיב טלעת בקיצור: "הארמנים לא יהיו אצלנו בשום מקום באנטוליה".

האם היה רצח עם ארמני בזמן מלחמת העולם הראשונה? הממשל התורכי היום מכחיש זאת, אבל התיעוד ההיסטורי, שתועד בעבודות כמו מחקרו של פטר בלאקיאן, הטיגריס הבוער (בהוצ' הרפרקולינס 2003), מזעזע. ובכל זאת, התורכים נתמכים בהכחשותיהם ובסילוף המציאות על ידי רבים שיודעים טוב יותר, ובהם מדינת ישראל וארצות הברית.

רצח מליון הארמנים בידי התורכים העותומנים ב-1915, הצהירה הליגה נגד השמצה, "באמת כמוהו כרצח עם"

מצערת במיוחד הייתה הסתייגותם ארוכת הטווח של כמה מהארגונים היהודיים המובילים - כולל הליגה נגד השמצה, ארגון יהודי אמריקה (AJC), והוועדה ליחסי ציבור אמריקה-ישראל - מלכנות את רצח העם הראשון במאה ה-20 בשם הראוי לו. כשאנדריו טרסי, מנהל הליגה נגד השמצה בניו אינגלנד, יצא לא מכבר בתמיכה להחלטת הקונגרס האמריקאי להכיר ברצח העם הארמני, הוא פוטר מייד מהארגון הלאומי. מזועזע מהרעש שעוררו פיטוריו, החליט בסופו של דבר הארגון לסגת בו מהחלטתו. רצח מליון הארמנים בידי התורכים העותומנים ב-1915, הצהירה הליגה נגד השמצה, "באמת כמוהו כרצח עם".

כעת, צריכים גם מדינת ישראל והארגונים היהודיים האחרים לבוא בעקבותיהם. חוסר המוכנות שלהם להכיר בכך שהתורכים ביצעו רצח עם, נובע מתוך חשש שהדבר עלול להחמיר את התמודדותה של הקהילה היהודית התורכית המכותרת, או לסכן את מערכת היחסים הכלכלית והצבאית החיונית שישראל יצרה עם תורכיה – מערכת יחסים יחידה מסוגה שיצרה ישראל עם מדינה מוסלמית. אלה דאגות חשובות, אבל הן לא יכולות להצדיק התעלמות שקטה מסילוף מביש במיוחד של המציאות. אי אפשר לקבל הכחשת רצח עם מכל אדם שהוא, אבל מעל כולם, אי אפשר לקבל אותה מאלה ש"לעולם לא שוב" הוא עיקרון כה מקודש עבורם. ובזמן שאלימות האסלאם הקיצוני שופכת כל כך הרבה דם של חפים מפשע, העמדת פנים בהתייחס לג'יהאד של 1915, יכולה רק לחזק את אויבינו.

רצח העם הארמני הוא עובדה היסטורית שאין עליה עוררין. בושה לכל מי שמתבייש לומר זאת.

 

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן