רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חברה

מידע פנימי

ח׳ בסיון ה׳תשס״ט ח׳ בסיון ה׳תשס״ט 31/05/2009 | מאת Tzvi

בשנת 1942 נטש פייר, יהודי צרפתי, את האלוקים. ואז הגיעה מלחמת ששת הימים.

פגשתי את פייר*, כתב יהודי, בסעודת שבת בעיר העתיקה בירושלים. הוא סיפר לנו סיפור מרתק שהתרחש במלחמת ששת הימים.

פייר ברח מאלוקים ומכל קשר לחיי דת יהודיים.

בשנים שלפני השואה הוא התגורר עם משפחתו בפריז. ב-1942, כשהיה בן 15, הוא ענד מגן דוד יהודי על מעילו. המלה הצרפתית ליהודי "Juif", הייתה רקומה על מעילו, חושפת אותו מייד לכל אנטישמי פוטנציאלי.

יום אחד, בתחנת רכבת בפריז, עלו על הרכבת גרמנים לבושי מדים - גם הגרמנים וגם המשטרה הצרפתית היו לוכדים יהודים ברחובות - והתחילו לבחון את הנוסעים. פייר הרגיש שהלב שלו מטפס לגרון.

ראוי לציין שמספר נוסעים שהבחינו בנער הרועד, החלו דוחפים אותו הלאה אל ירכתי הקרון, הרחק ממשיגי הגבול הגרמנים. מקצה הקרון יכול פייר להבחין בחיילים הגרמנים ההולכים וקרבים. באותן שניות נוראות הוא קרע מעליו את המגן-דוד הצהוב. גבר צרפתי פתח לפתע את הדלת ודחף את פייר מחוץ לטווח הסכנה. למרבה המזל, אף לובש מדים גרמני לא הבחין בהתרחשות. פייר המשיך לצעוד בשלווה ככל שיכל, והותיר את התחנה מאחוריו.

עם תלישת המגן-דוד בא משבר זהות דתית. פייר הבטיח לעצמו שלעולם לא ישוב להציב את כף רגלו בבית כנסת. הוא לא רצה שום קשר עם אלוקי ישראל.

הוא שב לביתו, שם החליטה משפחתו שהכי טוב יהיה לשלוח אותו לאזור וישי. כשגירושי היהודים בדרום צרפת הפכו להיות תכופים יותר ויותר, הוא הסתתר עם גויים עד לסיום המלחמה. פייר שמר על הבטחתו נגד האלוקים במשך 20 שנה.

ואז, בראשית יוני 1967, פייר, שהיה אז כתב מוביל לאזור פריז, נקרא למשרדיו של עיתון צרפתי חשוב לישיבת חירום. היה זה יומה הראשון של מלחמת ששת הימים. פייר עדיין לא שמע אף פרט על המלחמה, אבל הוא הגיע מייד. הוא נכנס לחדר אפוף עשן ומלא בחבריו למקצוע. שיחות קולניות הדהדו באוויר, מתחרות בעשן המסמיך. כמה מידידיו של פייר הבחינו בו ושקט פתאומי השתרר בחדר. פייר היה מבולבל.

הוא פנה אל חבריו. "בבקשה, תמשיכו עם מה שעשיתם. למה אתם צריכים להפסיק לדבר בנוכחותי?"

השקט המוזר המשיך עד שאחד מחבריו ניגש אליו. "פייר", הוא אמר לו ברכות, "אנחנו שקטים בגללך. אנחנו לא רוצים להדאיג אותך."

"אבל למה שאני אדאג?"

הולכים לחסל את המדינה שלך. לא היה לנו לב לספר לך.

"כי הולכים לחסל את המדינה שלך. לא היה לנו לב, וגם לא ידענו איך, לספר לך."

פייר היה המום.

מה? הולכים לחסל את המדינה שלו? צרפת נמצאת בסכנה קיומית? "צרפת?" הוא שאל.

"לא... ישראל", הם אמרו. "הולכים להשמיד את ישראל. לא ידענו איך לספר לך על זה. אנחנו יודעים שאתה יהודי פייר. אנחנו יודעים שזה ידאיג אותך. אנחנו כל כך מצטערים."

"לא יכול להיות! אני לא מאמין!"

חבר נוסף לעבודה עבר על הנתונים עם הכתב היהודי. "למצרים יש מאות רבות של טנקים. לסוריה, לא פחות. ויש גם טנקים עירקיים וירדניים. לישראל יש הרבה פחות."

המצב היה אפילו גרוע יותר כשהגיעו לתוכניות המלחמה. למצרים יש מאות רבות של מטוסי קרב רוסיים איכותיים. לסוריה יש עוד כמה מאות. ירדן ועירק תרמו להשלמת היתרון המוחץ על ישראל. הכתבים עברו על נתונים מספריים של חיילים ותחמושת.

"אתה מבין פייר, זה הסוף של ישראל. מצטערים. לא רצינו לפגוע בך."

פייר התחיל לקרוא. "לא! לא! זה לא יקרה!"

הגברים בהו בו בתדהמה כשקולו התרומם לצעקה.

"אלוקי ישראל ילחם למען עם ישראל! מדינת ישראל לא תושמד! היהודים לא יושמדו!"

הגברים הביטו בפייר מתוך תערובת של רחמים ורתיעה. שניים מהם נגשו אליו, לקחו אותו בידיהם והוציאו אותו מהחדר, כשהאחרים נדים לו בראשיהם. פייר המשיך לצעוק: "אלוקי ישראל ילחם לצד היהודים!"

שלושה ימים אחר כך התברר לעולם שנס קרה בישראל. לא רק שהיהודים נלחמו בארבעה צבאות ערביים שכנים (וכן גייסות מרוחקים), הם שבו לכבוש את בירתם העתיקה כגיבורים מנצחים. לראשונה מזה קרוב לאלפיים שנה, ירושלים כולה הייתה בידיים יהודיות.

חבריו למקצוע של פייר היו משוכנעים שהוא הסתיר מהם מידע פנימי. הם לא הבינו שפייר גילה להם את המידע הפנימי העמוק והמודחק שלו. אלוקי ישראל שמר על הבטחתו לעם ישראל.

* שמו של הכתב שונה

 

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן