לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




מנת המשכל של העם הנבחר

מנת המשכל של העם הנבחר

מחקרים מראים שמנת המשכל של היהודים גבוהה משמעותית מזו של שאר האוכלוסייה בעולם, אך מה שחשוב אינו מנת המשכל שלנו, אלא מנת הצדקות.

מאת

בכינוס של "קומנטרי", העז אחד המשתתפים להעלות לדיון הציבורי את אחד הנושאים הבודדים שעדיין נחשב 'מחוץ לתחום': מנת המשכל היהודית.

במסה שכותרתה "הגניוס היהודי", משרטט צ'ארלס מוריי – דוקטור למדעי המדינה וסופר, שאינו יהודי – את הנתונים ההיסטוריים והסטטיסטיים שמעידים על פקחותם והישגיהם האינטלקטואליים של היהודים, כמו גם מגוון תיאוריות שמנסות להסביר את התופעה.

בעוד שרוב היהודים שאני מכיר יצהירו שהם מכירים חברים רבים בשבט שאינם חכמים כל כך, עומד ד"ר מוריי על דעתו ש"היהודי הממוצע נמצא באחוזון ה-75" של סקאלת ה-IQ וש"אחוז היהודים בעלי מנת משכל של 140 ומעלה הוא בערך פי שש משל האחרים". בנוסף לכך, חלק מהמקורות הבחינו ששורשיהם של רעיונות-משַנֵי-עולם רבים - הן מבחינה דתית כמו המונותיאיזם והן מבחינה מדעית כמו תורת היחסות - נעוצים במוצא אתני מסוים.

לאחר סקירה של מספר תיאוריות המנסות לתרץ את האנומליה, ד"ר מוריי עדיין אינו מרוצה. יתכן שהנסיבות ההיסטוריות המאוחרות העניקו יתרון גנטי ליהודים בעלי אינטלקט גבוה יותר, הוא מודה; אבל חושד שהיכולת האינטלקטואלית היהודית קדומה יותר, שאולי ליהודים "הייתה רמה מסוימת של מיומנויות לשוניות בלתי רגילות כבר בימי משה." וכך, הוא כותב, "עומד במערומיו אתגר אולטימטיבי בפני הפסיכולוגיה ההתפתחותית: מדוע ששבט אחד בימי משה, אשר חי באותה סביבה של עמים נודדים וחקלאיים אחרים במזרח התיכון, יפתח כבר אז אינטליגנציה נעלה כשהאחרים לא?"

ואז הוא מסכם, במידת מה של לגלוג:

 

"בשלב זה, אני מוצא מחסה בהיפותזה שנשארה לי, קצרה במיוחד ובלתי ניתנת להפרכה. היהודים הם עמו הנבחר של הא-ל."

 

ובכן, זה בהחלט הרעיון הנכון בזמן הנכון. בקרוב נחגוג את חג השבועות, החג היהודי שמציין את מעמדו הנבחר של עם ישראל: הברית שחושלה בהר סיני.

אני לא יודע, וגם לא כל כך מעניין אותי, אם האינטליגנציה משחקת תפקיד בבחירת עם ישראל או לא. גם אם כן, זהו רק פרט שולי בנושא מהות נבחרותנו.

משום שהדבר שלשמו נבחרו בני ישראל, זה לעבוד את הבורא – נכון, עם האינטלקט שלנו, אבל גם עם הלב והגוף שלנו.

תארי הכבוד הגדולים ביותר אינם "גאון" או "מבריק", אלא תארים מסוג "צדיק" ו"ירא אלוקים"

שיהיה ברור, התורה עצמה מתייחסת לעם ישראל בתור "עם חכם ונבון" – אך גם בתור "עם קשה עורף" ואפילו גרוע מזה. המסקנה: מה שחשוב זאת לא מנת המשכל שלנו, אלא מנת הצדקות. מה שנחשב זאת העבודה, לא החוכמה. חכמי התלמוד אינם מדגישים בדרך כלל יכולות מולדות – שכליות או אחרות – אלא מתמקדים בדרך שבה ניצלנו כל תכונה שבה התברכנו. תארי הכבוד הגדולים ביותר שלהם אינם "גאון" או "מבריק", אלא תארים מסוג "צדיק" ו"ירא אלוקים".

היהודים נבחרו בזכות אבותיהם, אברהם, יצחק ויעקב, והודות לבחירה נוספת שעשו אבותינו למרגלות הר סיני, בקבלם עליהם את חוקי התורה ומצוותיה; ולמרות שהמועדון היהודי האקסקלוסיבי פתוח לכל גר המעוניין בכנות ליטול על עצמו את שמירת התורה, בכל זאת הציק רעיון נבחרותו של עם ישראל לכמה גויים מאז... מאז מעמד הר סיני.

עם זאת, נראה שלאחרונה האנטישמיות נוטה להזין את עצמה מאבוסי-שנאה אחרים, כמו קיומה של מדינת ישראל (ורשעותה הדמיונית), ולמרבה האירוניה, נראה שתפיסת עם ישראל בתור עם שנבחר משמים, מטרידה היום בעיקר את ה... יהודים.

כל זה משום שהאמת, שלכל אדם שהוא יש ערך ופוטנציאל חסרי גבולות, השתנתה להנחה ש'אין אדם שאין לו תחליף', וש'כל בני האדם שווים'. הסְבָרָה שאולי לאנשים או לקבוצות מסוימות ייתכנו תפקידים או תחומי אחריות שונים, יצאה אל מחוץ לתחום, והפכה נושא נתון בטאבו, אם לא גזעני או מפלה. היהדות בהחלט מחלקת תפקידים, ובלי להתגמגם – לגברים ולנשים; למשכילים ולעמך; לצאצאי אהרן הכהן ולשאר העם היהודי. וכן, גם לעם ישראל בתור עם.

אין מנוס מכך. ברכה שכל יהודי מצווה להגיד מדי בוקר מבטאת את העובדה הזאת בבירור: "ברוך אתה... שבחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו..."

בעוד שההיסטוריה מסואבת במוות ובחורבן שזרעו כאלה שכינו את עצמם 'גזע עליון', הייחודיות היהודית אינה מהווה היתר לעשות עוול, אלא ברכה; ומובנה היחיד הוא, אחריות לחיות חיי קדושה ועל ידי כך להשפיע לטובה על הזולת – להיות, כמו הביטוי המפורסם, 'אור לגויים'.

בליל שבועות נוהגים אמנם להישאר ערים וללמוד תורה, אבל אין בחג זה מנהגים וטקסים בדומה לעריכת סדר בפסח או לישיבה בסוכה בחג הסוכות. נראה ששבועות הוא הזמן להתבוננות פנימית ולהתמקדות במתן התורה, ולמחשבה כיצד הוא מגדיר אותנו כיהודים. שבועות הוא הזמן להבין שמהותנו אינה מונחת בכישרונותינו וגם לא בחוכמתנו, אלא במשימתנו.

© 2007 AM ECHAD RESOURCES

 

16/5/2009

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 9 תגובות ב-9 דיונים

(9) שרה כהן, 29/5/2011 18:17

מעשי אבות סימן לבנים (וגם לבנןת)

מכתב מרגש מלא חכמת חיים. אשריך שזכית באבא שכזה.

(8) אנונימי, 22/5/2009 10:45

הסיבה היא פשוטה

בכפר הקטן בפולין, ילד יהודי שהתגלה כעילוי היה מתחתן עם בת הגביר העשיר. הגוי המבריק של השכנים היה נשלח ללימודי כמורה- ולא היה מתחתן!

(7) יעל, 19/5/2009 08:52

היהודים הם העם הנבחר משום..

שהם בחרו בספר הספרים. בעוד שאר עמי קדם נותרו בבורותם, העם שלנו התפלפל בגמרא.
ועוד-
היות ולא ניתנה לו אדמה [בכל מקום בעולם לא הורשו היהודים לקבל אדמה] הם הוצרכו לסחור. וסוחר טוב הוא סוחר פיקח.
צריך לזכור את זה כשנותנים לערבים אדמה.
הגויים באירופה ובארצות ערב ידעו היטב מה משמעות הדבר. לתת בעלות על אדמה.

(6) , 18/5/2009 00:43

קראתי השבוע את ספרי איין רנד יש שם נאום בדיוק לעם

הזה, עם מנת משכל גבוהה במיוחד
אתה יודע מהו ערך אבסולוטי כשאתה ממציא דבר או עובד במשהו, אתה יודע מהי המקצועיות המושלמת וחותר לשם- אז מדוע בחיים האישיים אתה מניח לעצמך לקבל מערכת ערכים של מישהו אחר (הבוזזים לדבריה) מדוע אתה מניח כי בתחום החברה האנושית עליך לותר על ידיעתך הראשונית, למחול על עוול הנעשה לך?
זה הסוד
איין רנד גדלה בבית יהודי בתקופה בה נרצחו 6 מליון
היא גדלה ללא אלוהים ולכן רעיונותיה המופלאים פוגעים בכל אחד מאיתנו
האם לא היה זה נשיא מדינת ישראל שביקר השבוע ביקור התרפסות מול סוריה שאין לה משל עצמה כלום מלבד גבול איתנו?

(5) דן בן יעקב, 17/5/2009 14:07

עם סגולה ! ולא עם נבחר !

מאמר נפלא , ראוי להכניסו לתכנית הלימודים בכל בתי - הספר , בארץ !
בהר סיני קבלו ישראל להיות עם סגולה - מלשון סגול , לא צבע , אלא ימין שמאל ואמצע. אלו מושגים קבליים שראוי ללמוד.המושג " עם נבחר " מעורר אנטישמיות.

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub