לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




על כסף ועל מה שחשוב בחיים

על כסף ועל מה שחשוב בחיים

הכסף חשוב, תועלתי, יש לו משמעות, אבל אסור שהוא יהיה ערך בפני עצמו, ושהוא יגדיר את המהות של אדם.

מאת

פרשת מיידוף השאירה את רישומה.

זכור לכם בודאי – אנשים השקיעו את כספם (הרבה הרבה הרבה מכספם) אצל אדם ושמו ברנרד מיידוף, ואז ביום אחד, נעלמו חמישים מיליארד דולר. פשוט התאדו.

פוף!

הרבה אנשים איבדו המון כסף. אני לא אחד מהם. ולכן אני יכול להציע איזו פרספקטיבה, איזה לקח מן הנושא, שקל לדבר עליו וקשה הרבה יותר ליישם אותו. אני יודע שאם אני הייתי מפסיד שם – היה קשה גם לי לחיות את מה שאני כותב עליו, ולכן דווקא רציתי לכתוב מנקודת מבט של מי שלא היה מעורב – בכך אוכל לכתוב דברים אובייקטיביים.

כואב הלב כשכל כך הרבה כסף אבד. חבל.

את המילה "חבל" אפשר לומר על הרבה דברים בחיים. חבל על חלב שנשפך, חבל על כסף שאבד, חבל גם על חיים שלא נוצלו כראוי.

אך על מה יותר חבל?

סיפר לי ידיד שלי, שהרבה מחבריו הקרובים הם משקיעים מקצועיים בבורסות העולם. הוא הסביר לי את הטרגדיה של המשבר הפיננסי הגדול לא במונחים של כסף, אלא של חיים.

היתה כאן קריסה מוחלטת של עצם מהות ה'אדם' שבהם

כי רבים מן האנשים שם, ראו את הזהות העצמית שלהם בהתאם למשכורת השמנה שקיבלו, בהתאם להצלחה שלהם בשוק ההשקעות. כשהם איבדו את כספם, לא היה כאן רק הפסד של כסף, לא רק כמה מיליונים הלכו; היתה כאן קריסה מוחלטת של עצם מהות ה'אדם' שבהם, של הצורה בה הם היו מסתכלים על עצמם.

זו באמת כבר טרגדיה שלא ניתן לאמוד במספרים.

אני עדיין לא זכיתי להיות מיליונר (דגש על 'עדיין'...) וממילא, מעולם לא היה לי את הניסיון הגדול הזה, לראות את הזהות העצמית שלי במונחים כלכליים. אני יודע שכסף בא וכסף הולך (ומהניסיון שלי: בעיקר הולך).

אך מה לעשות, צריך לשנן לעצמנו שוב ושוב את האמת הבסיסית הזאת: הכסף חשוב, תועלתי, יש לו משמעות, אבל אסור שהוא יהיה ערך בפני עצמו, שהוא יגדיר את מהותו של האדם. זוהי נקודת מבט שקל הרבה יותר להחזיק בה כאשר אין הרבה כסף, וכל כך קשה לשמר אותה כשהמיליונים זורמים.

אני נזכר במעשה שסופר אודות יהודי אחד שביתו נשרף, וכל חפציו עלו באש. אותו היהודי הלך מיד לחנות, ובכסף המועט שנותר בכיסו קנה קצת 'משקה', כיבד את חבריו בשתיית 'לחיים', ובירך בכוונה 'שלא עשני גוי'. כששאלוהו חבריו מה קורה כאן, ומה פשר השמחה הזו כשביתו וכל רכושו אבדו, כך הוא השיב: אילו הייתי גוי, הרי שכשביתי נשרף – היה גם אלהי נשרף עמו. ועתה מה טוב חלקי, שגם כשנשרף ביתי – קשור אני בכל נימי לבי אל לא-לוהים שלי!

אני עדיין אתכם, אנחנו באותה סירה. אני לא בז לכסף, ואני מוכן אפילו להתחייב שאמשיך לקנא בעשירים שיש להם הכל (האמנם?). אבל אני מאד מקווה שלעולם לא יהיה הפן הפיננסי של האדם תחליף בעיני לערכים אמיתיים, ערכים של נצח.

ערכים של אפשרות לגמול חסד, להיות אדם טוב יותר, למצוא ייעוד נעלה ואמיתי בחיים.

כסף נקרא 'כסף' מלשון כיסופים, כי טבעו של האדם להיות נכסף להשגתו. אך כדאי למתן את הרצון הזה, להעמידו בצל במקום ובמינון הראוי, ואת הכיסופים האמיתיים והחזקים ביותר להפנות לערכים אמיתיים כפי שתוארו לעיל.

הכסף ממילא הוא זמני וארעי – אחד הלקחים שלימד אותנו ברנרד מיידוף.

מאמר בנושא קרוב:
האם יש לנו חלק בהונאת מאדוף?
למי ששואל 'איך יכול היה לקרות הסקנדל הזה של ברני מאדוף?', יכולה להיות רק תשובה אחת – בעיני יותר מידי יהודים בדורנו, כסף יותר חשוב מערכים.

 


 

31/1/2009

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 6 תגובות ב-6 דיונים

(6) יואלה, 8/2/2009 05:11

וואי

בס"ד
וואי איזה מאמר יפפפההה

(5) שלום הלוי, 5/2/2009 18:20

כסף יעוור עיני צדיקים.

לחברי היקרים.

מי עשיר יותר, אני , או גיידמאק ?
אני בטוח, שאני עשיר יותר . ומהסיבות הבאות.

1 . אני לא צריך בנקים בכדי לשמור על כספי. הוא כן צריך .
2 . בכדי להתפרנס למחייתי ומחיית בני משפחתי, די לי לעבוד מספר קטן של שעות ביום. ואילו גיידמאק צריך לעבוד הרבה שעות ולפרנס משפחות רבות .

3 . בכדי להנות מפרח, אני צריך רק להתכופף ולהריח. והוא, צריך לשלוח שליח בכדי לקנות אותו .

4 . את רעבוני, אני יכול להשביע בפת לחם ומרגרינה. בביצה ומעט ירקות, ואילו גידמאק זקוק לטבחים ומלצרים בכדי שיכינו עבורו ארוחה דומה .

5 . אני קונה בגדים זולים, נעליים זולות ואין לי חשש שיתבלו . אז אוכל בקלות להחליפם. ואילו גיידאמק צריך ללבוש בגדי יוקרה יקרים ולבזבז כסף רב לרהבתנותו .

6 . אני מאושר מכל מה שיש לי , החל הקרן אור של זריחה ועד קרן אור של שקיעה.
אני אוהב את בני האדם שסביבי ואיני חושש מהם שיתאוו לדבר מרכושי .
אבל אצל גיידאמק, אושר עולה המון כסף. כל האנשים סביבו מתאוים לרכושו. ככל שירב, ככה יאלץ להציב שומרים עליהם ועל עצמו .

אז מי עשיר יותר ? אני או גיידאמק ?

על זה נאמר : "איזהו עשיר ? השמח בחלקו".

העושר בה לאדם בגלל חמדנותו ותאוותו לכסף ורכוש, יותר מאשר מעבודתו.
האושר בה לאדם מהסתפקות במה שיש לו. והודיה לה' יתברך בשל כך .

בכבוד רב
שלום הלוי .

(4) נעמה, 2/2/2009 09:58

הסיפור על היהודי

רוצה לדייק -שמו של היהודי בסיפור שנשרף ביתו הוא ר' שמואל מונקס חסיד של אדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד

(3) ספיר, 1/2/2009 14:08

מאמר ניפלא,כל מילה נכונה,תודה רבה לכבוד הרב.

(2) אנונימי, 1/2/2009 11:48

אין כמו היהודים

לומדים מוסר השכל מכל דבר.

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub