לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




להיות בן 50

להיות בן 50

אני מחפש אחר סוד החיים והוא חומק ממני. לפחות אולי אקבל הנחה לקולנוע.

מאת ג'פה פרנק

בשבוע שעבר קיבלתי הזמנה לא רצויה במייל: ארגון הגמלאים של החברה בה עבדתי מזמין אותי להפוך לחבר מן המניין. 22 הטבות ב-50 שקל בלבד לשנה! חיסכון בטיולים, השכרות רכב, וכל מיני סוגים של ביטוחים!

אבל אני קראתי הרבה יותר מזה בין השורות:

ברוך הבא לשיכון הזקנים! התרבות הצעירה פסחה עליך, אבל הכסף שלך עדיין שווה משהו. תן לנו להזכיר לך שלא תחיה לנצח, במקרה ששכחת (חזיונות של קשישים המתייצבים בשורה על שפת הים לקראת ריקוד השכמת בוקר גריאטרי עולים כבר בדמיוני). ומכיוון שאתה ממילא עושה כבר את דרכך במורד ההר, תוכל גם לקבל הנחה בקולנוע.

המעבר בין השנים הוא מוזר ומעורר תחושה סובייקטיבית: ככל שהעשורים חולפים, ככה נראה כאילו השנים עוברות במהירות רבה יותר ויותר. בגיל 20, החיים נמתחו לפנינו כמו מסע אינסופי; בגיל 30 התחלנו לצבור מהירות, ובגיל 40 הכל טס וחולף בטרטור מהיר.

כשמגיעים לגיל 50, הדי הנצח מהדהדים ברקע כמו תופים מרוחקים. ובכל זאת, שנות ה-50 מתנשאות זקופות וחשובות: זכות המעבר מבעד לדלת כבדה אל התעלומה הגדולה הממתינה לנו מעברה השני.

המספר חמישים מופיע בתורה בהקשרים מעניינים:

מדי 50 שנה, לאחר שבעה מחזורי שמיטה (מחזורים בני 7 שנים), שופר החירות היה מושמע בארץ ישראל. בשנת ה-50 הכל חזר למקום הראוי לו בעולם. עבדים חזרו לחירותם. אדמה שנקנתה חזרה לבעליה המקוריים.

עוד 50: ספירת העומר מונה את 50 הימים שחולפים מחג הפסח עד למתן תורה בשבועות. ובשבועות, אנחנו חוגגים סוג שונה של 'חזרה למקום': התורה עצמה חוזרת למקום הראוי לה בנשמתו של כל יהודי.

עם זה אני יכול להבין אחרת את הודעת ארגון הגמלאים:

עברת 50 שנה על פני האדמה. הגיע הזמן לחזור ולהיות מה שאתה באמת. מודעות עצמית. חיבור רוחני. ההנאה מחגיגות היובל היא הכרה במקומך בעולם. תפקידך בתוכנית האלוקית. גלה את זה! אמץ זאת אל ליבך! השג את שלוות הנפש האמיתית!

ועדיין, איך אנחנו יכולים להכיר את זהותו של העצמי הערטילאי הזה? איפה הוא מסתתר?

בגיל 50, רובנו נטשנו כבר את החלומות הגרנדיוזיים והמקסימים על זקנה 'ברעננות נעורים', והתחלנו להתמקד בדרך שאינה נמתחת לנצח בעולם הזה. 50 שנים של ניסיון חיים מלמדות אותנו לזהות את תכונותינו הייחודיות ואתגרינו הייחודיים. אנחנו מתחילים לחפש אחר הנצחי בארצי, לתפוש את יופיו של כל רגע.

התודעה היהודית אומרת שלכל אחד מאיתנו יש אות משלו בתורה. אולי נדרשות 50 שנה כדי לאתר את אותה אות, ולגלות מה כותבת תורת הא-ל בנשמותינו.

אז החלטתי לחגוג את יום הולדת ה-50 שלי בתור לידה מחדש, שלב נוסף בחיים. עדיין נותרו לי 6 חודשים לסדר את העניינים ולגלות מי אני באמת, בלי אשליות. לקבל בברכה את מי שאני באמת, עם כל הפגמים והמגבלות, ומתוך הבהירות הזאת ליצור תוכנית נהדרת לשלב החיים הנהדר הבא.

ואם כל השאר לא מצליח, לכל הפחות ארגון הגמלאים יסדר לי הנחה בקולנוע.

26/1/2008

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) גוזגוז, 29/1/2008 12:06

החיים הם כמו ניר טואלט

ככל שמתקרבים לסוף הם מתקדמים יותר מהר...
אבל לא כשיודעים לאן מתקדמים... כשבן אדם עושה תשובה, ועוצר להתבונן לרגע על החיים שלו ובאמת לשאול מה ה' רוצה ממנו אז הכל נראה אחרת.. פתאום אלו חיי מיצוי וצמיחה, גילוי והארה, למידה והתעלות ואין נפלא מיזה. אתה מסתכל אחורה ואומר בשנה אחת למדתי יותר מכל מה שלדמתי במשך 26... יישר כח על מאמר מאיר ומעיר

(1) אס,, 27/1/2008 07:10

בן 50

יש עוד המון לפניך
אמא שלי בת 92 וחיה חיים פעילים, אז אתה מדבר?

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub