לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




התנהגות בלתי הולמת: החברה לא תסבול יותר הטרדה מינית

התנהגות בלתי הולמת: החברה לא תסבול יותר הטרדה מינית

גברים המשתמשים בכוחם כדי לנצל נשים זה לא חדש. מה שחדש הוא השינוי העצום שחל בחברה וסירובה להעלים עין.

מאת

בחודשים האחרונים היינו עדים למבול של חשיפת התנהגויות בלתי הולמות ואף פוגעניות ביותר של גברים מצליחים, שהופכים בן לילה מדמויות מוערצות, למטרה ללעג. ישנה רשימה גדלה והולכת של גברים שהתדמית הציבורית שלהם נתגלתה כשונה בתכלית מהמעשים וההתנהגויות שלהם מחוץ לאור הזרקורים.

למרבה הצער, גברים המשתמשים בכוחם כדי לנצל נשים זה לא משהו חדש. מה שחדש, הוא השינוי העצום שחל בחברה וסירובה למחול על התנהגויות אלה.

קחו לדוגמה את הנפילה האחרונה: מאט לאואר, אחד המגישים של תוכנית הבוקר טודיי שואו של רשת אן-בי-סי. בשבוע שעבר הוא הואשם בהתנהגות בלתי ראויה. תוך ימים ספורים המגיש שהרוויח 25 מיליון דולר בשנה פוטר ללא היסוס. הימים בהם חברה או ארגון ידוע הרוויחו זמן בחקירת העובדות וההאשמות ובהמתנה שיהיו מספיק ראיות על מנת להגיש נגדם כתב אישום, חלפו לבלי שוב. השינוי הדרמטי הביא להשלכות מיידיות בעקבות גילוי הדברים.

שינוי עצום זה באופן שבו אנו מתמודדים עם נושאים אלה הוא מרענן ומבורך. אולם כיצד הוא קרה?

התשובה היא – אנחנו. מערכת המשפט לא השתנתה. אנו כחברה שינינו את מה שאנו מוכנים לספוג, לקבל או לסלוח עליו. נושא משותף כמעט בכל אחת מהשערוריות האחרונות הוא ש"כולם ידעו" על התנהגותם. כולם ידעו, ואם היו מתעמתים עמם, כולם היו מודים שמדובר בהתנהגות שראויה לגינוי. ועדיין, הגישה הרווחת עד כה הייתה אדישות, לא פעולה. מדוע? כיוון שלחברה היה נוח להעלים עין. הגישה של "ככה מתנהגים בנים" יחד עם הגישה של "כך מתנהגים אנשים בעמדות כוח" אפשרה ואולי אף עודדה אנשים מושחתים לבצע מעשי עוולה נאלחים.

ברגע שהחלטנו כולנו בצורה קולקטיבית שהתנהגות כזו, לא רק שאינה הולמת, אלא נתעבת, הוצב קו אדום, ואלה שמצאו את עצמם מצידו השני נחשפים ונקראים לתת את הדין.

יש הרבה מה לומר על כל העניין, אבל נקודה אחת קריטית שמתעלמים ממנה היא המידה בה אנו כקהילה, באמצעות הסטנדרטים, הציפיות ורמות הסובלנות שלנו, נוכל להשפיע על התנהגויות בחברה. חוקים, גם חוקי האדם וגם חוקי האלוקים, הכרחיים כדי לסייע לנו להבחין בין טוב ורע, אולם תפקידה של החברה הוא לייצר את התרבות והאווירה שיאכפו חוקים אלה וידרשו מכל אדם המפר אותם לשלם את המחיר, ללא קשר למעמדו או למידת הפרסום שלו.

אל תסכימו להיות אדישים

בפרשת השבוע האחרון, מתואר איש רב עוצמה המנצל אישה פגיעה. שכם הוא בנו של חמור – מושל כנען. הוא בעמדת יתרון, הוא מטיל אימה וחושק בדינה – בתו של יעקב – ואונס אותה. הרב שמשון רפאל הירש מפרש כי התרחשות זו היא מקרה קלאסי של שליט המנצל אישה חלשה.

שכם היה רגיל להשיג את מבוקשו ללא התנגדות או השלכות. כיצד יגיבו בני הקהילה של דינה – אחיה – לניצולה? האם יירתעו בפחד? האם יעלימו עין?

שמעון ולוי, אחיה של דינה, הבינו כי אם יישארו פאסיביים ושאננים, ייקבע תקדים של סובלנות כלפי התנהגות כזו. הם סירבו להיות אדישים והוציאו לפועל תוכנית שתנקום את אונס אחותם ובד בבד תגרום למבצעי הפשע לשלם על מעשיהם.

#להיות מבוגר פירושו להיות בעל אומץ ויכולת להתנגד לחוסר צדק ולהתערב לטובת הצד הפגיע.

חכמינו מצאו מקור לכך שילד נקרא "איש" בגיל 13 מהעובדה ששמעון ולוי, שהיו בני 13 באותה עת, נאמר עליהם "ויאמר איש אל אחיו", כשאירעה תקרית זו. הרבי מלובביץ' פירש (ליקוטי שיחות חלק ה', 421): "העובדה שהמקור לבר מצווה נובע משמעון ולוי מלמדת שיעור חשוב נוסף: ברגע שמלאו לילד 13 שנים, מצופה ממנו שיהיה מוכן למסירות נפש – להקרבה עצמית כדי להגן ולשמור על השלמות והקדושה של כלל ישראל, העם היהודי, וכל יהודי ויהודי".

ילד שלא הגיע עדיין לגיל בגרות יכול לשבת על הגדר. אולם להיות מבוגר פירושו להיות בעל אומץ ויכולת להתנגד לחוסר צדק, להתערב לטובת הצד הפגיע ולמחות על ההפרה של גבולות מוסריים.

הקהילה נמדדת על-פי הגבולות שהיא מציבה ועל-ידי ההתנהגות שהיא מסכימה לה. גם אותם אנשים שלא אשמים בפועל בדיכוי אחרים, עדיין אחראים לכך בגלל אדישותם והאפתיה שלהם למצוקתם של אחרים.

מאט לאואר היה מושא לפעולתו המהירה של צדק חברתי. בית המשפט של הדעה הציבורית הפך במהרה לתובעני ובלתי סלחן כלפי דברים שהיו עד לא מזמן נסבלים ואפילו זכו להסכמה שבשתיקה בקרב גברים בעמדות כוח. ללא ספק, עלינו להיות ערניים ולהקפיד על משפט הוגן, לא למהר לשפוט או לפגוע בחפים מפשע בתהליך חיפוש האחראים שצריכים לתת את הדין. אולם, מצד שני עלינו לאמץ את כוחנו כחברה כדי ליישם את ההבחנות בין טוב ורע, נכון ולא נכון.

למדנו בדרך הקשה שאם אנשים מתנהגים כראוי ובצורה הולמת זוהי פונקציה של הסכמת החברה לא פחות מהשאלה אם זה טוב או רע. הדבר מעמיס על כתפינו כחברה אחריות כבדה ומשא אדיר – לשקול בקפידה איזו תרבות ואיזו אווירה אנו יוצרים. הבה נבחר בקפידה ובחוכמה. הרבה אנשים פגיעים סומכים עלינו.

10/12/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) לא בוחרת בו עד שיתנער מהמטריד, 14/12/2017 20:29

גם הבית היהודי צריך לקבל על עצמו את הסטנדרט

כאשר מערכת המשפט לא יכולה להעמיד לדין (אבל ברור לכל מי שמנסה להבין מה קרה או לא קרה) [האדם מודה במקצת- חיבוק אבהי?! באיזה היתר הלכתי?!] החברה והקהילה צריכה להגיב. בדיוק כמו במאמר. גם אני לא אבחר מפלגה שבכיר ברשימה שלה הטריד. ואני לא היחידה עד שהבית היהודי לא יתנער מהמעשים ומהאדם- אני לא איתם. גם אם יש שם שרת משפטים מוצלחת וראש מפלגה רציני- זה לא הבית שלי יותר. ועצוב וחבל.

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub