לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




איפה יהיה האינטרנט בעוד שבעים שנה?

איפה יהיה האינטרנט בעוד שבעים שנה?

אנחנו נמצאים רק בראשיתו של עידן מהיר ומרתק, האתגר הוא - לדעת להשתמש בכלים הללו באופן שיקדם את האנושות ולא יחריב אותה.

מאת

טוענים שעתיד של עוד שבע שנים צריך לנחש, אולם עתיד של עוד שבעים שנה – צריך לתכנן. אם אכן זה כך, כיצד נתכנן את האינטרנט של עוד שבעים שנה? עם מאות רשתות חברתיות מהירות פי מאה מפייסבוק, מנוע חיפוש מתוחכם פי מאה מגוגל, אמצעי תקשורת בעלות אינטלגנציה מלאכותית אשר מסוגלים גם לקרוא רגשות, רחובות חכמים ומאות פונקציות מדהימות שישכללו וישפרו את החיים שלנו, ובעיקר, ישנו אותם לבלי היכר.

יש להניח שאם יבוא מישהו ויעניק לנו הצצה לעולם של עוד שבעים שנה, מבע הפנים המופתע שלנו ייראה בדיוק כפי שהיה מגיב אדם מלפני שבעים שנה, שזה בערך סבא שלנו בצעירותו, לו היה רואה את העולם שלנו היום. ועוד שנים ספורות נסתכל לאחור, אל עצמינו ב-2017, וזה ייראה לנו אז כפרימיטיביות במיטבה.

בראשית המאה העשרים האנושות טפחה לעצמה על השכם על הישגיה הטכנולוגיים המדהימים והבלתי אפשריים, על הזינוק האדיר בשדה המחקר והפיתוח הטכנולוגי, ועל היכולת המופלאה להרים אל מעל לקרקע ספינות אוויר מרשימות ואווירונים דו כנפיים, וגם לזרוק מתוכן פצצות.

במושגים של אותם הימים זה היה פלא הטכנולוגי ששינה את שדה הקרב מקצה לקצה, ולא פחות מכך הוא שינה את האקדמיה ואת צורת החשיבה של הסטודנטים הצעירים, שנשבו בהילה הקסומה של הקדמה והמדע.

הם בונים פצצות, אנחנו בונים אנשים

אולם היה אדם אחד שחי באותה התקופה, והצליח לראות את העתיד. הוא היה הראשון שזיהה כבר אז שהטכנולוגיה היא רק בחיתוליה, ושאת הפיתוחים האמתיים אנחנו עדיין לא רואים.

אותו אדם, רבי ישראל מאיר הכהן, המשיך לחיות את חייו בבית המדרש של העיירה הבלארוסית הנידחת, ראדין. שם הוא המשיך להגות בתורה ולחבר ספרים כשהוא מוקף בספרים עתיקים המודפסים בכתב קטן וצפוף ובלויים מרוב שימוש.

נכדתו, שהייתה אז סטודנטית צעירה במלוא כוחותיה הרעננים, לא יכולה היתה לראות את סבא, שלכל הדעות היה אדם חכם במיוחד, שקוע אי שם בינות לדפים המצהיבים והעתיקים.

"סבא" היא פנתה אליו "אולי תתקדם?

"תראה מה קורה סביבך" מסבירה הצעירה מלאת הלהט, "אווירונים כבר מקשטים את הרקיע. פצצות כבר מושלכות מגובה עצום, ורק אתה שקוע כאן בין הספרים העתיקים והמתבלים האלה. תתקדם, סבא!"

רבי ישראל מאיר הביט בה וחייך: "את רואה את המטוסים הללו, נכדה יקרה? יום אחד עוד יבנו מטוס שינחת על אדמת הירח. את הפצצות הללו את רואה? כעת עוד משליכים אותן מהמטוס באופן ידני, בעוד זמן לא רב יבנו פצצה כזו שתחריב עיר שלימה." הסביר "הם שם בונים אווירונים ופצצות, אנחנו כאן בבית המדרש בונים אנשים."

אוהו כמה צדק.

הוא היה עתידן אמיתי. הוא יכול היה לראות מהמציאות הנוכחית את ההתפתחות העתידית המואצת. תוך עשרות שנים בודדות רגלו של האדם כבשה את הירח. כבר קודם לכן הוחרבו שני ערים יפניות גדולות על ידי פצצה אטומית. הטכנולוגיה לא עוצרת, היא תמשיך ותתפתח. אבל את זה ידע הרב הישיש: המבחן האמיתי הוא לא ההתפתחות הטכנולוגית, אלא ההתפתחות המוסרית של האדם המחזיק בטכנולוגיה ויודע כיצד להשתמש בה.

היכן תהיה האנושות בעוד שבעים שנה?

גם אנו נמצאים בתחילת עידן. אולי נדמה לנו שאנחנו בקצה העליון, בפסגת הטכנולוגיה האנושית, כאשר לכל אדם נורמלי יש טלפון חכם, והרכב האוטונומי מחכה לנו ממש מעבר לפינה, הרשתות החברתיות מהממות אותנו בכוח האדיר האצור בהן, ביכולת לשנות סדרי עולם ולהפיל משטרים באמצעותן, אבל הן רק בתחילת הדרך. את הדבר האמיתי כנראה שעוד לא ראינו.

ולמרות שטרם ראינו הכל, את המחיר הכואב של השתלחות ברשת כבר הספקנו לחוות. בישראל לבדה מפונים מידי שנה 200 ילדים לחדרי מיון לאחר שניסו לפגוע בעצמם בגלל "שיימינג", השפלה וביוש ברשת החברתית. ומה עם כל אלו שלא מנסים לפגוע בעצמם, אך נושאים בליבם את הצלקת הכואבת של נידוי והשפלה חברתית?

כאשר אנו שואלים את עצמינו היכן תהיה הטכנולוגיה בעוד שבעים שנה עלינו לזכור שהשאלה האמתית והמהותית היא לא עד כמה הטכנולוגיה תתקדם, אלא היכן תהיה האנושות אז. גם מטוס או כח גרעיני יכולים להיות ברכה לאנושות, אך הם עלולים באותה מידה לחולל חורבן והרס. זה תלוי בשאלה מי מחזיק את ההגה ומה המחויבות המוסרית שלו.

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין כתב בחייו עשרות ספרים לקהלי יעד מגוונים, אבל מפעל חייו היה ללא ספק הספר "חפץ חיים" שאפשר לקרוא לו גם "כללי אתיקה לשימוש נאות במדיה החברתית". הספר הזה הקובע כללי אתיקה לדיבור תקין והפצת מידע על אדם זר. את מה שאנחנו לפעמים משאירים לאינטואיציה שלנו להחליט אם זה מותר או אסור, הוא הפך לספר של כללים וסעיפים, חוקים ומסקנות.

את הספר הוא קרא על שם הפסוק מתהילים "מי האיש החפץ חיים... נצור לשונך מרע". הוא הבין כבר אז שאיכות חיים נגזרת מההקפדה בכבודו של הזולת. זה מה שיוצר אטמוספירה חיובית ואקלים תרבותי שניתן לחיות בו בבטחה. ובשלווה. זהירות בכבוד הזולת.

אם נשמור על הכללים הללו ברשת, נוכל להיות בטוחים שהטכנולוגיה שתהיה בעוד עשור או שניים, אותו אינטרנט מהיר ועוצמתי פי אלף – זה שעדיין איננו מדמיינים, יביא תועלת לאנושות ולא יחריב אותה.

10/6/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) אנונימי, 18/6/2017 10:34

מענין

מענין

(1) אנונימי, 17/6/2017 19:32

אמיתי ממש. כתובה מדהים. תודה רבה

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub