לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




דור הולך ודור לא בא

דור הולך ודור לא בא

אירופה כפי שהכרנו אותה – שוקעת ונעלמת. לעומתה, אחת הסיסמאות הפופולריות של פוליטיקאים בישראל היא "למען עתיד ילדינו".

מאת

הסיפור החשוב ביחס לנשיא צרפת החדש הוא לא רעייתו שמבוגרת ממנו ב-25 שנים. הסיפור הוא הדור הבא. לעמנואל מקרון אין ילדים ביולוגיים. בכך הוא מצטרף לאנג'לה מרקל קנצלרית גרמניה שמעולם לא ילדה ולתרזה מיי ראש ממשלת בריטניה שלא הביאה ילדים לעולם. המועדון האירופי הזה כולל גם את פאולו ג'נטילוני ראש ממשלת איטליה, מארק רוטה ראש ממשלת הולנד, סטפן לוון ראש ממשלת שבדיה, קסאבייה בטל ראש ממשלת לוקסמבורג וניקולה סטרג'ון מנהיגת סקוטלנד. לכולם אין צאצאים משלהם. גם לז'אן קלוד יונקר, נשיא הנציבות האירופית. 
 לא, אין כאן דיון בשאלה איך מי שלא קם אף פעם בלילה להכין בקבוק ולא החליף מעולם חיתול יכול להנהיג אומה. זה גם לא מנומס להיכנס לחייהם האישיים של נבחרי הציבור. ובכלל, מקרון הרי אימץ את ילדיה של רעייתו מנישואים קודמים, ותרזה מיי אמרה בעבר בצער שהייתה רוצה ילדים משלה. אבל כשמסתכלים על התמונה הכוללת אפשר בהחלט לזהות כאן אמירה. אירופה כפי שהכרנו אותה – שוקעת ונעלמת. היא לא מאמינה בהבאת חיים חדשים לעולם, ביצירת הדור הבא. בעוד ועוד מקומות ביבשת מתרחשות יותר פטירות מלידות. אפשר לקרוא לזה התאבדות דמוגרפית. בגרמניה יש ערים שבהן גני ילדים נסגרים והופכים לבתי אבות, והמקצוע המבוקש ביותר הוא רופאים גריאטריים, אבל אין צעירים שיאיישו את המשרות האלה. תהליכים רבים הובילו לכך: פירוק מוסד המשפחה, החשש מטרור, ההתרחקות מהמסורת, האינדיבידואליזם הקיצוני, הגלובליזציה, הליברליזם. 
 ובמובן הזה, יש לנו ארץ נהדרת, חפצת חיים, עם שיעור ילודה אחר לגמרי. יחי ההבדל. מול אירופה המקשישה, אחת הסיסמאות הפופולריות של פוליטיקאים בישראל היא "למען עתיד ילדינו". שר האוצר מקדם במרץ תכנית שעונה לשם "נטו משפחה". והשבוע, בבית האבלים שבו ישבו שבעה על הרב בני אלון ז"ל, חבר הכנסת והשר לשעבר שהלך לעולמו, הסתובב בין המנחמים הריאיון האחרון שנתן, לרבקי גולדפינגר בעיתון "בשבע". אלון נשאל: מה המסר הכי חשוב שהיית רוצה להעביר כיום? זו הייתה תשובתו: "שום דבר לא יותר חשוב מן ההמשכיות המשפחתית. משרשרת הדורות המחברת חוליה לחוליה במימד העמוק, היהודי, ההיסטורי. כל אדם עושה מה שהוא יכול לעשות, אבל זמנו של היחיד תמיד מוגבל, אלא אם כן הוא חי בתודעה שהוא חלק מנצח ישראל. ולא כסיסמה, אלא כחוויה חיה שבה אני זוכר בכל עת שאני בנם של הוריי ושל זקניי, אביהם של ילדיי וסבא של נכדיי".

 

(מתוך הטור השבועי בידיעות אחרונות) 

15/5/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) דרור, 19/5/2017 09:31

חבל שהיא לא כותבת מאיפה זה לקוח

מאמר כמעט זהה פורסם בשבוע שעבר בעלון עולם קטן

(1) יאיר, 16/5/2017 14:59

לא הכמות אלא האיכות

.... אנו במאה ה21 אמורים להתיר את הקשר ולשלוט בקוד הגנטי השולט בטבע ויסודו הבטחת ההמשכיות מותנת בכמות. המין האנושי מיתברה בקצב של מליארד אנשים מדי 15 שנים. מקורות המזון הולכים ומצטמצמים השפעת המין האנושי על הסביבה היא הרסנית ובחלק ניכר בלתי הפיכה, המין האנושי חייב לשנות סדרי עדיפויות ואת מערכת הערכים, הריבוי הוא הרי אסון, לא הכמות, אילה איכותם של החיים אמורה להיות השאיפה, לא כמותם של הילדים תבטיח את עתידה של המשפחה אלא איכות צאצאיה ואופיה של המשפחה הן הערובה היחידה לעתידה של האנושות ..... לעולם סיכוי טוב ויפה יותר עם אוכלוסיה של 6 מיליארד מאשר 16 מליארד, ולטובת ילדינו והדרות הבאים תכדאי שנתחיל להפנים וטובה שעה אחת קודם

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub