לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




תרבות ההתחברויות המזדמנות והשפעותיה ההרסניות

תרבות ההתחברויות המזדמנות והשפעותיה ההרסניות

מחקר חדש חושף: סטודנטים רבים מוצאים את עצמם בערפל של דיכאון, בלבול וכאב

מאת

כשסטודנטים בשנה א' מגיעים לקמפוס, הם מצפים ללמוד, אולם רבים מאוד מצפים אפילו יותר לחגיגות התהוללות.

בקמפוסים בימינו, "חגיגות" אלה כוללות לרוב שתיית אלכוהול, לפעמים עד לנקודה של אובדן הכרה. אין פלא שמסיבה אופיינית בקולג' נקראת "עולם השיכורים". כפי שמתעדת ד"ר ליסה ווייד בספרה American Hookup: The New Culture of Sex on Campus, מסיבות אלה הן לרוב בעלות מטרה אחת בלבד: למצוא פרטנר/ית ל"הוק-אפ": התחברות מזדמנת - מגע אינטימי בין סטודנטים שהם למעשה זרים. סטודנטים מקווים ומצפים שמפגשים אלה יהיו מהנים ומרגשים, אופן בו יזכו בקבלה חברתית ובאישור לכך שהם נחשקים ובעלי ערך כבני אדם. למרבה הצער ובאופן צפוי למדי, התוצאה של מפגשים אלה היא בדרך כלל תחושות עמוקות של חרטה, בושה וכעס.

למען האמת, רוב הסטודנטים מתרחקים מתרבות הסקס המזדמן - או לפחות מנסים להתרחק ממנה.

ספרה של ד"ר ווייד מפריך מספר מיתוסים לגבי סטודנטים בקולג' והאופן בו הם לוקחים חלק - או לא לוקחים חלק - בתרבות ההתחברות המזדמנת הנפוצה והמזיקה. תרבות הקולג'ים מעודדת הפקרות, אולם אחד המיתוסים הגדולים ביותר הוא שכמעט כל הסטודנטים עסוקים במפגשים מדכאים וחסרי משמעות אלה. למען האמת, רוב הסטודנטים מתרחקים מתרבות הסקס המזדמן - או לפחות מנסים להתרחק ממנה. חלקם נשחקים מלחץ חברתי ונכנעים, אולם הם, בדומה לסטודנטים אחרים שציפו שחווית אי-התלות הזו תהיה מספקת, מוצאים את עצמם במקום זאת בערפל של דיכאון, בלבול וכאב.

מחקרה של ד"ר ווייד מתבסס על נתונים מסקר אודות החיים החברתיים בקולג', המכיל תגובות של למעלה מ- 24,000 סטודנטים בפרק זמן של למעלה משש שנים. ווייד, שהיא פרופסור חבר לסוציולוגיה באוקסידנטל קולג' בפסדינה, קליפורניה, ראיינה בנוסף רבים מהסטודנטים שלה וקראה מאות דיווחים אחרים ממקור ראשון בנוגע לאינטימיות בקמפוס - דיווחים שנכתבו לצורך פרסומים שונים, כולל פרסומים בקולג'.

 

ד"ר ווייד אינה שופטת את ההרגל להגיע להתקשרויות גופניות מזדמנות בקרב תלמידי קולג'. "כסוציולוגית, זה איננו תפקידי", היא מסבירה. עם זאת, מחקרה הוביל אותה למסקנה שתרבות ה"הוק-אפ" היא "כוח כיבוש הפועל באמצעי כפייה ונוכח בכל מקום… בתוך הערפל, סטודנטים מרגישים תכופות עצובים, מבולבלים וחסרי אונים. רבים מתנהגים בצורות שהם לא אוהבים, פוגעים באחרים מבלי משים, ומסכימים לפעילות מינית שבה הם לא מעוניינים". בעיית ההתחברות המזדמנת אינה קיימת רק אצל סטודנטים בקולג': "מה שקורה בקולג'ים קורה בכל שאר המקומות". ספרה מלא בתיאורים ממקור ראשון (ציוריים ביותר) של סטודנטים שנחלצו מציפורניה של ה"הוק-אפ"ים עם דרגות שונות של טראומה. רובם קורעי לב.

 

"חשבתי שמשהו לא בסדר איתי"

"הגעתי לקמפוס, נושאת את תמימותי ביד שמאל, ואת המוסריות שלי ביד ימין. תוך שבועיים מיום הגעתי שתיהן צנחו על הקרקע והתנפצו", כתבה אישה צעירה אחת. גבר צעיר אחר הודה שלמרות שהרקע שלו כלל ניסיון מיני עשיר ולמרות שציפה לבלות, "(עדיין) היו לי ערכים. נראה שהקולג' הפשיט אותי מערכים אלה".

אחד מכל שלושה סטודנטים שהתראיינו דיווחו על כך שהיחסים האינטימיים שלו/ה היו "טראומטיים" או "קשים להתמודדות"..

לרוב הסטודנטים אין ביטחון עצמי מבוסס ברמה כזו שמאפשרת להם לעמוד בלחץ החברתי של תרבות ההתחברויות האקראיות. אחד מכל שלושה סטודנטים שהתראיינו דיווחו על כך שהיחסים האינטימיים האקראיים שלו/ה היו "טראומטיים" או "קשים להתמודדות". עשרה אחוז דיווחו על כפייה מינית או תקיפה מינית בשנה האחרונה. כל זה מלווה ב"אי נוחות מתמדת, אכזבה עמוקה ובלתי מוגדרת" בחוויות החברתיות שלהם. "הם דואגים שהם מרגישים יותר מדי או מעט מדי", כותבת ד"ר ווייד. "הם מתוסכלים ומרגישים חרטה, אבל הם לא בטוחים למה. הם שוקלים את האפשרות שהם לא מספיק טובים, לא מושכים ולא ראויים לאהבה".

לאכזריות שבתרבות ההתחברויות המקריות הללו יש אפקט של כדור שלג. סטודנטים שנתפסים כ"לא ראויים" בהתבסס על מבט חטוף, נוטים להרגיש אומללים וחסרי ביטחון. ככל שהם מקבלים תגובות של דחייה רבה יותר, כך הם מרגישים יותר ויותר שעליהם לגרום למישהו אחר לרצות אותם. הסטודנטים הפגיעים ביותר הם בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר להפוך למטרות נוחות לניצול או אפילו תקיפה. כשד"ר ווייד הרגיעה סטודנטית אחת שזה לגיטימי לחלוטין שהיא לא מעוניינת בכל חגיגות הסקס המזדמן, הסטודנטית פרצה בבכי. "חשבתי שמשהו לא בסדר איתי", היא הודתה.

 

למרות שברוב הקמפוסים יש מועדונים המבוססים על שייכות דתית, נראה שלמועדונים אלה יש השפעה מעטה מאוד על תרבות הקולג' הכללית. אפילו בבתי ספר בעלי אוריינטציה דתית, ד"ר ווייד מדווחת שהסטודנטים הדתיים יותר לא מקבלים אהדה ותמיכה מצד מנהלי הקמפוס ביחס לעמדותיהם המוסריות. "יש לי סטודנטים שחווים בדידות עמוקה באמונתם ומלאים ברגשות אשמה מעבר לכל פרופורציה בגלל חוויותיהם בתחום האינטימיות האקראית", סיפרה בראיון ל- Aish.com.

נושא זה אינו עומד בראש מעייניהם של ראשי הקולג', למרות השפעתו השלילית רחבת ההיקף על רגשותיהם של הסטודנטים ואפילו על בריאותם הגופנית. הם ממוקדים בנושא החמור של תקיפה מינית, אך ככל הנראה הם אינם מקשרים בין תרבות ההתקשרויות המזדמנות המשפילה והנפוצה עד מאוד, לבין ההתדרדרות החלקלקה לבעיה של תקיפה מינית.

תרבות האינטימיות המזדמנת גורמת לקהות חושים, שמעוררת בסטודנטים חשש לנסות לנהל מערכת יחסים רומנטית נורמלית בזמן הקולג' ובמשך שנים לאחר מכן..

בראיונות שערכה ד"ר ווייד נמצא כי תרבות האינטימיות המזדמנת גורמת לקהות חושים, שמעוררת בסטודנטים חשש לנסות לנהל מערכת יחסים רומנטית נורמלית בזמן הקולג' ואף שנים לאחר מכן. הסטודנטים צעירים מכדי להבין שזה בלתי אפשרי להפריד בין אינטימיות גופנית לבין רגשות - גם אם הם שיכורים בשעת מעשה. ואלה שלמדו להדחיק או ליצור חלוקות והפרדות ברגשותיהם כדי להגן על עצמם מחוויות כואבות, למעשה ניזוקים רגשית. לרבים מקורבנותיה של תרבות ה"הוק-אפ" אין בעצם מושג איך לנהל מערכת יחסים רומנטית אמיתית.

ד"ר ווייד מודאגת מהמגמות החברתיות המעודדות אינדיבידואליזם ואנוכיות, כאשר מגמות אלה חוברות להשפלה המתמשכת של נשיות. שאלתה היא, "מי יתייצב לצידן של האהבה והחיבור?"

היהדות מתייצבת לצידן של האהבה והחיבור. התורה מספקת גדרים למול הפיתויים של אינטימיות גופנית כיוון שהיא מזהה את כוחם רב העוצמה ואת הפוטנציאל שלהם. ביהדות, אינטימיות נועדה לחיי הנישואין, כאשר באופן אידיאלי שני בני הזוג מרגישים מכובדים, מוגנים ואהובים. אף בתוך הנישואין, ישנם גבולות וגדרים שנועדו לשמור הן על ההתרגשות של החיבור והן על המרחב הדרוש לכל אחד מבני הזוג. רבים בחברה המודרנית מבקרים את הקווים המנחים של התורה בנוגע לאינטימיות וטוענים כי הם מיושנים. אולם כפי שחושף ספרה של ד"ר ווייד, ללא קווים מנחים שלוקחים בחשבון את הטבע האנושי, "חופש" ו"אי-תלות" הופכים במהרה לתוהו ובוהו ברמה אישית ואפילו ברמה חברתית. למרבה האירוניה, התורה העתיקה, על חוכמתה חסרת הזמן, מלמדת כי גבולות חכמים אלה הם אולי הדרך הטובה ביותר לטיפח מערכות יחסים מלאות כבוד, סיפוק ואהבה. 

25/4/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) בן, 3/5/2017 12:15

תורה! התרחקו מהכיעור-aish !

(1) דנה, 3/5/2017 11:58

אתם אתר דתי ?

מאמר לא יהודי..........

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub